חושן משפט סימן קלד

הָאֻמָּן, בַּדָּבָר שֶׁהוּא אֻמָּן, אֵין לוֹ חֲזָקָה בַּכֵּלִים שֶׁתַּחַת יָדוֹ, אֶחָד כֵּלִים הָעֲשׂוּיִים לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר, וְאֶחָד שְׁאַר כֵּלִים. כֵּיצַד, רָאָה כֵּלָיו בְּיַד הָאֻמָּן, וְהֵבִיא עֵדִים שֶׁהֵם יוֹדְעִים שֶׁהַכֵּלִים שֶׁלּוֹ, הוּא טוֹעֵן וְאוֹמֵר: לְתַקֵּן נְתַתִּיו לְךָ, וְהָאֻמָּן אוֹמֵר: לֹא בָּא לְיָדִי אֶלָּא בִּמְכִירָה אוֹ מַתָּנָה, אוֹ שֶׁטָּעַן: אַתָּה נְתַתּוֹ לִי אַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי אַחַר שֶׁבָּא לְיָדִי לְתַקְּנוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמְּסָרוֹ לוֹ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי עֵדִים, וַאֲפִלּוּ אִם שָׁהָה בְּיַד הָאֻמָּן כַּמָּה שָׁנִים, בַּעַל הַכְּלִי נֶאֱמָן, וּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיַּד הָאֻמָּן, וְיִשָּׁבַע בַּעַל הַכְּלִי הֶסֵת עַל טַעֲנָתוֹ. וְאִם לֹא רָאָה הַכְּלִי בְּיַד הָאֻמָּן, אֶלָּא טָעַן: כְּלִי פְּלוֹנִי נָתַתִּי לוֹ לְתַקֵּן, וְהָאֻמָּן אוֹמֵר: הֶחֱזַרְתִּיו וּמְכַרְתּוֹ, אוֹ נְתַתּוֹ לִי בְּמַתָּנָה, אוֹ לָקוּחַ הוּא בְּיָדִי (טוּר ס"ב), הָאֻמָּן נִשְׁבָּע הֶסֵת, וְנִפְטָר, מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר: לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם.

וַאֲפִלּוּ מְסָרוֹ לְתַקֵּן בְּעֵדִים, הָאֻמָּן נֶאֱמָן, מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר: הֶחֱזַרְתִּיו. לְפִיכָךְ, נִשְׁבָּע הָאֻמָּן הֶסֵת, וְנִפְטָר; וְאֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא הַכְּלִי. וְאִם הוֹצִיאוֹ, הוֹאִיל וְנִרְאָה, הֲרֵי בַּעַל הַבַּיִת מֵבִיא עֵדִים שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, וְנוֹטְלוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמְּסָרוֹ לוֹ שֶׁלֹּא בְּעֵדִים.

אַף עַל פִּי שֶׁמְּסָרוֹ בְּעֵדִים, אִם הָעֵדִים שֶׁרָאוּ הַחֵפֶץ בְּיָדוֹ אֵין מַכִּירִים בְּוַדַּאי שֶׁזֶּהוּ שֶׁל הַמְעַרְעֵר, אֶלָּא שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם בְּסִימָנִים כְּמוֹ שֶׁלּוֹ, אִם טוֹעֵן: לֹא נְתַתּוֹ לִי מֵעוֹלָם, נֶאֱמָן. אֲבָל אִם טוֹעֵן: נְתַתּוֹ לִי לְתַקֵּן וְשׁוּב לְקַחְתִּיו מִמְּךָ, אֵינוֹ נֶאֱמָן. הַגָּה: דְּאֵין כָּאן מִגּוֹ טוֹב, שֶׁיָּרֵא לוֹמַר: לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם, כֵּיוָן שֶׁהָעֵדִים רָאוּ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּיָדוֹ (טוּר ס"ב).

אִם הַטַּלִּית יוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי אַחֵר, וְאוֹמֵר: בְּפָנַי אָמַרְתָּ לָאֻמָּן לְמָכְרוֹ לִי וּלְקַחְתִּיו מִמֶּנּוּ, נֶאֱמָן בְּמִגּוֹ שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי. אֲבָל כְּשֶׁטּוֹעֵן שֶׁהָאֻמָּן מְכָרוֹ לוֹ, שֶׁאָמַר: אַתָּה מְכַרְתּוֹ לוֹ, אֵינוֹ נֶאֱמָן.

יָרַד הָאֻמָּן מֵאֻמָּנוּתוֹ, הֲרֵי הוּא כִּשְׁאַר כָּל אָדָם, וְנֶאֱמָן אֲפִלּוּ בִּכְלִי שֶׁבָּא לְיָדוֹ בְּעוֹדוֹ אֻמָּן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּדַוְקָא שֶׁנִּשְׁתַּהָה בְּיָדוֹ אַחַר שֶׁיָּרַד מֵאֻמָּנוּתוֹ זְמַן שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְהַנִּיחַ כָּל כָּךְ זְמַן כֵּלִים בְּבֵית הָאֻמָּן אַחַר שֶׁנּוֹדַע שֶׁיָּרַד מֵאֻמָּנוּתוֹ.

בֶּן הָאֻמָּן שֶׁאֵינוֹ אֻמָּן, אִם בָּא בְּטַעֲנַת עַצְמוֹ, שֶׁאוֹמֵר שֶׁקְּנָאוֹ מִבְּעָלָיו, הֲרֵי הוּא כִּשְׁאַר כָּל אָדָם. וְאִם אוֹמֵר שֶׁיְּרָשׁוֹ מֵאָבִיו, הֲרֵי הוּא כְּאָבִיו. וְאִם אָמַר: בְּפָנַי הוֹדָה לוֹ, יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהַיְנוּ דַּוְקָא כְּשֶׁשָּׁהָה אַחַר מוֹת אָבִיו זְמַן שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְהַנִּיחַ כָּל כָּךְ זְמַן כֵּלִים בְּבֵית הָאֻמָּן אַחַר שֶׁמֵּת אָבִיו. הַגָּה: וְנִרְאָה לִי דַּוְקָא לְאַחַר מוֹת אָבִיו, דְּיֵשׁ לוֹמַר דִּירָשׁוֹ מֵאָבִיו, וְלָכֵן אֵינוֹ נֶאֱמָן עָלָיו, אֲפִלּוּ אָמַר: לְקוּחָה בְּיָדִי, אִם לֹא שֶׁנִּשְׁתַּהָה בְּיָדוֹ הַזְּמַן הַנִּזְכָּר, דְּאָז הָוֵי כְּאֻמָּן שֶׁיָּרַד מֵאֻמָּנוּתוֹ. אֲבָל בְּחַיֵּי הָאֻמָּן, אִם הַבֵּן טָעַן שֶׁלְּקָחוֹ, נֶאֱמָן בְּכָל עִנְיָן, דְּהָוֵי כְּאִישׁ אַחֵר לְגַמְרֵי, אִם אֵינוֹ סוֹמֵךְ עַל שֻׁלְחַן אָבִיו, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן סִימָן קמ"ט.