חושן משפט סימן קטו

כְּשֶׁבָּא בַּעַל חוֹב לִטְרֹף מֵהַלּוֹקֵחַ, אִם כָּתַב לוֹ הַלּוֶֹה: דְּאֶקְנֶה, טוֹרֵף גַּם כֵּן הַשֶּׁבַח שֶׁהִשְׁבִּיחַ הַשָּׂדֶה, בֵּין שֶׁבַח שֶׁשָּׁבְחוּ הַנְּכָסִים מֵאֲלֵיהֶם כְּגוֹן שֶׁעָלוּ בּוֹ אִילָנוֹת אוֹ נִתְיַקְּרָה, בֵּין שֶׁבַח שֶׁהִשְׁבִּיחוּ מֵחֲמַת הוֹצָאָה, אֶלָּא שֶׁאִם שָׁבְחוּ מֵאֲלֵיהֶם טוֹרֵף כָּל הַשֶּׁבַח. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּבְכָל עִנְיָן אֵינוֹ גוֹבֶה רַק חֲצִי הַשֶּׁבַח (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ וְהַמַּגִּיד פכ"א דְּמַלְוֶה). וְכֵן נִרְאֶה לִי עִקָּר; מִיהוּ, אִם כָּתַב לַלּוֹקֵחַ בְּהֶדְיָא שֶׁלֹּא יִגְבֶּה מִדְּאֶקְנֶה, אֵין לַלּוֹקֵחַ בַּשֶּׁבַח כְּלוּם (הָרֹא"שׁ פ"ק דִּמְצִיעָא) וְאִם הִשְׁבִּיחוּ מֵחֲמַת הוֹצָאָה, טוֹרֵף חֲצִי הַשֶּׁבַח הַיָּתֵר עַל הַהוֹצָאָה, הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין הַבַּעַל חוֹב נוֹתֵן לוֹ הוֹצָאָה כְּלָל, מֵאַחַר דְּהַחוֹב שֶׁלּוֹ נֶגֶד הַקֶּרֶן עִם הַשֶּׁבַח (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ, וְעַיֵּן בַּב"י), וְחוֹזֵר הַלּוֹקֵחַ וְגוֹבֶה הַקֶּרֶן מִנִּכְסֵי הַמּוֹכֵר, אַף מֵהַמְשֻׁעְבָּדִים שֶׁמָּכַר אוֹ נָתַן מֵאַחַר זְמַן שֶׁמָּכַר לוֹ הַשָּׂדֶה, אֲבָל הַשֶּׁבַח שֶׁטָּרַף מִמֶּנּוּ בַּעַל חוֹב אֵינוֹ גוֹבֶה אוֹתוֹ מִנִּכְסֵי הַמּוֹכֵר, אֶלָּא מִבְּנֵי חוֹרִין. וְכָל זֶה לֹא מַיְרֵי אֶלָּא בַּשֶּׁבַח שֶׁשִּׁבְּחוּ הַנְּכָסִים בְּעוֹדוֹ הַמּוֹכֵר חַי, אֲבָל אִם שָׁבְחוּ הַנְּכָסִים לְאַחַר מִיתַת הַמּוֹכֵר, אֵין לְבַעַל חוֹב בּוֹ כְּלוּם, וְנִשְׁאַר כֻּלּוֹ לַלּוֹקֵחַ (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פ"ק דִּמְצִיעָא). וְכָל הַפֵּרוֹת שֶׁאָכַל הַלּוֹקֵחַ אֵינָם נִטְרָפִים מִמֶּנּוּ; אֲבָל כָּל הַפֵּרוֹת הַמְחֻבָּרִים לַקַּרְקַע, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם צְרִיכִים לַקַּרְקַע, כַּעֲנָבִים שֶׁהִגִּיעוּ לְהִבָּצֵר, הֲרֵי בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה מֵהֶם כְּמוֹ שֶׁגּוֹבֶה מִן הַשֶּׁבַח. וְאִם רוֹצֶה הַלּוֹקֵחַ לְסַלְּקוֹ, יָכוֹל לְסַלְּקוֹ בֵּין מִן הַשָּׂדֶה בֵּין מִן הַשֶּׁבַח, אִם לֹא עֲשָׂאָהּ אַפּוֹתִיקִי. אֲבָל אִם עֲשָׂאָהּ אַפּוֹתִיקִי מְפֹרָשׁ, שֶׁאָמַר לוֹ: לֹא יְהֵא לְךָ פֵּרָעוֹן אֶלָּא מִזּוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לְסַלְּקוֹ.

בַּעַל חוֹב שֶׁטָּרַף בְּחוֹבוֹ מִיַּד הַלּוֹקֵחַ מַה שֶּׁרָאוּי לוֹ מִן הַקֶּרֶן וַחֲצִי הַשֶּׁבַח, רוֹאִין הַנִּשְׁאַר מֵהַקַּרְקַע אִם יֵשׁ בּוֹ תּוֹעֶלֶת לַלּוֹקֵחַ, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ בַּשָּׂדֶה בֵּית ט' קַבִּין וּבַגִנָּה בֵּית חֲצִי קַב, יִשְׁתַּתְּפוּ בָּהּ שְׁנֵיהֶם; וְאִם לֹא נִשְׁאַר לוֹ דָּבָר שֶׁאִלּוּ יֵחָלֵק יִהְיֶה שֵׁם כֻּלּוֹ עָלָיו, נוֹתֵן לוֹ בַּעַל חוֹב אֶת דָּמָיו, הַגָּה: אִם יִרְצֶה הַלּוֹקֵחַ (טוּר ס"ז). וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא הַדִּין אִם לֹא הָיָה דְּמֵי הַחוֹב רַק נֶגֶד הַקֶּרֶן וְלֹא נֶגֶד הַשֶּׁבַח, שֶׁאָז נִשְׁאַר כָּל הַשֶּׁבַח לַלּוֹקֵחַ, נַמֵּי דִינָא הָכִי. וְדַוְקָא שֶׁלֹּא עֲשָׂאוֹ הַמּוֹכֵר אַפּוֹתִיקִי, אֲבָל אִם עֲשָׂאוֹ אַפּוֹתִיקִי (טוּר ס"ה), גּוֹבֶה בַּעַל חוֹב אַף (כָּל) הַשֶּׁבַח, רַק שֶׁנּוֹתֵן לַלּוֹקֵחַ הוֹצָאוֹתָיו וְאִם הַהוֹצָאָה מְרֻבָּה עַל הַשֶּׁבַח, אֵין הוֹצָאָה רַק כְּדֵי הַשֶּׁבַח בִּלְחוּד (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ וְהַמַּגִּיד פכ"א דְמַלְוֶה).

