על הסימן
אגרות קודש כרך כז י'קכה
מקור מפורש
בסימן זה
10 זכרו . . עשה דברי-הימים א' טז, יב.
למנצח לדוד להזכיר גו' כי אלקים יושיע ציון גו' : סיום מזמור סט, והתחלת מזמור ע – שסיימו והתחילו לומר בי"א ניסן השתא – ראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תתקצז בשוה"ג.
הלל היא מה"ת : ראה גם אנציק' תלמודית ערך הלל ס"ב (כרך ט ע' שצב ואילך). וש"נ.
דהשיר יהי' לכם : ישעי' ל, כט.
מבואר בכ"מ : ראה גם תו"מ – התוועדויות ח"י ע' 169 ואילך. וש"נ.
די ימים טובים . . פון יאָר ראה סנהדרין יא, ב. ובתוד"ה או שם.
ספּעציעל . . פסח מיט פרילינג ראה ג"כ שמות יג, ד. יו"ד. שם כג, טו (וברמב"ן שם טז). שם לד, יח.
שמור . . אלקיך דברים טז, א. ולרמב"ן (לשרש הא' דסהמ"צ להרמב"ם) ולבעל ההלכות – זוהי מ"ע (לעבר השנים, או – מושמרת את החוקה). וראה רמב"ם הל' קדה"ח רפ"ד.
ראש לרגלים ר"ה ד, א.
דער "קאָפּ" ראה עטרת ראש בתחלתו.
"קאָפּ" פון די ימים טובים להעיר שצ"ל לימוד מיוחד שאין מצה בשבועות וסוכות (ספרי ראה טז, יב. ספרא אמור כג, ו). אוה"ח מצורע (יד, ו) ד"ה וראיתי. תורה תמימה אמור כג, ו.
אָפּשלוס פון פסח . . אַ פאָלק ראה יתרו יט, ד-ו. יבמות מו, סע"א. רמב"ם הל' איסו"ב רפי"ג.
בסוכות הושבתי אמור כג, מג. וראה טאו"ח סתרכ"ה ובב"י שם ד"בניסן מיבעי לה" לעשות סוכות.
האביב דער ערשטער . . בליאונג ראה רש"י שמות כג, טו. ולד שם. אוה"ת להצ"צ משפטים ע' א'קפ ואילך.
מעבדות . . גדול פסחים פ"י מ"ה. נוסח ההגדה.
נידעריגסטער . . קנעכטשאַפט שמות א, יד. ובדחז"ל עה"פ.
טיפע פינצטערניש שהרי מצרים היא ערות הארץ (ויקרא יח, ג ובתו"כ (ובפרש"י) שם. קה"ר עה"פ והארץ לעולם עומדת).
נאָכדעם . . צעפוילט ראה לקו"ת ר"פ בהר.
תורה (מלשון "הוראה") זח"ג נג, ב.
אין טאָג-טעגלעכן לעבן ובפרט שמצוה מן התורה להזכיר יצי"מ בכל יום בבוקר ובלילה (רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ג. שו"ע אדה"ז ר"ס סז. ועוד).
דינען מיט יעדן פרט ראה טושו"ע או"ח סרל"א: בכל דרכיך דעהו . . כל מעשיך יהיו לשם שמים.
טרינקען א.ז.וו. להעיר ממחז"ל על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס לבורא (ב"ר ספי"ד).
עסט צוליב . . מיט דעם עסן אַליין כבטושו"ע שם: לשם שמים, בכל דרכיך דעהו*.
הוספה לאחר זמן:
*) מיט דעם עסן אַליין . . דאָס בריינגט עם צו מאַכן אַ ברכה : היינו שהאכילה נעשה טפל לגבי (העיקר) אמירת הברכה, ע"ד חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום (מנחות מג, ב), החיוב הוא אמירת הברכה, ובתור תוצאה מזה – נהנה מעניני עוה"ז (אכו"ש וכיו"ב).
ומזה הלכה למעשה (מנחות שם, טושו"ע או"ח סי' רצ) אשר בכדי להשלים מאה ברכות בשבת צ"ל אכילת פירות וכיו"ב, שהעיקר בזה הוא אמירת עוד ברכות, אלא בכדי שלא תהי' ברכה לבטלה, צריך לאכול הפרי וכיו"ב, שאכילה כזו – היא טפלה לגבי העיקר – אמירת הברכה. ועפ"ז יומתק ל' הרמב"ם (סוף הל' ברכות): ולעולם כו' וירבה בברכות הצריכות. ועייג"כ שו"ע רבנו הזקן חאו"ח סרמ"ט קו"א סק"ד.
חוקות . . שמים וארץ . . עוד כל ימי ירמי' לג, כה. בראשית ח, כב.
קוקט אַרויס ע"ד פרש"י בראשית לז, יא.
דערזעט אין דעם פרילינג ע"ד הירוש' הובא בתוד"ה אמונת (שבת לא, א): שמאמין בחי העולמים וזורע.
הנהגה טבעית . . נסית ראה שמו"ר (פט"ו, יא): משבחר הקב"ה בעולמו . . וכשבחר ביעקב ובניו כו'. עקדה שער לח בתחלתו.
טאָג-טעגלעכן לעבן . . באַפרייען זיך ראה תניא פמ"ז: כל יום ויום חייב אדם לראות עצמו כו'.
באַפרייען זיך . . תעבדון את האלקים ע"ד מש"נ שמות ג, יב.
עבודה-זרה וכדחז"ל: משכו מעבודה זרה (מכילתא לשמות יב, כא).
זה . . מיטן פינגער רש"י שמות טו, ב. וראה תענית בסופה.
די גאַנצע תורה ברכות ה, א ובכ"מ.
אַרויסגיין . . דורך פאַרבינדן זיך ראה תניא ספמ"ז ועיין בליקוטי לוי יצחק שם.
מצוה . . ובלילה רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ג*.
*) (הטעם שלעיל בשו"ה אין טאָג-טעגלעכן לעבן מובא המ"מ ברמב"ם ובשו"ע אדה"ז, וכאן רק ברמב"ם – כי) שם – במכ' – הענין (וראי' ע"ז במ"מ), משא"כ כאן הל' בדיוק במכ', ולמכ' אין שייך ונוגע (ואדרבא) הפרטים שבשו"ע (מה"ת וכו') – ולכן הובא הל' דהרמב"ם.
(מענה רבינו – ניסן תשל"א)
להזכיר יציאת מצרים להעיר מדחז"ל: כל זמן שאתם מזכירים אותי מעי הומים עליכם כו', זכרו נפלאותיו אשר עשה כו', בשביל שיהיו מזכירים נפלאותיו, אמר דוד א"כ אני מזכירו למנצח לדוד להזכיר אלקים להצילני (לאחר שאמר דוד למעלה) כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה (מדרש תהלים ע'. הובא בפרש"י שם)**.
הוספה לאחר זמן:
**) וי"ל שמכאן ראי' נוספת לדברי האומרים שאמירת הלל היא מה"ת (בה"ג במנין המצות. יראים סי' קכה. ר"ש בן גבירול מ"ע טז. סמ"ק סקמ"ו. ר' דניאל הבבלי בס' מעשה נסים לר"א בן הרמב"ם סי' א' – שגם נמנה במנין המצות; ולהרמב"ם בסהמ"צ שרש א' – שאינה נמנית במנין המצות, אבל היא מה"ת. ובווי העמודים (לס' יראים שם) שכן נראה דעת רש"י ור"ח וא"ח).
כאמרו דנפלאותיו שעושה עמכם בכל עת (לאו דוקא יצי"מ) – לא עשה כו' אלא בשביל שיהיו מזכירין נפלאותיו (שבפשטות – הו"ע ההילול והשבח להקב"ה).
