שולחן ערוך בספריא
  1. א
    אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּחֲזִיק בְּדָבָר הַמִּטַּלְטֵל נֶאֱמָן לוֹמַר שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, עַל בְּהֵמָה וְחַיָּה אֵינוֹ נֶאֱמָן, דְּכֵיוָן שֶׁהִיא מְהַלֶּכֶת יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא מֵעַצְמָהּ נִכְנְסָה לִרְשׁוּתוֹ, (ע"ל סִימָן ע"ב ס"ס כ"א) אוֹ שֶׁמָּא לְקָחָהּ בַּדֶּרֶךְ וְהֶחֱזִיק בָּהּ. לְפִיכָךְ, אִם יֵשׁ לַמְעַרְעֵר עֵדִים שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ, נִשְׁבָּע הֶסֵת וְנוֹטֵל. וְאִם אֵין לוֹ עֵדִים, נִשְׁבָּע הַמַּחֲזִיק הֶסֵת, וְעוֹמֵד בְּשֶׁלּוֹ. וּבְמָקוֹם שֶׁדֶּרֶךְ לִמְסֹר בְּהֵמָה לְרוֹעֶה, שַׁחֲרִית, וְלוֹקְחָהּ מִיָּדוֹ עַרְבִית, בְּעִנְיָן שֶׁאֵינָהּ הוֹלֶכֶת לְבַדָּהּ כְּלָל, דִּינָהּ כִּשְׁאַר מִטַּלְטְלִין וְנֶאֱמָן הַמַּחֲזִיק בִּשְׁבוּעַת הֶסֵת לוֹמַר שֶׁקְּנוּיָה לוֹ. וְאִם טָעַן שֶׁהִזִּיקָה לוֹ כְּדֵי דָמֶיהָ, אוֹ שֶׁהוּא חַיָּב לוֹ כָּךְ וְכָךְ, יִשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם הֶחֱזִיק בָּהֶם ג' שָׁנִים, בְּכָל עִנְיָן הָוֵי חֲזָקָה (טוּר וְהַמַּגִּיד פֶּרֶק י' מִטּוֹעֵן בְּשֵׁם רַשְׁבָּ"ם, וְכ"כ הַתּוֹסָפוֹת בְּפ"ג דְּגִיטִּין).
  2. ב
    עֶבֶד כְּנַעֲנִי גָדוֹל, דִּינוֹ כִּבְהֵמָה וְאֵין לוֹ חֲזָקָה עַד אַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים, מֵאַחַר שֶׁהוּא מְהַלֵּךְ. וְצָרִיךְ הַמַּחֲזִיק לְהָבִיא רְאָיָה שֶׁשִּׁמֵּשׁ לוֹ כָּל שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵלּוּ כְּדֶרֶךְ עֶבֶד לְרַבּוֹ (רַמְבַּ"ם פֶּרֶק י' מִטּוֹעֵן). וְאִם הוּא קָטָן שֶׁאֵינוֹ מְהַלֵּךְ עַל רַגְלָיו, דִּינוֹ כִּשְׁאַר מִטַּלְטְלִין וְיֵשׁ לוֹ חֲזָקָה מִיָּד, אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לוֹ אֵם שֶׁרְגִילָה לָצֵאת וְלָבֹא בְּבֵית הַמַּחֲזִיק: