חושן משפט סימן כ

מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב בְּבֵית דִּין וְהֵבִיא עֵדִים אוֹ רְאָיָה לִזְכוּתוֹ, סוֹתֵר הַדִּין וְחוֹזֵר, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִגְמַר; וַאֲפִלּוּ אִם פָּרַע כְּבָר, כָּל זְמַן שֶׁהוּא מֵבִיא רְאָיָה, סוֹתֵר. אָמְרוּ לוֹ הַדַּיָּנִים: כָּל רְאָיוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ הָבֵא מִכָּאן וְעַד ל' יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁהֵבִיא רְאָיָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, סוֹתֵר אֵת הַדִּין, (שֶׁאִם לֹא כֵן) מַה יַּעֲשֶׂה אִם לֹא מָצָא בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים וּמָצָא לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. אֲבָל אִם אָמְרוּ לוֹ לְהָבִיא עֵדִים אוֹ רְאָיָה, וְאָמַר: אֵין לִי, אַף עַל פִּי שֶׁמָּצָא אַחַר כָּךְ, אֵינוֹ כְלוּם. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם אָמְרוּ לוֹ: יֵשׁ לְךָ עֵדִים, וְאָמַר: אֵין לִי עֵדִים; יֵשׁ לְךָ רְאָיָה, וְאָמַר: אֵין לִי רְאָיָה, וְדָנוּ אוֹתוֹ וְחִיְּבוּהוּ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁנִּתְחַיֵּב אָמַר: קִרְבוּ אִישׁ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וַהֲעִידוּנִי, אוֹ שֶׁהוֹצִיא רְאָיָה מִתּוֹךְ אֲפוּנְדָתוֹ (פֵּי', חָלוּק קָטָן בִּתְפִירוֹת כְּעֵין כִּיסִין), אֵין זֶה כְּלוּם וְאֵין מַשְׁגִּיחִים עָלָיו וְעַל רְאָיָתוֹ. הַגָּה: אֲבָל אִם לֹא אָמַר אֵין לִי רְאָיָה, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁתַק עַד שֶׁנִּתְחַיֵּב בַּדִּין, וְאַחַר כָּךְ אָמַר: קִרְבוּ פְלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְיָעִידוּ, סוֹתֵר הַדִּין (תְּשׁוּבַת הָרֹא"שׁ כְּלָל ו' וְי"ג סִימָן י"ט). בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁהָיְתָה הָרְאָיָה אֶצְלוֹ וְהָעֵדִים עִמּוֹ בַּמְּדִינָה, אֲבָל אִם אָמַר: אֵין לִי עֵדִים וְאֵין לִי רְאָיָה, וּלְאַחַר מִכָּאן בָּאוּ לוֹ עֵדִים מִמְּדִינַת הַיָּם, אוֹ שֶׁהָיְתָה דִּסְקִיָּא שֶׁל אָבִיו שֶׁיֵּשׁ שָׁם הַשְּׁטָרוֹת מֻפְקֶדֶת בְּיַד אֲחֵרִים וְיֵשׁ אוֹמְרִים הוּא הַדִּין שְׁטָרוֹת שֶׁלּוֹ (טוּר), וּבָא זֶה שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ וְהוֹצִיא לוֹ רְאָיוֹתָיו, הֲרֵי זֶה מֵבִיא וְסוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לִטְעֹן וְלוֹמַר: זֶה שֶׁאָמַרְתִּי אֵין לִי עֵדִים וְאֵין לִי רְאָיָה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ מְצוּיִים אֶצְלוֹ. וְדַוְקָא שֶׁבָּאוּ עֵדִים שֶׁאוֹתָן הַשְּׁטָרוֹת הָיוּ בְּאוֹתָן שְׁטָרוֹת הַמֻּפְקָדִים (מָרְדְּכַי סוֹף פֶּרֶק זֶה בּוֹרֵר). וְכָל זְמַן שֶׁיָּכוֹל לִטְעֹן וְלוֹמַר: מִפְּנֵי כָּךְ וְכָךְ אָמַרְתִּי אֵין לִי עֵדִים וְאֵין לִי רְאָיָה, וְהָיָה מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו, הֲרֵי זֶה לֹא סָתַם טַעֲנוֹתָיו, וְסוֹתֵר. לְפִיכָךְ, אִם פֵּרַשׁ וְאָמַר: אֵין לִי עֵדִים כְּלָל לֹא הֵנָה וְלֹא בִּמְדִינַת הַיָּם וְלֹא רְאָיָה כְּלָל לֹא בְּיָדוֹ וְלֹא בְּיַד אֲחֵרִים, אֵינוֹ יָכוֹל לִסְתֹּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּגָדוֹל; אֲבָל יוֹרֵשׁ שֶׁהָיָה קָטָן כְּשֶׁמֵּת מוֹרִישׁוֹ, וּבָאוּ עָלָיו טְעָנוֹת מֵחֲמַת מוֹרִישׁוֹ אַחַר שֶׁהִגְדִּיל, וְאָמַר: אֵין לִי עֵדִים וְאֵין לִי רְאָיָה, וְאַחַר שֶׁיָּצָא מִבֵּית דִּין חַיָּב אָמְרוּ לוֹ אֲחֵרִים: אָנוּ יוֹדְעִים לְאָבִיךָ עֵדוּת שֶׁתִּסְתֹּר בָּהּ דִּין זֶה, אוֹ שֶׁאָמַר לֵהּ אֶחָד: מוֹרִישְׁךָ הִפְקִיד רְאָיָה זוֹ, הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִיָּד וְסוֹתֵר, שֶׁאֵין הַיּוֹרֵשׁ קָטָן יוֹדֵעַ כָּל רְאָיוֹת מוֹרִישׁוֹ. הַגָּה: וְכָל זֶה בִּסְתָמָא, אֲבָל אִם הֵבִיא הַגָּדוֹל אַחַר כָּךְ רְאָיָה וְעֵדִים שֶׁלֹּא יָדַע מֵאֵלּוּ עֵדִים שֶׁהֵבִיא אַחַר כָּךְ, אוֹ (קָטָן) שֶׁבָּאוּ עֵדִים וְאוֹמְרִים שֶׁשְּׁטָרוֹת שֶׁל אָבִיו הָיוּ בְּיָדוֹ וְיָדַע בָּהֶן כְּשֶׁיָּרַד לְדִין, הוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם (מָרְדְּכַי סוֹף פֶּרֶק זֶה בּוֹרֵר).