אורח חיים סימן תרעא

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד בְּהַדְלָקַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה, וַאֲפִלּוּ עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה שׁוֹאֵל אוֹ מוֹכֵר כְּסוּתוֹ וְלוֹקֵחַ שֶׁמֶן לְהַדְלִיק.
  2. ב
    כַּמָּה נֵרוֹת מַדְלִיק; בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן מַדְלִיק אֶחָד, מִכָּאן וָאֵילָךְ מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ אֶחָד בְּכָל לַיְלָה עַד שֶׁבְּלֵיל הָאַחֲרוֹן יִהְיוּ שְׁמוֹנָה, וַאֲפִלּוּ אִם רַבִּים בְּנֵי הַבַּיִת לֹא יַדְלִיקוּ יוֹתֵר. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּכָל אֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת יַדְלִיק (רַמְבַּ"ם), וְכֵן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט; וְיִזָּהֲרוּ לִתֵּן כָּל אֶחָד וְאֶחָד נֵרוֹתָיו בְּמָקוֹם מְיֻחָד, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הֶכֵּר כַּמָּה נֵרוֹת מַדְלִיקִין (מהר"א מִפְּרַאג).
  3. ג
    נֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי פִּיּוֹת עוֹלֶה לוֹ בִּשְׁבִיל שְׁנַיִם.
  4. ד
    מִלֵּא קְעָרָה שֶׁמֶן וְהִקִּיפָהּ פְּתִילוֹת, אִם כָּפָה עָלֶיהָ כְּלִי כָּל פְּתִילָה עוֹלָה בִּשְׁבִיל נֵר אֶחָד; לֹא כָּפָה עָלֶיהָ כְּלִי, אֲפִלּוּ לְנֵר אֶחָד אֵינוֹ עוֹלֶה לְפִי שֶׁהוּא כִּמְדוּרָה. הַגָּה: וְלָכֵן יֵשׁ לִזָּהֵר לְהַעֲמִיד הַנֵּרוֹת בְּשׁוּרָה בְּשָׁוֶה, וְלֹא בְּעִגּוּל דְּהָוֵי כִּמְדוּרָה (הג"מ בְּשֵׁם סְמַ"ק); וּמֻתָּר לְהַדְלִיק בְּפָּמוֹטוֹת שֶׁקּוֹרִין לַאמְפָּ"א, מֵאַחַר שֶׁכָּל נֵר מֻבְדָּל הַרְבֵּה מֵחֲבֵרוֹ (ת"ה סִימָן ק"ה). וְיִזָּהֲרוּ כְּשֶׁעוֹשִׂים נֵרוֹת, אֲפִלּוּ בְּשַׁעֲוָה, שֶׁאֵין לְדַבְּקָן בְּיַחַד וּלְהַדְלִיקָן, דְּהָוֵי כִּמְדוּרָה (פִּסְקֵי מַהֲרִי"וּ ס"ה); אֲפִלּוּ בְּנֵרוֹת שֶׁל שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב יִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כֵּן (אוֹר זָרוּעַ).
  5. ה 1
    נֵר חֲנֻכָּה מַנִּיחוֹ עַל פֶּתַח הַסָמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים מִבַּחוּץ. אִם הַבַּיִת פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, מַנִּיחוֹ עַל פִּתְחוֹ; וְאִם יֵשׁ חָצֵר לִפְנֵי הַבַּיִת, מַנִּיחוֹ עַל פֶּתַח הֶחָצֵר; וְאִם הָיָה דָּר בַּעֲלִיָּה שֶׁאֵין לוֹ פֶּתַח פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, מַנִּיחוֹ בַּחַלּוֹן הַסָמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים; וּבִשְׁעַת הַסַכָּנָה שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לְקַיֵּם הַמִּצְוָה, מַנִּיחוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ וְדַיּוֹ, וְצָרִיךְ נֵר אַחֵר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ; וְאִם יֵשׁ מְדוּרָה אֵין צָרִיךְ נֵר אַחֵר; וְאִם הוּא אָדָם חָשׁוּב שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹר הַמְּדוּרָה, צָרִיךְ נֵר אַחֵר.
  6. ו
    מַנִּיחוֹ לְמַעְלָה מִג' טְפָחִים, וּמִצְוָה לְהַנִּיחוֹ לְמַטָּה מִי' טְפָחִים, וְאִם הִנִּיחוֹ לְמַעְלָה מִי' טְפָחִים, יָצָא, אֲבָל אִם מַנִּיחוֹ לְמַעְלָה מִכ' אַמָּה לֹא יָצָא. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ לְקָחָהּ כָּךְ דָּלוּק וְהִנִּיחָהּ לְמַטָּה מִכ', לֹא יָצָא, דְּהַדְלָקָה עוֹשָׂה מִצְוָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תּוֹסָפוֹת).
