חושן משפט סימן קנט

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    שְׁנֵי בָתִּים זֶה בְּצַד זֶה, וְהָיוּ גַּגּוֹתֵיהֶם עֲשׂוּיִים לְדִירָה, אֲפִלּוּ הָיוּ בִּשְׁנֵי צִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים, זֶה עוֹשֶׂה מַעֲקֶה לַחֲצִי גַגּוֹ, וְזֶה עוֹשֶׂה מַעֲקֶה לַחֲצִי גַגּוֹ שֶׁהוּא דָּר בּוֹ, זֶה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זֶה, וּמַעְדִּיף כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ זֶה אֶת זֶה. אַף עַל פִּי שֶׁבְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים רוֹאִים אוֹתוֹ, יָכוֹל לוֹמַר כָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ: אֵלּוּ אֵין רוֹאִים אוֹתִי אֶלָּא בַּיּוֹם בְּעֵת שֶׁאֶעֱמֹד עַל גַּגִּי אֲבָל אַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי תָּמִיד. הַגָּה: וְאִם הַגַּג שָׁפֵל עַד שֶׁבְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים רוֹאִין אוֹתוֹ כְּמִי שֶׁעוֹמֵד בַּגַּג, אֵין כָּאן הֶזֵּק רְאִיָּה (טוּר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ יוֹנָה).
  2. ב
    גַּג הַסָמוּךְ לַחֲצַר חֲבֵרוֹ, עוֹשֶׂה לוֹ מַעֲקֶה גָבוֹהַּ ד' אַמּוֹת. אֲבָל בֵּין גַּג לְגַג מִשְּׁאָר הַגַּגִּים אֵינוֹ זָקוּק לְד' אַמּוֹת, שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם דָּרִים בְּגַגּוֹת, לְפִיכָךְ, אֵין בְּגַגּוֹת הֶזֵּק רְאִיָּה, אֲבָל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בֵּין שְׁנֵי הַגַּגִּים גְּבוֹהָה י' טְפָחִים, כְּדֵי שֶׁיִּתְפֹּס אוֹתוֹ כְּגַנָּב אִם נִכְנָס לִרְשׁוּתוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא שֶׁהַגַּגִּין סְמוּכִין זֶה לָזֶה, אֲבָל אִם אֲוִיר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶן, לֹא שְׁנָא אֲוִיר רְשׁוּת הַיָּחִיד אוֹ אֲוִיר רְשׁוּת הָרַבִּים, בָּעֵינָן מַעֲקֶה, וּכְדֶרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ (טוּר ס"א והגהמ"י וְהַמַּגִּיד פ"ג מִשְּׁכֵנִים) ; וְכֵן נִרְאֶה לִי עִקָּר.
  3. ג
    אִם הָאֶחָד אוֹמֵר: הַחֲצִי שֶׁלִּי אֶבְנֶה אוֹתוֹ לְרוּחַ מִזְרָח, וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר: לֹא כִי אֶלָּא אֲנִי אֶבְנֶה אוֹתוֹ רוּחַ, יַפִּילוּ גוֹרָל. וְאִם בָּא אֶחָד לְפָנֵינוּ וְתָבַע וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ: אוֹ תַעֲשֶׂה אַתָּה הַמַּעֲקֶה וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ חֲצִי הַהוֹצָאָה, אוֹ תֵּן לִי וְאֶעֱשֶׂנּוּ, שׁוֹמְעִין לוֹ. אֲבָל אִם הִמְתִּין עַד שֶׁעָשָׂה חֲבֵרוֹ הַחֲצִי שֶׁלּוֹ וְאָמַר לוֹ: הוֹאִיל וְהִתְחַלְתָּ גְּמֹר, אִם הֲלָה אֵינוֹ רוֹצֶה, אֵינוֹ יָכוֹל לְכֹפוֹ.
  4. ד
    אִם הַגַּגִּים רְחוֹקִים, בְּעִנְיָן שֶׁאֵין מִסְתַּלֵּק הֶזֵּק רְאִיָּה בַּמֶּה שֶׁיִּבְנֶה כָּל אֶחָד מַעֲקֶה לַחֲצִי גַגּוֹ וְיַעְדִּיף, וְצָרִיךְ לִבְנוֹת כָּל הַמַּעֲקֶה; אִם יְכוֹלִים לְהַסְכִּים שֶׁיִּבְנֶה הָאֶחָד הַכֹּל וִיקַבֵּל חֲצִי הַהוֹצָאָה מֵחֲבֵרוֹ, הֲרֵי טוֹב, וְיִבְנֶה הַכֹּל וְיִכְתֹּב שְׁטָר לַחֲבֵרוֹ שֶׁהַחֲצִי הַבִּנְיָן הוּא שֶׁלּוֹ; וְאִם לָאו, יָטִילוּ גוֹרָל בֵּינֵיהֶם מִי יִבְנֶה הַכֹּל וְיִקַּח חֲצִי הַהוֹצָאָה מֵחֲבֵרוֹ: