חושן משפט סימן כב

מִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו קָרוֹב אוֹ פָסוּל, בֵּין לִהְיוֹתוֹ דַיָּן בֵּין לִהְיוֹתוֹ עֵד עָלָיו, הַגָּה: וְלֹא מִקְרֵי קַבָּלָה אֶלָּא אִם כֵּן קִבְּלוֹ לְדוּנוֹ, אֲבָל אִם הִשְׁלִישׁ בְּיָדוֹ מָעוֹת שֶׁדָּנִין עָלָיו, לֹא מִקְרֵי קַבָּלָה (רִיבָ"שׁ סִימָן שי"א). אֲפִלּוּ קִבֵּל אֶחָד מֵהַפְּסוּלִים בַּעֲבֵרָה כִּשְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים לְהָעִיד עָלָיו, אוֹ כְּג' בֵּית דִּין מֻמְחִים לָדוּן לוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ חוֹלְקִים וּסְבִירָא לְהוּ דְדַוְקָא אִם קִבֵּל קָרוֹב אוֹ פָסוּל בְּדַיָּן אֶחָד אוֹ בְעֵד אֶחָד, אֲבָל אִם קִבְּלוֹ בִּתְרֵי, דְּאִכָּא תַּרְתֵּי לְרֵיעוּתָא, אֲפִלּוּ אַחַר גְּמַר דִּין יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, וְכֵן הַסְכָּמַת רֹב הַפּוֹסְקִים, אֲבָל אִם קָנוּ מִיָּדוֹ בְּכָל עִנְיָן לֹא יוּכַל לַחֲזֹר. בֵּין שֶׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ לְאַבֵּד זְכֻיּוֹתָיו וְלִמְחֹל מַה שֶּׁהָיָה טוֹעֵן עַל פִּיהֶן, בֵּין שֶׁקִּבֵּל עָלָיו שֶׁיִּתֵּן כָּל מַה שֶּׁיִּטְעֹן עָלָיו חֲבֵרוֹ בְּעֵדוּת זֶה הַפָּסוּל אוֹ בְדִינוֹ, אִם קָנוּ מִיָּדוֹ עַל זֶה, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. וְאִם לֹא קָנוּ מִיָּדוֹ, יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ עַד שֶׁיִּגְמֹר הַדִּין. וּלְעֵיל סִימָן י"ב (סָעִיף ב') נִתְבָּאֵר אֵיזֶה מִקְרֵי גְמַר דִּין. וּלְעִנְיָן עֵדוּת מִיָּד שֶׁהֵעִידוּ לֹא יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ (רִיבָ"שׁ סִימָן ת"ץ וּמָרְדְּכַי). נִגְמַר הַדִּין, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, וְהוּא שֶׁלֹּא נוֹדַע שֶׁטָּעוּ. מִיהוּ, אִם הֵם מְמֻנִּים בָּעִיר אוֹ טוּבֵי הָעִיר לֹא יוּכַל לַחֲזֹר, כִּי כֵן נוֹהֲגִים דְּכָל מַה שֶּׁאָדָם מְקַבֵּל לִפְנֵי רָאשֵׁי הָעִיר שֶׁלֹּא יוּכַל לַחֲזֹר בּוֹ (תְּשׁוּבַת מַיְמוֹנִי סוֹף שׁוֹפְטִים). וְאִם כּוֹפֵר וְאוֹמֵר: לֹא קִבַּלְתִּי עָלַי לָדוּן, וְאֵין עֵדִים בַּדָּבָר, יִשָּׁבַע שֶׁלֹּא קִבְּלוֹ עָלָיו, אֲפִלּוּ אִם הַדַּיָּן מַכְחִישׁוֹ וְאָמַר שֶׁקִּבְּלוֹ עָלָיו. רַבִּים שֶׁהִמְחוּ עֲלֵיהֶם דַּיָּנִים דְּלָא גְמִירֵי, אֵין בַּעֲלֵי דִינִים יְכוֹלִים לְעַכֵּב (ר' יְרוּחָם נ"א ח' י"ג).

אִם קִבֵּל עָלָיו עֵדוּת גּוֹי, כְּמִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו עֵדוּת אֶחָד מֵהַפְּסוּלִים. אֲבָל אִם קִבֵּל עָלָיו גּוֹי לַדַּיָּן, אֲפִלּוּ קָנוּ מִנֵּהּ, אֵין הַקִּנְיָן כְּלוּם, וְאָסוּר לִדּוֹן לְפָנָיו. אֲבָל אִם כְּבָר דָּן לְפָנָיו, לֹא יוּכַל לַחֲזֹר בּוֹ (מָרְדְּכַי רֵישׁ פֶּרֶק זֶה בּוֹרֵר).

מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב לַחֲבֵרוֹ שְׁבוּעָה בְּבֵית דִּין, וְאָמַר לֵהּ: הִשָּׁבַע לִי בְּחַיֵּי רֹאשְׁךָ וְהִפָּטֵר, אוֹ הִשָּׁבַע לִי בְּחַיֵּי רֹאשְׁךָ וְאֶתֵּן לְךָ כָּל מַה שֶּׁתִּטְעֹן, אִם קָנוּ מִיָּדוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. וְאִם לֹא קָנוּ מִיָּדוֹ, יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין. נִגְמַר הַדִּין וְנִשְׁבַּע כְּמוֹ שֶׁאָמַר לֵהּ, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, וְחַיָּב לְשַׁלֵּם. וְהוּא הַדִּין לְמִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעַת הֶסֵת, וַהֲפָכָהּ, אִם קָנוּ מִיָּדוֹ אוֹ אִם נִשְׁבַּע זֶה שֶׁנֶּהְפְּכָה עָלָיו, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ. וְהוּא הַדִּין בְּמִי שֶׁלֹּא הָיָה חַיָּב שְׁבוּעָה, וְאָמַר: אֶשָּׁבַע לְךָ שְׁבוּעָה, אִם קָנוּ מִיָּדוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ, וְאִם לֹא קָנוּ מִיָּדוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁקִּבֵּל בְּבֵית דִּין, חוֹזֵר עַד שֶׁיִּגְמֹר הַדִּין וְיִשָּׁבַע. הַגָּה: מִי שֶׁמְּחֻיָּב לִשָּׁבַע, וְאָמַר לִפְנֵי בֵּית דִּין אֵינִי רוֹצֶה לִשָּׁבַע אֶלָּא הֲרֵינִי מְשַׁלֵּם, מִשֶׁיָּצָא חוּץ לְבֵית דִּין, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ דְזֶה הֲוֵי גְמַר דִּין דִּידֵהּ. וְיֵשׁ חוֹלְקִין. (עַיֵּן בַּטּוּר) מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב לַחֲבֵרוֹ שְׁבוּעָה דְאוֹרַיְתָא, וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ: הִשָּׁבַע וְטֹל, וְנִשְׁבַּע בְּלֹא נְטִילַת חֵפֶץ, לֹא יוּכַל לַחֲזֹר בּוֹ (בֵּית יוֹסֵף).