חושן משפט סימן קלג

כָּל דָּבָר הַמִּטַלְטֵל שֶׁהוּא בְּיַד הָאָדָם, בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ. אֲפִלּוּ אִם יָבִיא הַמְעַרְעֵר עֵדִים שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, וְאָמַר לַמֻּחְזָק: הִפְקַדְתִּיו לְךָ אוֹ הִשְׁאַלְתִּיו לְךָ, נֶאֱמָן הַמֻחְזָק לוֹמַר: אַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי אוֹ נְתַתּוֹ לִי בְּמַתָּנָה, וְיִשָּׁבַע הֶסֵת. וְאִם טָעַן: שֶׁלְּךָ הוּא אֲבָל מַשְׁכּוֹן הוּא בְּיָדִי, יָכוֹל לִטְעֹן עַד כְּדֵי דָמָיו, וְנִשְׁבָּע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ, וְנוֹטֵל. וְאִם טוֹעֵן נִתְחַיַּבְתָּ לִי עַד כְּדֵי דָמָיו מֵעֵסֶק מַשָּׂא וּמַתָּן שֶׁבֵּינֵינוּ (טוּר ס"ג בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ), נָכוֹן הַדָּבָר שֶׁיְּבָרֵר מִמַּה נִתְחַיֵּב לוֹ, שֶׁמָּא הוּא סָבוּר שֶׁנִּתְחַיֵּב לוֹ, וּכְשֶׁיְּבָרֵר דְּבָרָיו שֶׁמָּא אֵינוֹ חַיָּב לוֹ.

אֲפִלּוּ אִם מָסַר הַמְעַרְעֵר הַחֵפֶץ לַמַחֲזִיק בְּעֵדִים, אִם אֵין עֵדִים שֶׁהוּא עַתָּה בְּיָדוֹ, נֶאֱמָן בִּשְׁבוּעַת הֶסֵת לוֹמַר: הֶחֱזַרְתִּיו לְךָ; וְכֵן נֶאֱמָן לוֹמַר: לָקוּחַ הוּא (בְּיָדִי), בְּמִגּוֹ דְהֶחֱזַרְתִּיו לְךָ. וְאִם אָמַר לֵהּ: אַל תַּחֲזִיר אֶלָּא בְּעֵדִים, וְהוּא אוֹמֵר: הֶחְזַרְתִּיו לְךָ, נֶאֱמָן בְּמִגּוֹ דְנֶאֶנְסוּ, וְיִשָּׁבַע שְׁבוּעָה דְאוֹרַיְתָא. וְאִם טוֹעֵן: הֶחֱזַרְתִּיו לְךָ בִּפְנֵי פְלוֹנִי וּפְלוֹנִי, וּמֵתוּ אוֹ הָלְכוּ לָהֶם לִמְדִינַת הַיָּם, נִשְׁבָּע הֶסֵת וְנִפְטָר. וְאִם לֹא מְסָרוֹ לוֹ בְּעֵדִים, אֲפִלּוּ אִם רָאוּ אוֹתוֹ עַתָּה בְּיָדוֹ, נֶאֱמָן לוֹמַר: לָקוּחַ הוּא בְּיָדִי. אֲבָל אִם מְסָרוֹ לוֹ בְּעֵדִים וְגַם רָאוּהוּ עַתָּה בְּיָדוֹ, אֵינוֹ נֶאֱמָן. וְדַוְקָא שֶׁהָעֵדִים מְעִידִים שֶׁנְּתָנוֹ לוֹ בְּתוֹרַת פִּקָּדוֹן, אֲבָל אִם מְעִידִים שֶׁנְּתָנוֹ לוֹ סְתָם, יָכוֹל לוֹמַר: בְּתוֹרַת מֶכֶר אוֹ מַתָּנָה נְתָנוֹ לִי.

אִם רָאוּ עֵדִים הַחֵפֶץ בְּיַד הַמַּחֲזִיק קֹדֶם שֶׁתְּבָעוֹ הַמְעַרְעֵר לְדִין, אֲפִלּוּ אִם אָמַר בִּפְנֵיהֶם קֹדֶם שֶׁהֶרְאָהוּ: דְּעוּ כִּי הוּא מְמֻשְׁכָּן לִי בִּכְדֵי דָמָיו, קָרֵינָן בֵּהּ שַׁפִּיר עֵדִים וְרָאָה, וְיַתְרֶה בּוֹ בִּפְנֵי אוֹתָם עֵדִים שֶׁלֹּא יַחֲזִירֵהוּ לוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי פְלוֹנִי וּפְלוֹנִי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל לִטְעֹן: הֶחֱזַרְתִּיו לְךָ (וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ע"ב סָעִיף י"ח).

