שולחן ערוך בספריא
  1. א
    מִי שֶׁנִּתְחַלְּפוּ לוֹ כֵּלָיו בְּבֵית הָאֻמָּן, הֲרֵי זֶה יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן עַד שֶׁיָּבֹא בַּעַל הַכְּלִי וְיִטֹּל שֶׁלּוֹ. וְדַוְקָא שֶׁנָּתַן לוֹ הָאֻמָּן עַצְמוֹ, אֲבָל אִם לֹא נְתָנָם לוֹ, אֶלָּא אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, לֹא. וַאֲפִלּוּ אֻמָּן עַצְמוֹ, דַּוְקָא שֶׁאָמַר לוֹ סְתָם: הֵילָךְ טַלִּית, אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: הֵילָךְ טַלִּיתְךָ, לֹא.
  2. ב
    נִתְחַלְּפוּ לוֹ כֵּלָיו בְּבֵית הָאֵבֶל אוֹ בְבֵית הַמִּשְׁתֶּה, לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. הַגָּה: וּכְשֶׁיָּבֹא בַּעַל הַחֵפֶץ צָרִיךְ לִתֵּן הַחֵפֶץ לִבְעָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁשֶּׁלֹּוֹ נֶאֱבָד. וְכֵן כּוֹבֶסֶת גּוֹיָה הַמְכַבֶּסֶת לָרַבִּים וְהֵבִיאָה לְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סִימָן שי"ט).