שולחן ערוך בספריא
  1. א
    חֹל הַמּוֹעֵד אָסוּר בִּקְצָת מְלָאכוֹת, וּמֻתָּר בְּמִקְצָתָן. הַגָּה: לְפִי צֹרֶךְ הָעִנְיָן שֶׁהָיָה נִרְאֶה לַחֲכָמִים לְהַתִּיר.