כָּל הַדְּבָרִים לֹא נֶאֶמְרוּ אֶלָּא בְּלוֹקֵחַ, אֲבָל מְקַבֵּל מַתָּנָה שֶׁשָּׁבְחָה מֵחֲמַת הוֹצָאָה אֵין בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה מִשִּׁבְחָהּ כְּלוּם, אֶלָּא רוֹאִים כַּמָּה הָיְתָה שָׁוָה בִּשְׁעַת מַתָּנָה, וְגוֹבֶה. וְאִם שָׁבְחָה מֵאֵלֶיהָ, בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה אֶת כֻּלָּהּ. הַגָּה: (עי' ס"ק (כ"ט) [ל"ב]). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ הַשֶּׁבַח דְּמִמֵּילָא נַמֵּי לָא טָרִיף (טוּר בְּשֵׁם הרז"ה וְהָרֹא"שׁ), אֶלָּא אִם כֵּן עֲשָׂאוֹ אַפּוֹתִיקִי, שֶׁדִּינוֹ כְּמוֹ בִיתוֹמִים שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ (הַמַּגִּיד פֶּרֶק כ"א). וְאִם קִבֵּל הַנּוֹתֵן אַחֲרָיוּת הַמַּתָּנָה, הֲרֵי בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה מִמֶּנָּה כְּדֶרֶךְ שֶׁגּוֹבֶה מֵהַלּוֹקֵחַ. הַגָּה: וְלוֹקֵחַ שֶׁפֵּרַשׁ בְּהֶדְיָא שֶׁאֵין לוֹ אַחֲרָיוּת עַל הַמּוֹכֵר, דִּינוֹ כִּמְקַבֵּל מַתָּנָה (הַמַּגִּיד פכ"א).

וְכֵן יְתוֹמִים שֶׁהִשְׁבִּיחוּ הַנְּכָסִים, אֵין בַּעַל חוֹב גּוֹבֶה מֵהַשֶּׁבַח כְּלוּם. אֲבָל אִם שָׁבְחוּ נְכָסִים מֵאֲלֵיהֶם, גּוֹבֶה אֶת הַשֶּׁבַח כֻּלּוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ חוֹלְקִין וּסְבִירָא לְהוּ דְּאֵינוֹ גוֹבֶה בִּיתוֹמִים כְּמוֹ בְּמַתָּנָה אֶלָּא אִם כֵּן עֲשָׂאָהּ אַפּוֹתִיקִי, דְּאָז גּוֹבֶה גַם הַשֶּׁבַח (טוּר).

(מִכָּאן עַד סוֹף הַסי' הַכֹּל ל' רַמְבַּ"ם ס"פ כ"א מַה' מַלְוֶה) בַּעַל חוֹב שֶׁבָּא לִטְרֹף מֵהַיְתוֹמִים שֶׁבַח שֶׁמֵּחֲמַת הוֹצָאָה, יְתוֹמִים אוֹמְרִים: אָנוּ הִשְׁבַּחְנוּ, וּבַעַל חוֹב אוֹמֵר: שֶׁמָּא אֲבִיכֶם הִשְׁבִּיחַ, עַל הַיְתוֹמִים לְהָבִיא רְאָיָה. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם לֹא עֲשָׂאוֹ אַפּוֹתִיקִי, עָלָיו לְהָבִיא רְאָיָה (טוּר).

הֵבִיאוּ הַיְתוֹמִים רְאָיָה שֶׁהֵם הִשְׁבִּיחוּ, שָׁמִין לָהֶם הַשֶּׁבַח וְהַהוֹצָאָה, וְנוֹטְלִים הַפָּחוֹת שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם וּמַעֲלֶה אוֹתוֹ בְּדָמִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁעָשָׂה שָׂדֶה זוֹ אַפּוֹתִיקִי. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּזֶה דַּוְקָא כְּשֶׁלֹא הָיָה הַחוֹב נֶגֶד הַקֶּרֶן וְהַשֶּׁבַח, אֲבָל אִם הָיָה נֶגֶד שְׁנֵיהֶם, נוֹטֵל הַכֹּל וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ הַהוֹצָאָה כְּלָל (טוּר). אֲבָל אִם לֹא עֲשָׂאָהּ אַפּוֹתִיקִי, אִם רָצוּ הַיְתוֹמִים לְסַלֵּק בַּעַל חוֹב בְּדָמִים, מְסַלְּקִין אוֹתוֹ. וְאִם רָצוּ, נוֹטְלִים מֵהַקַּרְקַע שִׁעוּר שֶׁבַח שֶׁלָּהֶם.