שיוך לסעיף
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ד
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ב
34 ראה לקו"ת ויקרא (ה, ריש ע"ב) דבתגין של ס"ת "נרמזו רזין דאורייתא שלא יוכלו להתלבש בדיבור. . כמו לחכימא ברמיזא כו'". וראה אוה"ת תצא שם (וסד"ה אורח חיים הנ"ל) בנוגע לקוצו של יו"ד, שעפ"ז [שהוא רק כמו ענין לחכימא ברמיזא] מובן זה שיש קס"ד (מנחות לד, סע"א) דקוצו של יו"ד אינו לעיכובא — דלכאורה, מכיון דקוש"י הוא בכתר פשיטא דמעכב יותר — כי מכיון דאינו נתפס באות ממש כמו שאר האותיות רק ע"ד הרמז, א"כ ס"ד דאינו מעכב[ednref_35_*].
[edn_34_*] להעיר ג"כ מתו"א (יד, סע"ב) "בדרך משל וחידה". ולהעיר מסידור קמט, רע"א.
[edn_35_*] ויתירה מזו: לדעת אדה"ז (שו"ע או"ח סל"ו ס"ב — תמונת אות יו"ד), "הקוץ שעל היו"ד" שהוא (דוקא) הרומז על כתר (זח"ג י, ריש ע"ב) — צ"ל רק לכתחילה, ואינו מעכב (ו"קוצו של יו"ד" שבמנחות שם — פירושו קוץ השמאלי, כדעת ר"ת שם (ראה בכ"ז — מאסף לכל המחנות סל"ו שם (צורת אות יו"ד סק"ב), וש"נ)).
ועפ"ז צע"ק באוה"ת כו' שם, שמפרש הגמ' במנחות הנ"ל (כדעת הרא"ש ועוד — ראה מאסף לכל המחנות שם, וש"נ) לענין קוץ העליון (שרומז לכתר) (וכהובא שם לפנ"ז לשון הזהר הנ"ל "קוצא חד לעילא כתרא עילאה") — דלא כשיטת אדה"ז.
ומצינו דוגמתו בכו"כ מקומות בדרושי חסידות (וגם בנגלה) שמבארים דעות שלא נפסקה הלכה כמותן (כיון שאלו ואלו דא"ח) — וכמו בר"ה דשופר של יעל (לקו"ת נצבים מה, סע"א. וראה שו"ע או"ח ר"ס תקפו). וראה לקוטי לוי יצחק אגרות קודש ע' שה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ד
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ב
ויתירה מזו: לדעת אדה"ז (שו"ע או"ח סל"ו ס"ב – תמונת אות יו"ד). "הקוץ שעל היו"ד" – שהוא (דוקא) הרומז על כתר (זח"ג י, ריש ע"ב) – צ"ל רק לכתחילה, ואינו מעכב (ו"קוצו של יו"ד" שבמנחות שם – פירושו קוץ השמאלי, כדעת ר"ת שם (ראה בכ"ז – מאסף לכל המחנות סל"ו שם (צורת אות יו"ד סק"ב), וש"נ)). ועפ"ז צע"ק באוה"ת כו' שם, שמפרש הגמ' במנחות הנ"ל (כדעת הרא"ש ועוד – ראה מאסף לכל המחנות שם, וש"נ) לענין קוץ העליון (שרומז לכתר) (וכהובא שם לפנ"ז לשון הזהר הנ"ל "קוצא חד לעילא כתרא עילאה") – דלא כשיטת אדה"ז). ומצינו דוגמתו בכו"כ מקומות בדרושי חסידות (וגם בנגלה) שמבארים דעות שלא נפסקה הלכה כמותן (כיון שאלו ואלו דא"ח) – וכמו בר"ה דשופר של יעל (לקו"ת נצבים מה, סע"א. וראה שו"ע או"ח ר"ס תקפו). וראה לקוטי לוי יצחק אגרות־קודש ע' שה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ה
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ב
ויתירה מזו: לדעת אדה"ז (שו"ע או"ח סל"ו ס"ב – תמונת אות יו"ד). "הקוץ שעל היו"ד" – שהוא (דוקא) הרומז על כתר (זח"ג י, ריש ע"ב) – צ"ל רק לכתחילה, ואינו מעכב (ו"קוצו של יו"ד" שבמנחות שם – פירושו קוץ השמאלי, כדעת ר"ת שם (ראה בכ"ז – מאסף לכל המחנות סל"ו שם (צורת אות יו"ד סק"ב), וש"נ)). ועפ"ז צע"ק באוה"ת כו' שם, שמפרש הגמ' במנחות הנ"ל (כדעת הרא"ש ועוד – ראה מאסף לכל המחנות שם, וש"נ) לענין קוץ העליון (שרומז לכתר) (וכהובא שם לפנ"ז לשון הזהר הנ"ל "קוצא חד לעילא כתרא עילאה") – דלא כשיטת אדה"ז). ומצינו דוגמתו בכו"כ מקומות בדרושי חסידות (וגם בנגלה) שמבארים דעות שלא נפסקה הלכה כמותן (כיון שאלו ואלו דא"ח) – וכמו בר"ה דשופר של יעל (לקו"ת נצבים מה, סע"א. וראה שו"ע או"ח ר"ס תקפו). וראה לקוטי לוי יצחק אגרות־קודש ע' שה.
פתיחה בהקשר