ואעפ"י שהפסוק הוא בתהלים, ודברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן (חגיגה י, ב. ב"ק ב, ב ועוד), וכש"כ שדברי קבלה אינם דברי תורה, הרי זהו רק גילוי מילתא (והטעם) דעשיית הנפלאות, וע"ד – ולא ממש – המובא בב"ק (שם) : והאי מילף הוא (בתמי') גילוי מילתא הוא ובפרש"י שם. וראה ס' יראים שם : עד דלא אתי נביא גמרא גמירי לה ואתי נביא ואסמכי' אקרא (דהשיר יהי' לכם – לשיטתי').
ומעלה יתרה בהראי' מכתוב זה לגבי פסוקי נ"ך המובאים במדרש הגדול (פ' בא י, ב), כי אינו בל' הלכה ודין (שמדברי קבלה לא ילפינן), אלא בסגנון של סיפור דברים וגילוי מילתא בעלמא.
ולהעיר מהכלל דאין למדים מקודם מ"ת (ירוש' חגיגה פ"ג, ה"ח ועוד) – ובכ"ז במילתא דמסתברא וכיו"ב למדין (שעפ"ז מבואר בכ"מ הא שלמדין דאין מערבין שמחה בשמחה מהכתוב " מלא שבוע זאת וגו'" (ויצא כט, כז. ירוש' מו"ק פ"א ה"ז). ראה שד"ח כללים א, שכא. וש"נ ).
ועוד להעיר שמדרש תהלים מסיים במעשה רב: אמר דוד כו'.
ומה שלא הובא זה במדה"ג – הרי כו"כ מדחז"ל שלא הביאום.
גאולת הפרט . . הכלל להעיר מאגה"ק ס"ד (קה, סע"ב ואילך).
כימי . . נפלאות מיכה ז, טו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תעח
מקור מפורש
בסימן זה
15 ומלכותו ברצון קבלו עליהם נוסח תפלת ערבית.
ח"י אלול י"ב ימים האחרונים דחודש (אלול) החשבון דשנה העוברת – מתאימים לי"ב חדשי השנה – וח"י אלול לחשבון דחודש תשרי העבר (ס' השיחות, ה'תש"ג ע' קעז, קעט).
פאַרענדיקט . . מיט . . בחיר הנבראים, דעם מענטשן כמחז"ל אחור למעשה בראשית (ברכות סא, א) כדי שיכנס לסעודה מיד, שימצא הכל כו' (סנה, לח, א ובפרש"י).
בחיר הנבראים ראה זח"ג (מח, א). ובזח"א (לד, ב) דכד בעא קוב"ה למברא אדם אזדעזעו כל עילאין ותתאין (ראה לקוטי לוי יצחק לזהר שם). וראה עבודת הקודש ח"ג פג"ד.
ווי פון יעדער זאַך להעיר מתורת הבעש"ט שבכל דבר שהאדם רואה או שומע יש בזה הוראה בעבודתו לקונו (היום יום ט' אייר).
מה רבו מעשיך ראה תו"א וארא (נו, ב). וברשימות הצ"צ לתהלים (קד, כד) מה רבו שלבד ריבוי הנבראים עוד זאת כל נברא יש בו ריבוי בחי' שהוא ביבשה ובים כו' – ועפ"ז מובנת דחז"ל בזה בחולין (קכז, א).
בארוכה – ד"ה שבחי ירושלים – השני (תורת שמואל – תרכ"ז [ע' שפו ואילך]).
אַלע אין איין איינהייט להעיר מאבות ספ"ו: כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו כו' ובמד"ש שם בכל הארבעה עולמות ובד"ה כי חלק תרצ"ט [סה"מ תרצ"ט ע' 40] – מוכח דהכוונה גם לאבי"ע הכלליים.
הוי' אחד הוי' (גם) ל' מהוה. וכנ"ל מה רבו מעשיך – הוי' . ושם אלקים (ל' רבים) – הוא רק נרתק (שער היחוד והאמונה פ"ד ואילך).
