א
כָּל הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע שֶׁצָּרִיךְ לַקַּרְקַע, הֲרֵי הוּא כְּקַרְקַע וְנִקְנָה בְּכֶסֶף אוֹ בִּשְׁטָר אוֹ בַּחֲזָקָה. אֲפִלּוּ לֹא נִתְכַּוֵּן לִקְנוֹת הַקַּרְקַע, אֶלָּא הֶחֱזִיק בַּקַּרְקַע לִקְנוֹת הַמְחֻבָּר בּוֹ, אוֹ נָתַן כֶּסֶף בְּעַד הַקַּרְקַע כְּדֵי לִקְנוֹת הַמְחֻבָּר בּוֹ, קָנָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָנָה הַקַּרְקַע. אֲבָל אִם אֵינוֹ צָרִיךְ לַקַּרְקַע, כְּגוֹן עֲנָבִים הָעוֹמְדִים לִבָּצֵר, הֲרֵי זֶה כְּמִטַּלְטְלִין לְקִנְיָן, וְיֵשׁ לָהֶם אוֹנָאָה. וְיֵשׁ חוֹלְקִין וְאוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ אֵין צָרִיךְ לַקַּרְקַע דִּינָן כְּקַרְקַע (טוּר).
