שולחן ערוך בספריא
  1. א
    שׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁאָמַר: הֲרֵינִי מְשַׁלֵּם וְאֵינִי נִשְׁבָּע, אִם הָיָה הַפִּקָּדוֹן דָּבָר שֶׁכָּל מִינוֹ שָׁוֶה וּמָצוּי בַּשּׁוּק לִקְנוֹת כְּמוֹתוֹ, כְּגוֹן פֵּרוֹת, אוֹ יְרִיעוֹת שֶׁל צֶמֶר וְשֶׁל פִּשְׁתָּן הַשָּׁווֹת בְּכָל עִנְיָנָם, אוֹ קוֹרוֹת שֶׁאֵינָם מְצֻיָּרוֹת, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָהֶם, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם וְאֵינוֹ נִשְׁבָּע. אֲבָל אִם הָיָה הַפִּקָּדוֹן (בְּהֵמָה אוֹ) בֶּגֶד מְצֻיָּר אוֹ כְּלִי מְתֻקָּן אוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא לִקְנוֹת כְּמוֹתוֹ בַּשּׁוּק, חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא עֵינָיו נָתַן בּוֹ, וּמַשְׁבִּיעִים אוֹתוֹ בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁאֵינוֹ בִרְשׁוּתוֹ, וְאַחַר כָּךְ מְשַׁלֵּם. וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר הַשּׁוֹמְרִים, כְּגוֹן הַשּׁוֹאֵל שֶׁאָמַר: מֵתָה, אוֹ: נִגְנְבָה, וְשׁוֹמֵר שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר שֶׁאָמְרוּ: נִגְנְבָה, אוֹ: אָבְדָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם חַיָּבִים לְשַׁלֵּם מַשְׁבִּיעִים אוֹתָם שְׁבוּעָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתָם וְאַחַר כָּךְ מְשַׁלְּמִים דְּמֵי הַבְּהֵמָה אוֹ הַחֵפֶץ, שֶׁאָנוּ חוֹשְׁשִׁים לוֹ שֶׁמָּא עֵינָיו נָתַן בָּהּ. וְאִם אָמְרוּ הַבְּעָלִים: יֶתֶר עַל זֶה הָיָה שָׁוֶה, כּוֹלֵל בִּשְׁבֻעָתוֹ שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה אֶלָּא כָּךְ וְכָךְ.
  2. ב
    נִמְצָא, כָּל שׁוֹמֵר שֶׁנִּשְׁבַּע שְׁבוּעַת הַשּׁוֹמְרִים, כּוֹלֵל בִּשְׁבֻעָתוֹ ג' דְּבָרִים: שֶׁשָּׁמַר כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹמְרִים וְשֶׁאֵרְעוֹ כָּךְ וְכָךְ; וְשֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ; וְשֶׁלֹּא שָׁלַח בּוֹ יָד קֹדֶם שֶׁאֵרְעוֹ הַמְּאֹרָע הַפּוֹטֵר אוֹתוֹ. וְאִם רָצָה לְשַׁלֵּם, נִשְׁבָּע שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ וְכוֹלֵל בִּשְׁבֻעָתוֹ שֶׁכָּךְ וְכָךְ הָיָה שָׁוֶה. שִׁלֵּם וְלֹא רָצָה לִשָּׁבַע וְאַחַר כָּךְ הֻכַּר הַגַּנָּב, קָנָה כָּל שֶׁבַח דְּאָתִי מֵעָלְמָא, אֲבָל לֹא שֶׁבַח דְּמִגּוּפָא (טוּר).
  3. ג
    יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה הַדָּבָר הַמֻּפְקָד אוֹ הַמֻּשְׂכָּר אוֹ הַשָּׁאוּל שָׁוֶה פְּרוּטָה, הֲרֵי הַשּׁוֹמֵר נִשְׁבָּע עָלָיו, וְאֵין אֶחָד מֵהַשּׁוֹמְרִים צָרִיךְ לְהוֹדָאָה בְמִקְצָת וְלֹא לִכְפִירָה בְמִקְצָת. וְרַבּוּ הַחוֹלְקִים עָלָיו בַּמֶּה שֶׁכָּתַב שֶׁאֲפִלּוּ הָיָה הַדָּבָר הַמֻּפְקָד שָׁוֶה פְרוּטָה נִשְׁבָּע עָלָיו, וְאוֹמְרִים שֶׁצְּרִיכִים כְּפִירָת שְׁתֵּי כֶסֶף: