שולחן ערוך בספריא
  1. א
    עֶבֶד אוֹ אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁעָרְבוּ לַאֲחֵרִים, אוֹ נִכְנְסוּ קַבְּלָנִים וְנִתְחַיְּבוּ לְשַׁלֵּם, אֵין חַיָּבִים לְשַׁלֵּם עַד שֶׁיִּשְׁתַּחְרֵר הָעֶבֶד וְתִתְאַלְמֵן הָאִשָּׁה אוֹ תִּתְגָּרֵשׁ. אֲבָל קָטָן שֶׁעָרַב לַאֲחֵרִים, אֵינוֹ חַיָּב לְשַׁלֵּם אַף לִכְשֶׁיַּגְדִּיל (טוּר ס"ב בְּשֵׁם הַגְּאוֹנִים).
  2. ב
    אִשָּׁה פְּנוּיָה שֶׁעָרְבָה לַאֲחֵרִים וְנִשֵּׂאת, דִּינָהּ כְּלָוְתָה וְנִשֵּׂאת, שֶׁאִם עָרְבָה עַל פֶּה אֵינָהּ חַיֶּבֶת לְשַׁלֵּם עַד שֶׁתִּתְאַלְמֵן אוֹ תִּתְגָּרֵשׁ, וְאִם עָרְבָה בִּשְׁטָר, גּוֹבֶה מִמֶּנָּה מִמַּה שֶׁהִכְנִיסָה לְבַעֲלָהּ.
  3. ג
    שְׁנַיִם שֶׁעָרְבוּ לְאֶחָד, כְּשֶׁיָּבֹא הַמַּלְוֶה לִפָּרַע מֵהֶעָרֵב יִפָּרַע מֵאֵיזֶה מֵהֶם שֶׁיִּרְצֶה, וְאִם לֹא הָיָה לְאֶחָד מֵהֶם כְּדֵי הַחוֹב, חוֹזֵר וְתוֹבֵעַ מֵהַשֵּׁנִי שְׁאַר הַחוֹב. וְיֵשׁ חוֹלְקִים וְאוֹמְרִים שֶׁאִם יָכוֹל לְהִפָּרַע מִשְּׁנֵיהֶם, לֹא יִפָּרַע מֵאֶחָד מֵהֶם הַכֹּל, אֶלָּא גּוֹבֶה מִזֶּה מֶחֱצָה וּמִזֶּה מֶחֱצָה, אֶלָּא אִם כֵּן אֵין לְאֶחָד מֵהֶם, שֶׁאָז גּוֹבֶה מֵהַשֵּׁנִי הַכֹּל. וְאִם אָמַר: מִמִּי שֶׁאֶרְצֶה אִפָּרַע, יִפָּרַע מֵאֵיזֶה מֵהֶם שֶׁיִּרְצֶה.
  4. ד
    פָּרַע אֶחָד מֵהֶם כָּל הַחוֹב לַמַּלְוֶה, וּבֵרַר זֶה בְּעֵדִים, אוֹ בְּהִתְקַבַּלְתִּי שֶׁכָּתַב לוֹ שֶׁפְּרָעוֹ הַכֹּל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ: עָרְבֵנִי וַאֲשַׁלֵם, חוֹזֵר וְתוֹבֵעַ מֵחֲבֵרוֹ חֶלְקוֹ.
  5. ה
    אֶחָד שֶׁעָרַב בִּשְׁבִיל שְׁנַיִם, כְּשֶׁיִּפְרַע הַמַּלְוֶה יוֹדִיעוֹ בִּשְׁבִיל אֵיזֶה מֵהֶם הוּא פוֹרֵעַ, כְּדֵי שֶׁיַּחֲזֹר עָלָיו:
  6. ו
    שְׁנַיִם שֶׁנִּכְנְסוּ עֲרֵבִים, וּפָטַר הַמַּלְוֶה אֶת אֶחָד מֵהֶם, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיָּכוֹל הַמַּלְוֶה לִתְבֹּעַ כָּל הַמָּמוֹן מֵהֶעָרֵב הַשֵּׁנִי. וְעַיֵּן בְּסִימָן ע"ז.