אָמַר הַמְעַרְעֵר לְהַמַחֲזִיק: מַה טִּיבוֹ אֶצְלְךָ, וְאָמַר לוֹ: אַתָּה מְכַרְתּוֹ לִי, אוֹ: אַתָּה נְתַתּוֹ לִי בְּמַתָּנָה, וְטָעַן הַמְעַרְעֵר: לִפְלוֹנִי הִפְקַדְתִּיו, וְאָמַרְתִּי לוֹ: אַל תַּחֲזִירֵהוּ לִי אֶלָּא בְּעֵדִים, וְלֹא הֶחֱזִירוֹ לִי וּנְתָנוֹ לְךָ שֶׁלֹּא בְמִצְוָתִי, יִשָּׁבַע הַמַּחֲזִיק שֶׁהַמְעַרְעֵר מְכָרוֹ אוֹ נְתָנוֹ לוֹ, וְיִפָּטֵר.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהַמַּחֲזִיק נֶאֱמָן, בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִים לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר. אֲבָל בִּדְבָרִים הָעֲשׂוּיִם לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר, וְיֵשׁ לַמְעַרְעֵר עֵדִים שֶׁהָיָה שֶׁלּוֹ, וְרָאוּ אוֹתוֹ עַתָּה בְּיַד הַמַּחֲזִיק, וְזֶה אוֹמֵר שֶׁהִשְׁאִילוֹ אוֹ שֶׁהִשְׂכִּירוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עֵדִים הֵיאַךְ בָּא לְיָדוֹ, אֵינוֹ נֶאֱמָן לוֹמַר: לָקוּחַ הוּא בְּיָדִי, וְלֹא: מְמֻשְׁכָּן הוּא בְּיָדִי, וְצָרִיךְ לְהַחֲזִירוֹ, אֲפִלּוּ אִם הָיָה ג' שָׁנִים בְּיַד הַמַּחֲזִיק; וַאֲפִלּוּ מֵת הַמַּחֲזִיק, מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיַּד הַיּוֹרֵשׁ בְּלֹא שְׁבוּעָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּצָרִיךְ (הַמְעַרְעֵר) לִשָּׁבַע וְלִטֹּל (רַמְבַּ"ם פ"ח מִטּוֹעֵן בְּשֵׁם הַגְּאוֹנִים וְהָרַאֲבַ"ד), וְכֵן נִרְאֶה לִי עִקָּר. וְאִם טָעַן הַיּוֹרֵשׁ טַעֲנַת וַדַּאי וְאָמַר: בְּפָנַי נְתָנוֹ לְמוֹרִישִׁי אוֹ מְכָרוֹ לוֹ, הֲרֵי הַמְעַרְעֵר נִשְׁבָּע הֶסֵת.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁדְבָרִים הָעֲשׂוּיִים לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר נֶאֱמָן הַמְעַרְעֵר, כְּשֶׁטּוֹעֵן: הִשְׁאַלְתִּים אוֹ הִשְׂכַּרְתִּים לְךָ; אֲבָל אִם טָעַן: גְּנוּבִים הֵם מִמֶּנִי, אֵינוֹ נֶאֱמָן, אֶלָּא אִם כֵּן יָצָא לוֹ שֵׁם גְּנֵבָה בָּעִיר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שנ"ז (ושס"ד) וְנִתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן צ' (סוֹף סָעִיף י"א)

מִי שֶׁהָיוּ בְּיָדוֹ דְבָרִים הָעֲשׂוּיִים לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר, אַף עַל פִּי שֶׁהוֹדָה וְאָמַר לוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהָיָה שֶׁלְּךָ אֲבָל פְּלוֹנִי מְכָרָם לִי אוֹ נְתָנָם לִי בְּמַתָּנָה, וַהֲלָה טוֹעֵן שֶׁנִּגְנְבוּ מִמֶּנּוּ, אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָם מִיָּדוֹ, אֲפִלּוּ הֵבִיא זֶה עֵדִים שֶׁהָיוּ יְדוּעִים לוֹ, שֶׁאָדָם עָשׂוּי לִמְכֹּר כֵּלָיו. וְיֵשׁ חוֹלְקִין וּסְבִירָא לְהוּ דְּלָא עָדִיף (הַמַּחֲזִיק) מֵאוֹתוֹ פְּלוֹנִי בְּעַצְמוֹ, וְכֵיוָן שֶׁאוֹתוֹ פְּלוֹנִי אֵינוֹ נֶאֱמָן, גַּם הוּא אֵינוֹ נֶאֱמָן (רַאֲבַ"ד וְטוּר וּתְשׁוּבַת מַיְמוֹנִי דְּמִשְׁפָּטִים סִימָן ל"ב), וְכֵן נִרְאֶה לִי עִקָּר. וְאִם טָעַן זֶה עָלָיו וְאָמַר: אֲנִי הִשְׂכַּרְתִּים לְךָ, אוֹ: הִשְׁאַלְתִּים לְךָ, מוֹצִיאִין אוֹתָם מִיָּדוֹ. וְאִם הָיוּ מִדְּבָרִים שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִים לְהַשְׁאִיל וּלְהַשְׂכִּיר, הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע הֶסֵת שֶׁלֹּא הִשְׁאִיל לוֹ וְלֹא הִשְׂכִּיר לוֹ אֶלָּא מִפְּלוֹנִי לָקַח, וְיַעֲמִיד כֵּלָיו בְּיָדוֹ: