לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ח
2 ד) משא'כ -- כדי לברך משנה הבריות - וכיו"ב (טושו"ע או"ח סרכ"ה ס"ח ואילך. וש) - ראה לעיל הערה 2.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
בסעיף זה
סעיף ה
959 ראה כלים פ"א מ"ו-ט: "עשר קדושות הן, ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות .. הר הבית מקודש ממנו .. החיל מקודש הימנו .. עזרת נשים .. עזרת ישראל .. עזרת הכהנים .. בין האולם ולמזבח .. ההיכל .. קדש הקדשים מקודש מהם שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביום הכפורים בשעת העבודה".
ולהעיר, שבקדושת כה"ג ביוהכ"פ בכניסתו לקד"ק גופא ניתוסף בעילוי אחר עילוי *, כדמוכח מזה שנוסף על טבילת הכה"ג קודם הכניסה לקד"ק, הרי בין כניסה לכניסה ביוהכ"פ גופא צ"ל טבילה נוספת (רמב"ם הל' עבודת יוהכ"פ פ"ב ה"ב), שמורה על הוספה ועילוי בקדושה (שלכן גם הטהור לקודש צריך טבילה לחטאת (חגיגה יח, ב)); אלא שכל דרגות אלה נכללים בקדושה העשירית – " עשר קדושות" – שלימות המספר, שכולל כל המספרים שלאח"ז (ולדוגמא: מספר מאה – עשר פעמים עשר, ואלף – עשר פעמים עשר פעמים עשר, וכיו"ב). וע"ד שמצינו בהלכה שלגבי כמה ענינים אין חילוק בין עשרה מישראל לריבוא וכו'**, ולדוגמא: לענין נוסח ברכת הזימון (טושו"ע (ואדה"ז) או"ח סקצ"ב ס"א (ס"ג)), לענין פרהסיא (סנהדרין עד, ב. וראה לקו"ש ח"ד ע' 1332. וראה גם תו"מ ח"מ ע' 199. וש"נ).
*
) כשם שכל אחד מישראל צריך לילך ( " בחוקותי תלכו " ) מדרגא לדרגא במשך כל ימי חייו עלי אדמות , והיינו , שגם כשמגיע לתכלית הקדושה לפי ערך מעמדו ומצבו היום , אין לו להשאר על עמדו , אלא בכל יום , עד מאה ועשרים שנה , עליו להמשיך לילך בעילוי אחר עילוי , כהפס"ד בגמרא (סוף ברכות) " תלמידי חכמים (ויש גירסא : " צדיקים ", והרי " עמך כולם צדיקים " ) אין להם מנוחה לא בעוה"ז ולא בעוה"ב , שנאמר ילכו מחיל אל חיל ".
*
*) אף שלגבי ברכת " חכם הרזים " צ"ל ששים ריבוא מישראל דוקא (טושו"ע או"ח סרכ"ה ס"ה) . וכן הוא בנוגע ללימוד והבנה והשגה בתורה – שהרי אמרו רז"ל (מכות יו"ד , א . וש"נ) " ומתלמידי יותר מכולם ", ומזה מובן , שככל שיגדל מספר התלמידים , תגדל יותר מעלת ההבנה וההשגה אצל הרב .
פתיחה בהקשר