שולחן ערוך בספריא
  1. א
    נָשִׁים וַעֲבָדִים פְּטוּרִים מִקְּרִיאַת שְׁמַע מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא. וְנָכוֹן הוּא לְלַמְּדָם שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶן עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם: הַגָּה: וְיִקְרְאוּ לְפָחוֹת פָּסוּק רִאשׁוֹן (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם אֹהֶל מוֹעֵד).
  2. ב
    קְטַנִּים פְּטוּרִים לְרַבֵּנוּ תָּם כְּשֶׁלֹּא הִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ, וּלְרַשִׁ"י אֲפִלּוּ הִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מָצוּי אֶצְלוֹ בִּזְמַן קְרִיאַת שְׁמַע בָּעֶרֶב, וְיָשֵׁן הוּא בַּבֹּקֶר, וְרָאוּי לִנְהֹג כְּרַבֵּנוּ תָּם.
  3. ג
    הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע ג' יָמִים, אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא טָרוּד טִרְדַּת מִצְוָה. וְהָנֵי מִלֵּי בִּזְמַן הָרִאשׁוֹנִים, אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁגַּם שְׁאָר בְּנֵי אָדָם אֵינָם מְכַוְּנִים כָּרָאוּי, גַּם הַכּוֹנֵס אֶת הַבְּתוּלָה קוֹרֵא: הַגָּה: וע"ל סי' צ"ט אִם שִׁכּוֹר יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע.
  4. ד
    הָיָה עוֹסֵק בְּצָרְכֵי רַבִּים וְהִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע, לֹא יַפְסִיק, אֶלָּא יִגְמֹר עִסְקֵיהֶם וְיִקְרָא, אִם נִשְׁאַר עֵת לִקְרוֹת.
  5. ה
    הָיָה עוֹסֵק בַּאֲכִילָה אוֹ שֶׁהָיָה בַּמֶּרְחָץ, אוֹ שֶׁהָיָה עוֹסֵק בְּתִסְפֹּרֶת אוֹ שֶׁהָיָה מְהַפֵּךְ בְּעוֹרוֹת, אוֹ שֶׁהָיוּ עוֹסְקִים בְּדִין, לְהָרַמְבָּ"ם גּוֹמֵר וְאַחַר כָּךְ קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע. וְאִם הָיָה מִתְיָרֵא שֶׁמָּא יַעֲבֹר זְמַן קְרִיאָה, וּפָסַק וְקָרָא, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וּלְהָרַאֲבָ"ד מַפְסִיק וְקוֹרֵא אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שְׁהוּת לִקְרוֹת וע"ל סי' רל"ה: