אורח חיים סימן תנה

אֵין לָשִׁין אֶלָּא בְּמַיִם שֶׁלָּנוּ, בֵּין שֶׁהֵם מֵי בּוֹרוֹת וּמַעְיָנוֹת, בֵּין שֶׁהֵם מֵי נְהָרוֹת, וְשׁוֹאֲבִין אוֹתָם מִבְּעוֹד יוֹם סָמוּךְ לְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, (דִּבְרֵי עַצְמוֹ וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ה), אוֹ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. וְאֵין לָשִׁין בָּהֶן עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַלַּיְלָה כֻּלָּהּ. וִיכוֹלִים לִשְׁאֹב יוֹם אֶחָד לְיָמִים הַרְבֵּה; וְאִם הַזְּמַן חַם יַנִּיחֵם בְּמַרְתֵּף שֶׁהוּא קַר. וְאִם הַזְּמַן קַר, יַנִּיחֵם בַּאֲוִיר כִּי הַמַּרְתֵּף הוּא חַם. וְצָרִיךְ לְהַשְׁכִּים וּלְהַכְנִיסָם לַבַּיִת קֹדֶם שֶׁיִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ, וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם הַמְּעֻנָּן. הַגָּה: וְאִם לֹא הִכְנִיסָם בַּהַשְׁכָּמָה, אִם לֹא עָמְדוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁהֻחַמּוּ, אֵינוֹ מַזִּיק. וְיוֹתֵר טוֹב לְהַעֲמִידָם תַּחַת הַתִּקְרָה, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח לְהַכְנִיסָם בַּהַשְׁכָּמָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם א"ח). וּכְשֶׁמּוֹלִיךְ הַמַּיִם תַּחַת אֲוִיר הָרָקִיעַ, יֵשׁ לְכַסּוֹתָן (ת"ה סִימָן קט"ו בְּשֵׁם סְמַ"ג וּסְמַ"ק וּמַהֲרִי"ק). כְּשֶׁחָל פֶּסַח בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת, יֵשׁ לִשְׁאֹב הַמַּיִם אוֹר י"ג, דְּהַיְנוּ בְּלֵיל ה' (מָרְדְּכַי ספ"ק דִּפְסָחִים). לְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לִשְׁאֹב מִן הַנְּהָרוֹת וְלֹא מִן הַבְּאֵרוֹת (אֲשֵׁרִי וּמָרְדְּכַי); אֲבָל כְּשֶׁהַנְּהָרוֹת גְּדוֹלוֹת מֵהַפְשָׁרַת שְׁלָגִים וּגְשָׁמִים טוֹב יוֹתֵר לִשְׁאֹב מִן הַבְּאֵרוֹת (מַהֲרִי"ו). וְאֵין לִשְׁפֹּךְ מַיִם שֶׁלָּנוּ מִכֹּחַ מֵת אוֹ תְּקוּפָה הַנּוֹפֶלֶת (מָרְדְּכַי פֶּרֶק כָּל שָׁעָה וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ה); וּמִכָּל מָקוֹם טוֹב לְכַתְּחִלָּה לְהָשִׂים בָּהֶם בַּרְזֶל. גַּם אָסוּר לִשְׁאֹב מַיִם עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי לְמַצּוֹת שֶׁל מִצְוָה; וְאַף לִשְׁאָר מַצּוֹת, יִשְׁאַב יִשְׂרָאֵל (מָרְדְּכַי וּמַהֲרִ"י ברי"ן וּמַהֲרִי"ל), אִם אֶפְשָׁר. וְנוֹהֲגִין לִטֹּל מַיִם מְיֻחָדִים לְמַצָּה שֶׁל מִצְוָה. וְנוֹהֲגִין לִקַּח כְּלֵי חֶרֶס חֲדָשִׁים, וְאֵין לְשַׁנּוֹת הַמִּנְהָג; אֲבָל בְּשֶׁל עֵץ, אֵין לְהַקְפִּיד (כָּל בּוֹ).

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמַּיִם הַמְכֻנָּסִין בסיסטירנ"ה, מֻתָּר לָלוּשׁ בָּהֶם סָמוּךְ לִשְׁאִיבָתָן; וְאֵין לְהָקֵל בַּדָּבָר, אִם לֹא בִּשְׁעַת הַדַּחַק.

אֵין לָלוּשׁ בְּמַיִם חַמִּין אֲפִלּוּ לֹא נִתְחַמְּמוּ אֶלָּא בַּחַמָּה, וְלֹא בְּמַיִם הַגְּרוּפִים מִדּוּד גָּדוֹל שֶׁנְּחָשְׁתּוֹ עָבָה, וְתָלוּי עַל מְקוֹם הָאֵשׁ וּמַיִם שֶׁבְּתוֹכוֹ פּוֹשְׁרִים, אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֵין הָאֵשׁ תַּחְתָּיו, וְאִם עָבַר וְלָשׁ בֵּין בְּאֵלּוּ בֵּין בְּמַיִם שֶׁלֹּא לָנוּ, אָסוּר. וְיֵשׁ חוֹלְקִין וּמַתִּירִין בְּלָשׁ בְּמַיִם שֶׁלֹּא לָנוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּבְשׁוֹגֵג מֻתָּר, וּבִשְׁעַת הַדַּחַק יֵשׁ לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ בְּלֹא דַּחַק יֵשׁ לְהַתִּיר אִם עָבַר בְּשׁוֹגֵג וְלָשׁ בְּמַיִם שֶׁלֹּא לָנוּ (ר' יְרוּחָם וּבֵית יוֹסֵף).

מַיִם שֶׁלֹּא לָנוּ שֶׁנִּתְבַּטְּלוּ חַד בִּתְרֵי בְּמַיִם שֶׁלָּנוּ, לָשִׁין בָּהֶם.

נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִתֵּן מֶלַח בַּמַּצָּה, וְנָכוֹן הַדָּבָר; וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד יֵשׁ לֶאֱסֹר (מָרְדְּכַי וְדִבְרֵי עַצְמוֹ).