אגרות קודש כרך ג תקלו
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף א
נראה לי שצריך הי' להתחיל בח' מ"ח, וע"פ הכרעת אדה"ז בשו"ע או"ח סע"א ס"א.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע עא אבל והעוסקים במת פטורים מקריאת שמע
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף א
1643 ט"ז ס"ק ב (נראה לי, דבן שהוא אונן על אביו ויש מתעסקין, ילך לבית הכנסת ויאמר קדיש, כי זה כבודו של אביו, ומותר לכ"ע) .
(וביו"ד סוף סי' שעו ס""ק ד סותר לזה (נראה לי, דמי שמת בשבת או ביום טוב ואי אפשר לקברו בו ביום, דעל כל פנים יאמר קדיש תיכף אחר המיתה, דאין אמירת קדיש תלוי באבילות כלל. אבל בחול אין לעשות כן, דהא כשהוא אונן פטור מן התפלה, כן נראה לי). ועיי"ש בנקודת הכסף (ולי נראה, כיון דטעם הקדיש הוא שפודה את אביו מגיהנם, אם כן כל זמן שלא נקבר אין בו דין גיהנם), וצ"ע ).
והיינו שכאן מצריך הט"ז לומר קדיש בין מיתה לקבורה אף בחול. ואילו שם מצריך רק בשבת, והש"ך שם כותב שאף בשבת לא יאמר קדיש בין מיתה לקבורה. ומסיק כאן בפנים כדעת הט"ז כאן, שאף בחול יכול לאמר קדיש בין מיתה לקבורה. ונתבאר באגרות קודש ח"ג אגרת תקלו (במענה על שאלתו, במה דאביו ז"ל שחל"ח ח' חשון, ארונו נמסר להספינה י"ד מ"ח ויום הקבורה הי' ז' כסלו, ומסתפק איך להתנהג באמירת קדיש וכו' ... נראה לי שצריך הי' להתחיל בח' מ"ח, וע"פ הכרעת אדה"ז בשו"ע או"ח סע"א ס"א . ובקצרה לפענ"ד: ... כמה ענינים יש בקדיש: זכות הנשמה, ולכן מתחילין גם קודם הקבורה. כבוד אביו, ולכן אומרו גם באנינות. מציל מדינה של גיהנם, המתחיל אחר הקבורה), ובח"ד אגרת תתנב בשולי הגליון (והנה רבינו הזקן פסק (שו"ע או"ח רסע"א) דאומרים קדיש מיום המיתה גם קודם הקבורה). וראה חקרי הלכות ח"ו כה, ב.
פתיחה בהקשר