חושן משפט סימן קנח

שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ שֻׁתָּפִים בְּגִנָּה וּבָאִים לַחֲלֹק, מְחַיְּבִין אוֹתָם לִגְדֹּר בֵּינֵיהֶם, אֲפִלּוּ סְתָמָא, שֶׁאֵין בֵּינֵיהֶם מִנְהָג יָדוּעַ. אֲבָל בְּבִקְעָה, סְתָם אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ מִנְהָג יָדוּעַ לִגְדֹּר.

הַמּוֹכֵר גִּנָּה לַחֲבֵרוֹ, סְתָם, וְהָיְתָה מְעֹרֶבֶת עִם גִּנּוֹת אֲחֵרוֹת, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁכּוֹפִין אֶת הַלּוֹקֵחַ לִבְנוֹת הַכֹּתֶל בֵּינֵיהֶם, וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִגְדֹּר בְּגִנּוֹת. הַגָּה: וְיֵשׁ חוֹלְקִין וּסְבִירָא לְהוּ דְּהוֹלְכִין אַחַר הַמִּנְהָג, כְּמוֹ בִּשְׁנֵי שֻׁתָּפִין (רַאֲבַ"ד פ"ב דִּשְׁכֵנִים וְטוּר גַּם כֵּן לֹא חִלֵּק), וְכֵן נִרְאֶה לִי עִקָּר.

שִׁעוּר הַגָּדֵר בְּגִנָּה וּבַבִּקְעָה, י' טְפָחִים; וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַרְבַּע אַמּוֹת.

רָצָה אֶחָד מֵהֶם לִגְדֹּר בְּבִקְעָה, כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּבוֹנֶה, וְעוֹשֶׂה חָזִית, כְּמוֹ אַמָּה בְּסִיד, מִבַּחוּץ, הַגָּה: וְהוּא הַדִּין אִם נָהֲגוּ בְּסִימָן אַחֵר, כִּדְלְעֵיל סִימָן קנ"ז סָעִיף ז', כְּדֵי לְהוֹדִיעַ שֶׁהַכֹּתֶל שֶׁלּוֹ. לְפִיכָךְ, אִם נָפַל הַכֹּתֶל, הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁלּוֹ. עָשׂוּ מִדַּעַת שְׁנֵיהֶם, בּוֹנִים הַכֹּתֶל בָּאֶמְצַע, וְעוֹשִׂים חָזִית מִכָּאן וּמִכָּאן. לְפִיכָךְ, אִם נָפַל הַכֹּתֶל, הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם.

אִם עֲשָׂאוּהָ שְׁנֵיהֶם, וְלֹא עָשָׂה שׁוּם אֶחָד מֵהֶם סִימָן, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאֲפִלּוּ תִּפֹּל לִרְשׁוּת אֶחָד מֵהֶם הֲרֵי הִיא בְּחֶזְקַת שְׁנֵיהֶם, וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאִם תִּפֹּל לִרְשׁוּת אֶחָד מֵהֶם הֲרֵי הִיא שֶׁלּוֹ.