  7. ז
    מִצְוָה לְהַנִּיחוֹ בַּטֶּפַח הַסָמוּךְ לַפֶּתַח מִשְּׂמֹאל, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא מְזוּזָה מִיָּמִין וְנֵר חֲנֻכָּה מִשְּׂמֹאל; וְאִם אֵין מְזוּזָה בַּפֶּתַח, מַנִּיחוֹ מִיָּמִין; וְאִם הִנִּיחוּ בַּדֶּלֶת עַצְמוֹ, יַנִּיחֶנּוּ מֵחֶצְיוֹ שֶׁל כְּנִיסָה לְצַד שְׂמֹאל. הַגָּה: וּמִיהוּ בַּזְּמַן הַזֶּה, שֶׁכֻּלָּנוּ מַדְלִיקִין בִּפְנִים וְאֵין הֶכֵּר לִבְנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים כְּלָל, אֵין לָחוּשׁ כָּל כָּךְ אִם אֵין מַדְלִיקִין בַּטֶּפַח הַסָּמוּךְ לַפֶּתַח; וּמִכָּל מָקוֹם הַמִּנְהָג לְהַדְלִיק בַּטֶּפַח הַסָּמוּךְ לַפֶּתַח כְּמוֹ בִּימֵיהֶם, וְאֵין לְשַׁנּוֹת אֶלָּא אִם כֵּן רַבִּים בְּנֵי הַבַּיִת שֶׁעָדִיף יוֹתֵר לְהַדְלִיק כָּל אֶחָד בְּמָקוֹם מְיֻחָד מִלְּעָרֵב הַנֵּרוֹת בְּיַחַד וְאֵין הֶכֵּר כַּמָּה נֵרוֹת מַדְלִיקִין; וּמִכָּל מָקוֹם יִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהַדְלִיק בַּמָּקוֹם שֶׁמַּדְלִיקִין הַנֵּרוֹת כָּל הַשָּׁנָה, כִּי אָז לֹא יִהְיֶה הֶכֵּר כְּלָל; וְאַף כִּי אֵין הֶכֵּר רַק לִבְנֵי הַבַּיִת, מִכָּל מָקוֹם הֶכֵּר קְצָת מִיהָא בַּעְיָא. וּבְבֵית הַכְּנֶסֶת מַנִּיחוֹ בְּכֹתֶל דָּרוֹם אוֹ בִּדְרוֹם הַמְּנוֹרָה, וּמְסַדְּרָן מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב (ת"ה סי' ק"ד בֵּית יוֹסֵף), וּמַדְלִיקִין וּמְבָרְכִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מִשּׁוּם פִּרְסוּמֵי נִסָא. הַגָּה: וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בַּנֵּרוֹת שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהַדְלִיק בְּבֵיתוֹ (ריב"ש סִימָן קי"א); וְנוֹהֲגִין לְהַדְלִיק בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב; וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לְהַדְלִיק בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶם מִנְחָה (כָּל בּוֹ וְאַבּוּדַרְהַם); אִם רוֹצִים לְמַהֵר לְהִתְפַּלֵּל לְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר וְהִדְלִיק אֶחָד מֵהֶן, יוּכַל הַשַּׁמָּשׁ לְהַדְלִיק הַנִּשְׁאָרִים, וְהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר יִתְפַּלֵּל (מַהֲרִי"ל).
  8. ח
    חָצֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי פְּתָחִים מִשְּׁנֵי רוּחוֹת, צָרִיךְ לְהַדְלִיק בִּשְׁתֵּיהֶן מִפְּנֵי הַחֲשָׁד; וְאִם שְׁנֵי הַפְּתָחִים בְּרוּחַ אֶחָד וְהֵם בְּבַיִת אֶחָד (כָּל בּוֹ) דַּי לוֹ בְּאֶחָד מֵהֶם. הַגָּה: וְאִם מַדְלִיק בִּשְׁנֵי פְּתָחִים אֵינוֹ מְבָרֵךְ רַק בְּאֶחָד מֵהֶם וּבַשֵּׁנִי מַדְלִיק בְּלֹא בְּרָכָה, (ר"ן) מִיהוּ בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁכֻּלָּם מַדְלִיקִין בִּפְנִים מַמָּשׁ, וְאֵין הֶכֵּר לִבְנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים כְּלָל, אֲפִלּוּ יֵשׁ לֶחָצֵר אוֹ לַבַּיִת הַרְבֵּה פְּתָחִים לְאַרְבַּע רוּחוֹת אֵין מַדְלִיקִים אֶלָּא פַּעַם אַחַת בִּפְנִים, כֵּן נ"ל וְכֵן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט.