אורח חיים סימן שסא

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    גַּג הַסָמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים בְּתוֹךְ י' טְפָחִים וּלְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה לֶחָצֵר, הוֹאִיל וְרַבִּים מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ הֲרֵי זֶה כִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְאָסוּר לְבַעַל הַגַּג לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ מֵחֲצֵרוֹ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ סֻלָּם קָבוּעַ מֵחֲצֵרוֹ. אֵיזֶהוּ סֻלָּם קָבוּעַ, כָּל שֶׁקְּבָעוֹ שָׁם בֵּין לְחֹל בֵּין לְשַׁבָּת.
  2. ב
    חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה בְּמִלּוּאָהּ, אוֹ בְּיוֹתֵר מִי', לִרְשׁוּת הָרַבִּים, מְקוֹם הַמְּחִצָּה נִדּוֹן כְּצִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁהוּא כַּרְמְלִית (כְּמוֹ) שֶׁהוּא הֶחָצֵר. וְאִם נִפְרַץ בְּקֶרֶן זָוִית, אֲפִלּוּ בְּפָחוֹת מִי' אָסוּר. וְכֵן בַּיִת שֶׁנִּפְרַץ בְּקֶרֶן זָוִית, אֲפִלּוּ בְּפָחוֹת מִי', וְנִפְרַץ גַּם הַקֵּרוּי עַד שֶׁנִּשְׁאַר בַּאֲלַכְסוֹן, אָסוּר. אֲבָל פִּרְצָה שֶׁאֵינָהּ בְּקֶרֶן זָוִית, אַמְרִינָן בָּהּ: פִּי תִּקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם אֲפִלּוּ בְּיוֹתֵר מִי', וְהוּא שֶׁלֹּא יְהֵא פִּי תִּקְרָה מְשֻׁפָּע דְּלֵיכָּא פֶּה. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּבָעֵינָן גַּם כֵּן בְּרֹחַב הַקֵּרוּי אַרְבָּעָה טְפָחִים (תוס' וְהָרֹא"שׁ פֶּרֶק כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין וּסְמַ"ג וְטוּר). וְאַמְרִינָן פִּי תִּקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם אֲפִלּוּ בְּב' מְחִצּוֹת, אִם יֵשׁ כָּאן ב' מְחִצּוֹת שְׁלֵמוֹת דְּבוּקוֹת זוֹ בְּזוֹ; אֲבָל זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ לֹא (טוּר).