מִי שֶׁהָיָה לוֹ חֻרְבָה בֵּין חֻרְבוֹת חֲבֵרוֹ, וְעָמַד חֲבֵרוֹ וְגָדַר רוּחַ רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית, שֶׁנִּמְצֵאת חֻרְבָה זוֹ מִג' רוּחוֹתֶיהָ גְּדוּרָה, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לִתֵּן מֵהַהוֹצָאָה כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי לֹא הוֹעִיל לוֹ וַהֲרֵי חֻרְבָתוֹ פְּתוּחָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה. לְפִיכָךְ, אִם גָּדַר לוֹ רוּחַ רְבִיעִית, עַד שֶׁנִּמְצֵאת חֻרְבָתוֹ מֻקֶּפֶת גָּדֵר, מְגַלְגְּלִים עָלָיו אֶת הַכֹּל, וְנוֹתֵן חֲצִי הַהוֹצָאָה שֶׁהוֹצִיא זֶה בְּד' רוּחוֹת, עַד ד' אַמּוֹת. הַגָּה: (עַיִּןִ בד"מ) גָּדַר ב' רוּחוֹת, וְעָמַד הַנִּקָּף וְגָדַר רוּחַ ג', וַעֲדַיִן פָּתוּחַ לְרוּחַ רְבִיעִית, נִרְאֶה לִי דְאֵין צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לוֹ כְּלוּם עַד שֶׁיִּגְדֹּר אֶחָד מֵהֶן רוּחַ רְבִיעִית. וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה מְקוֹם הַכֹּתֶל שֶׁל שְׁנֵיהֶם. אֲבָל אִם הָיָה הַכֹּתֶל שֶׁל זֶה שֶׁבָּנָה, וּבְחֶלְקוֹ בָּנָה, אֵין מְגַלְגְּלִין אֶלָּא דָבָר מוּעָט כְּמוֹ שֶׁיִּרְאוּ הַדַּיָּנִים, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכְּתָלִים. וְכֵן אִם הַנִּקַּף עַצְמוֹ הוּא שֶׁגָּדַר רוּחַ רְבִיעִית, הֲרֵי גִּלָּה דַעְתּוֹ וְנוֹתֵן חֲצִי הַהוֹצָאָה שֶׁל שְׁלֹשָׁה רוּחוֹת, אִם הָיוּ הַכְּתָלִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם. הַגָּה: וְכָל זֶה מַיְרֵי שֶׁגָּדַר בֵּינוֹ וּבֵין הַנִּקַּף, אֲבָל גָּדַר מִבַּחוּץ, וּבֵינוֹ וּבֵין הַנִּקַּף עֲדַיִן פָּתוּחַ, אִם הוּא מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדֹּר, אֵין הַנִּקַּף צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לוֹ כְּלוּם, אַף כְּשֶׁגָּדַר הַמַּקִיף כָּל אַרְבַּע רוּחוֹת. אֲבָל אִם גָּדַר הַנִּקַּף אַחַת מִן הָרוּחוֹת, דְּגָלִי דַעְתֵּהּ דְּנִיחָא לֵהּ, חַיָּב לִתֵּן כְּפִי מַה שֶּׁגָּרַם לוֹ הֶקֵּף יְתֵרָה (טוּר).

הָא דִּמְגַלְגְּלִים עָלָיו הַכֹּל, דַּוְקָא כְּשֶׁגָּדַר הָרְבִיעִית בְּבִנְיָן, לֹא שְׁנָא מַקִּיף לֹא שְׁנָא נִקַּף. אֲבָל אִם גָּדַר הָרְבִיעִית בְּקָנִים, אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶלָּא דְמֵי הַקָּנִים.

אִם אֵין הַמַּקִּיף יָכוֹל לְבָרֵר כַּמָּה הוֹצִיא, יִשָּׁבַע כְּעֵין דְּאוֹרַיְתָא וְיִטֹּל, כֵּיוָן שֶׁבִּרְשׁוּת הוֹצִיא. וְאִם אָמַר: שׁוּמוּ לִי בְּפָחוֹת שֶׁבַּשּׁוּמוֹת וְאֶטֹּל בְּלֹא שְׁבוּעָה, שׁוֹמְעִין לוֹ. וּלְעִנְיַן טַעֲנַת פֵּרָעוֹן, אֵינוֹ נֶאֱמָן לוֹמַר: פָּרַעְתִּי, עַד שֶׁיָּבִיא רְאָיָה.

אִם מִתְּחִלָּה אָמַר לוֹ נִקַּף: לֹא אֶתֵּן לְךָ כְּלוּם דִּלְדִידִי סָגֵי לִי בִּנְטוּרָא בַּר זוּזָא, דְּהַיְנוּ גָדֵר שֶׁל קוֹצִים, אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶלָּא דְּמֵי נְטוּרָא בַּר זוּזָא. אֲפִלּוּ לֹא אָמַר לוֹ כֵן אֶלָּא לְאַחַר שֶׁגָּדַר הַשְּׁלִישִׁית, כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ קֹדֶם שֶׁגָּדַר הָרְבִיעִית: