חושן משפט סימן כא

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    מִי שֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ שֶׁאִם לֹא יָבֹא בְּיוֹם פְּלוֹנִי וְיִשָּׁבַע יִהְיֶה חֲבֵרוֹ נֶאֱמָן בְּטַעֲנוֹתָיו וְיִטֹּל כָּל מַה שֶּׁטָּעַן בְּלֹא שְׁבוּעָה, אוֹ שֶׁאִם לֹא יָבֹא בְּיוֹם פְּלוֹנִי וְיִשָּׁבַע וְיִטֹּל אִבֵּד זְכוּתוֹ וְאֵין לוֹ כְּלוּם וְיִפָּטֵר חֲבֵרוֹ, וְעָבַר הַיּוֹם וְלֹא בָּא, נִתְקַיְּמוּ הַתְּנָאִים וְאִבֵּד זְכוּתוֹ מִיָּד, וְאֵין נוֹתְנִים לוֹ זְמַן יוֹתֵר (בֵּית יוֹסֵף בְּסִי' י"ט בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א). וְאִם הֵבִיא רְאָיָה שֶׁהָיָה אָנוּס בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִקִּנְיָן זֶה, וְיִשָּׁבַע כְּשֶׁיִּתְבָּעֶנּוּ חֲבֵרוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְכָל זֶה כְּשֶׁקָּנוּ מִיָּדוֹ, אֲבָל בְּלָאו הָכִי, לֹא, דְּהָוֵי אַסְמַכְתָּא. (מָרְדְּכַי רֵישׁ סַנְהֶדְרִין וּתְשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א סִימָן תתצ"ט) וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן ר"ז.