זאָגן אונזערע חכמים . . ובדעת סנהדרין לח, א.
אַלע צייטן אין איין המשך יתרה מזן ראה ר"ה (יח, סע"א) נסקרין בסקירה אחת. ובעטרת ראש שער ר"ה פ"ד ואילך (בפי' צופה ומביט עד סוף כל הדורות).
איין המשך להעיר מענינא דר"ה דב' הימים "נחשבים כיום א' ארוך" (שו"ע אדה"ז או"ח סת"ר).
אַ נייע זאַך ראה אגה"ק סי"ד.
יום . . בשבת ראה ד"ה יו"ט של ר"ה, תרס"ו [המשך תרס"ו בתחלתו]. ובכ"מ.
ששת . . מלאכה שמות כ, ט-י.
אדם לעמל יולד איוב ה, ז. וראה סנה' צט, ב. ובב"ר (פי"ג, ז): לא נברא אדם אלא לעמל. וראה מכתב דר"ח וי"א ניסן תשל"ב.
און בדוגמא ווי שבת . . תורה להעיר מב"ר ספי"א: ממלאכת עולמו שבת ולא שבת כו' ממלאכת הצדיקים כו' שכרן של צדיקים.
שבת . . עמל תורה ירוש' שבת (פט"ו, ה"ג). טושו"ע או"ח סר"ץ.
עמל תורה עמל תורה בנוגע לשבת אולי יל"פ ע"פ מרז"ל (הובא בסו"ס היראה לר"י ונתבאר בהוספות לתו"א סו"פ כי תשא): בקושי התירו כו'.
כל מעשיך לשם שמים טושו"ע או"ח סרל"א. וראה ג"כ פ"ה מח' פרקים להרמב"ם.
דורכגעדרונגען מיט דער רוחניות'דיקער להעיר מאור תורה להה"מ בסופו ד"ה גדולים מעשי צדיקים.
איז זיכער כמחז"ל איני מבקש אלא לפי כוחן (במדב"ר פי"ב, ג).
בשמחה ובטוב לבב ראה שער המצות להאריז"ל בהקדמתו. וראה תניא פכ"ו. וראה תו"א תולדות (כ, ב) האריז"ל הי' "שמח מאד בעשיית המצות ולכך זכה לרוה"ק". השייכות לרוה"ק – ראה ירוש' סוכה רפ"ה ונת' בלק"א להה"מ ד"ה וסוכה תהי'. ביאור שייכותם דשמחה וטוב לבב – ראה אוה"ת תבוא (ע' תתשו ואילך). ד"ה אלקים א-לי, תש"ג [סה"מ תש"ג ע' 180 ואילך].
בך . . לעולם תהלים עא, א.
עבד מלך – מלך רש"י עה"ת לך (טו, יח).
מלך ראה הקדמת תקו"ז בתחלתה (א, ב) אתקריאו ישראל מלכים. בהוריות (יג, א) כל ישראל ראוים למלכות. בברכות (ג, ב) שכן דרך מלכים. וראה רמב"ם הל' מלכים רפ"ב: כבוד גדול נוהגין במלך כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כח
מקור מפורש
בסימן זה
4 שבת , . עמל תורה: ירוש' שבת (פטיו, הייג). טושו"ע או"ח סר"ץ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בסימן זה
1286 מנחות שם. טושו"ע או"ח סר"צ.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק שני שיט
מקור מפורש
בסימן זה
עא כן הוא בכל דפוסי ס' כש"ט שראיתי , וצ"ע . ונראה לי שצ"ל "שפ' רמאז"ל" , כלומר שפירש ר"מ אלשיך ז"ל , שבספרו תורת משה דק ברוב הדיוקים הנזכרים כאן .
----- הערות וציונים -----
דפי' דשמרם בשביל רב השכר – ראה פרש"י עה"פ.
אלא לעסוק בתפלה ותורה – ראה ירושלמי שבת פט"ו ה"ג. ילק"ש ומדה"ג ר"פ ויקהל. טושו"ע או"ח סי' רצ ובנו"כ שם. וראה זח"ג קעד, רע"א ובהג' החיד"א שם. וראה לקמן סי' תב, ובהוספות סי' רלז.
וכל רוגזין וכל דינין כו' – ראה זח"ב קלה, ריש ע"ב. וראה שם פח, סע"ב. זח"ג רמג, רע"א ושם רפח, ב. וראה מדרש תהלים צב, ה.
כמ"ש בסידור האריז"ל כו' – בסידור הר"ש שם. וראה פע"ח שער השבת פ"ח. חסד לאברהם מעיין ב נהר מט.
מרגיש יותר בצאת השבת כו' – להעיר מס' זכרון זאת להחוזה, בהשמטות לפ' תשא: שמעתי שדקדק הרב האיש האלקים קדוש ר"י הבעש"ט למה אנו אומרים זה בתחלת השבת שבת וינפש כדרש וי אבדה נפש, די לזה בשעתה במוצ"ש, וידוע מה שתירץ הוא ז"ל להוסיף לנו אהבה ושמחה משבת קודש בזכרנו כי אח"כ תפסוק הנשמה היתירה הגדולה של שבת כאשר האריך במשל ומליצה. וכ"כ בשפת אמת ר"פ תשא (סד"ה וכתבו).
השבת ניתן כו' לעסוק בתורה כו' – להעיר מזח"ב פח, סע"ב וזח"ג קעד, רע"א, ולעיל ד"ה אלא לעסוק.
דנזהר י"ל לשון זוהר הרקיע – ראה צוה"ר סי' א (לעיל בריש הספר, צוואה אות א). לקמן בהוספות סי' צו ובהערות שם.
חכמת התורה הק' מזככת כו' – ראה צוה"ר סי' כט. וראה זח"ג פ, סע"ב ושם קנג, א.
כמ"ש לעבדה ולשמרה כו' – ראה תיב"ע ות"י עה"פ. פדר"א פי"ב. ספרי פ' עקב פיס' מא. ועיין פרדס רמונים להרמ"ק של"א פ"ו.
שילמוד השומע מהם עצה כו' – ראה ע"ז יז, ריש ע"ב ופרש"י שם. ספרי האזינו סוף פי' שכב. זח"א יא, א. זח"ב פב, סע"ב ושם צו, סע"ב. זח"ג נג, ב ושם רב, ריש ע"ב ורס, רע"א. רמב"ם סוף הלכות שחיטה וסוף הלכות תמורה.
והשומע ד"ת לא יאמר כו' – להעיר מעירובין סד, א כל האומר כו'.
מלובש בזיווא דנהורא – ראה בר"ר ספ"כ. תקו"ז סתנ"ח צב, ב.
שפ"ר מאז"ל – ראה מה שכתבתי כאן בשוה"ג, והוא בתורת משה להרמ"א תרומה כה, ח-ט.
יעשה עצמו מרכבה כו' – ראה לעיל סי' קעד ולקמן סי' שנ.
כדפי' השל"ה ז"ל – בשם ס' עבוה"ק לרמא"ג (ח"ג פכ"ו) וס' הפרדס להרמ"ק (שכ"ב פ"ב), מיוסד על ס' שערי אורה לרי"ג שער א עיי"ש.
שהי' מעתיקים פה במשכן הזה כו' – ראה זח"ב נט, ב (ר"מ), ושם רלא, ב ורלה, ב (תוס'). ולהעיר ממדרש תדשא, בראשית ב. רבינו בחיי לתרומה כה, ח-ט. דרשות ר"י אבן שועיב, פ' תרומה. פרדס רמונים של"א פ"ח.
והמנורה כו' אפילו משה רבינו ע"ה כו' – ראה תו"ש פ' תרומה כה, לא אות קצח ובהערות שם.
פתיחה בהקשר