אורח חיים סימן רפח

אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בְּשַׁבָּת עַד ו' שָׁעוֹת. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ לוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל, אָסוּר (מָרְדְּכַי פ"ק דְּשַׁבָּת).

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָדָם שֶׁמַּזִּיק לוֹ הָאֲכִילָה, דְּאָז עֹנֶג הוּא שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל, לֹא יֹאכַל. הַגָּה: וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֹנֶג אִם יִבְכֶּה, כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ הַצַּעַר מִלִּבּוֹ, מֻתָּר לִבְכּוֹת בְּשַׁבָּת (אָגוּר בְּשֵׁם שִׁבּוֹלֵי הַלֶקֶט).

אָדָם הַמִּתְעַנֶּה בְּכָל יוֹם וַאֲכִילָה בְּשַׁבָּת צַעַר הוּא לוֹ מִפְּנֵי שִׁנּוּי וֶסֶת (פי' דָּבָר קָבוּעַ), יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁרָאוּ כַּמָּה חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה שֶׁהִתְעַנּוּ בְּשַׁבָּת מִטַּעַם זֶה, וְכֵן אָמְרוּ שֶׁכָּךְ הָיָה עוֹשֶׂה הר"י הֶחָסִיד.

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִית חֲלוֹם בְּשַׁבָּת אֶלָּא עַל חֲלוֹם שֶׁרָאָהוּ תְּלָת זִמְנֵי. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה אֵין לְהִתְעַנּוֹת תַּעֲנִית חֲלוֹם בְּשַׁבָּת, שֶׁאֵין אָנוּ בְּקִיאִים בְּפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹת לֵידַע אֵיזֶה טוֹב וְאֵיזֶה רַע. וְהָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁנִּמְצָא בִּסְפָרִים קַדְמוֹנִים שֶׁעַל שְׁלֹשָׁה חֲלוֹמוֹת מִתְעַנִּים בְּשַׁבָּת, וְאֵלּוּ הֵן: הָרוֹאֶה סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף, אוֹ יוֹם הַכִּפּוּרִים בִּשְׁעַת נְעִילָה, אוֹ קוֹרוֹת בֵּיתוֹ אוֹ שִׁנָּיו שֶׁנָּפְלוּ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים הָרוֹאֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת נְעִילָה; וְיֵשׁ אוֹמְרִים הָרוֹאֶה שֶׁקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה; וְיֵשׁ אוֹמְרִים הָרוֹאֶה שֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה. וְהָא דְּרוֹאֶה שִׁנָּיו שֶׁנָּפְלוּ דַּוְקָא שִׁנָּיו, אֲבָל הָרוֹאֶה לְחָיָיו שֶׁנָּשְׁרוּ, חֲלוֹם טוֹב הוּא דְּמֵתוּ הַיּוֹעֲצִים עָלָיו רָעָה וְנ"ל שֶׁהַחֲלוֹמוֹת שֶׁאָמְרוּ בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה שֶׁהֵם רָעִים, גַּם עֲלֵיהֶם מִתְעַנִּין בְּשַׁבָּת.

הַמִּתְעַנֶּה בְּשַׁבָּת אוֹמֵר: עֲנֵנוּ, אַחַר סִיּוּם תְּפִלָּתוֹ בְּלֹא חֲתִימָה, וְכוֹלְלוֹ בֶּאֱלֹהַי נְצֹר. הַגָּה: וְיֹאמַר אַחַר תְּפִלָּתוֹ: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים גָּלוּי וְכו' כְּמוֹ בְּחֹל (אוֹר זָרוּעַ הִלְכוֹת תַּעֲנִית).

אִם הַקְּדִימָה לֶאֱכֹל הוּא עֹנֶג לוֹ, כְּגוֹן שֶׁנִּתְעַכְּלָה סְעֻדַּת הַלַּיְלָה, יַקְדִּים. וְאִם הָאִחוּר עֹנֶג לוֹ, כְּגוֹן שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְעַכְּלָה, יְאַחֵר. הַגָּה: וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ סְעֻדּוֹת כָּל יוֹם כְּמוֹ בְּשַׁבָּת, יְשַׁנֶּה בְּשַׁבָּת לְהַקְדִּים אוֹ לְאַחֵר (גמ' פכ"כ וְטוּר).

אֵין מִתְעַנִּין עַל שׁוּם צָרָה מֵהַצָּרוֹת כְּלָל.

אֵין צוֹעֲקִים וְלֹא מַתְרִיעִין בּוֹ עַל שׁוּם צָרָה חוּץ מִצָּרַת הַמְּזוֹנוֹת שֶׁצּוֹעֲקִים עָלֶיהָ בַּפֶּה בְּשַׁבָּת, וְלֹא בְּשׁוֹפָר. וְכֵן עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ עַכּוּ"ם אוֹ נָהָר וּסְפִינָה הַמְטֹרֶפֶת בַּיָּם, וַאֲפִלּוּ עַל יָחִיד הַנִּרְדָּף מִפְּנֵי עַכּוּ"ם אוֹ לִסְטִים אוֹ רוּחַ רָעָה, זוֹעֲקִין וּמִתְחַנְּנִין בַּתְּפִלּוֹת בְּשַׁבָּת, אֲבָל אֵין תּוֹקְעִין אֶלָּא אִם כֵּן תּוֹקְעִין לְקַבֵּץ הָעָם לַעֲזֹר אֲחֵיהֶם וּלְהַצִּילָם וְע"ל סי' תקע"ו (סי"ג).

נִרְדַּף מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה שֶׁאָמְרוּ ל"ד דְּהוּא הַדִּין לְכָל חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנַת הַיּוֹם זוֹעֲקִים וּמִתְחַנְּנִין. וְכֵן נָהֲגוּ לוֹמַר: מְצַלְּאִים בְּשַׁבָּת עַל חוֹלִים הַמְסֻכָּנִים סַכָּנַת הַיּוֹם. הַגָּה: וְכֵן מֻתָּר לְבָרֵךְ הַחוֹלֶה הַמְסֻכָּן, בּוֹ בַּיּוֹם (לִקוּטֵי מַהֲרִ"י ברי"ן וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַ"ן פ"ג דְּתַעֲנִית).