שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית ח הלכות ציצית ועטיפתו
מקור מפורש
בסימן זה
891 דסגי במה שהטלית היא על ראשו, או רק על כתפיו.
פשטות הלשון מורה לכאורה, שגם אם מניח הטלית על כתפיו, ולא על הראש, יכול לברך "להתעטף בציצית". אמנם בטלית קטן יתבאר לקמן בסעיף הבא (יברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות ציצית ... אם לובשו כדרכו ואין מעטף בו ראשו). והיינו שעיקר מצות להתעטף היא כשהטלית היא גם על ראשו, וכמבואר בתרומת הדשן סי' מה (דעיטוף בכל דוכתין משמע עטיפת הראש ... אבל כסות שאינו מכסה הראש, לעולם אין לברך עליו להתעטף).
ולכן נתבאר בס' המנהגים – חב"ד ע' 59 (תפלת מעריב והבדלה [במוצאי יום הכיפורים] בקיטעל וטלית, אבל בכובע (ולא ביארמולקע) והטלית על הכתפים), ובשולי הגליון שם (מובן על פי מש"כ בשער הכוונות ש"ו תפלת מנחה דרוש א': אם הי' רואה (האריז"ל) שכבר שקעה החמה, הי' מוריד הטלית בין כתפיו, משום דלילה לאו זמן ציצית הוא, וכשהוא בין כתיפיו אין חשש אם הוא לילה. וראה גם כן שו"ע או"ח סי' יח).
והוא כדלקמן שם (הערות ט - יא ).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יח זמן ציצית
מקור מפורש
בסימן זה
1635 ב"ח (כשמגיעים לברכו יסיר הטלית מעליו, דכיון שאין לובשין טלית אלא לקיים מצות ציצית, נראה כאילו סובר לילה זמן ציצית הוא, אם לא יסירנו מעליו). מ"א ס"ק א (כתב הב"ח, אפילו היה טלית עליו יסירנו כשמתחילין ברכו, מאחר דעכשיו אין לובשין הטלית אלא למצות ציצית, אם יהיה עליו, יראה כאילו סובר לילה זמן ציצית הוא).
ומה שאמרו "יסיר הטלית מעליו", הוא כמבואר בס' המנהגים – חב"ד ע' 59 (תפלת מעריב והבדלה [במוצאי יום הכיפורים] בקיטעל וטלית, אבל בכובע (ולא ביארמולקע) והטלית על הכתפים), ובשולי הגליון שם (מובן על פי מש"כ בשער הכוונות ש"ו תפלת מנחה דרוש א': אם הי' רואה (האריז"ל) שכבר שקעה החמה, הי' מוריד הטלית בין כתפיו, משום דלילה לאו זמן ציצית הוא, וכשהוא בין כתיפיו אין חשש אם הוא לילה. וראה גם כן שו"ע או"ח סי' יח). וראה לעיל סי' ח ס"ו (הערה כז ). לקמן (הערה יא ).
*
ומנהג חב"ד שאין הש"ץ מתעטף בטלית למנחה ומעריב, כמובא באגרות קודש ח"ה אגרת א'שג. חי"א ג'תצד. חי"ג ד'תצה (זכינו לשמוע בזה הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ובמסורה במנהגי ליובאוויטש חב"ד מדור דור, וז"ל: – אין הש"ץ מתעטף בטלית למנחה או למעריב לא בשבת ויום טוב ולא בראש השנה. וכל שכן אשר בימות החול אין עושים זה). חט"ז ה'תשפח. ה'תתעו-ז. חי"ט ז'רנא.
ובאגרות-קודש חט"ז אגרת ד'תתעז (ובאם אי אפשר בדרכי נועם ושלום להחזיק מנהגנו כמבואר בהיום יום י"ט כסלו תש"ג, דאין הש"ץ מתעטף בטלית לתפלת מנחה וכו', בטח יעלה בידו לפעול, אשר הש"ץ יוריד הטלית על כתפיו, ולא שיהי' על ראשו) .
ולענין בחור היורד לפני התיבה בשחרית, ראה שם ח"ט אגרת ב'תתלב (במה שהעיר כשהש"ץ הוא בחור אם צריך ללבוש טלית. הרי בנוגע לתפלת מנחה ומעריב, בטח ידוע לו ונעתק גם כן בהיום יום, שיורדים לפני התיבה בלי טלית כמנהג ליובאוויטש. ובהנוגע לתפלת הבוקר, גם כן אין מקפידין כאן בהישיבה. וכן כמדומה לי שלא הקפידו על זה ברוסטוב באוטוואצק כו' וכו'. וכיון שאין מקפידים הרי למה ללבוש טלית, ונכנס בגדר שאלה ע"ד הברכה וכו'. אבל לאידך גיסא אם במנהגי ירושלים הוא דבר תימה, אין כדאי לעורר מחלוקת בלבישת טלית על ידי הש"ץ בתפלת שחרית, אבל אם אין מחלוקת בדבר, כדאי לשמור על מנהג הנ"ל). חי"ט ז'רנא.
ובמשך תפלת שחרית וקריאת התורה, ראה הליכות מנחם ע' כח.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תרצ"א הנהגות
מקור מפורש
בסימן זה
23 בספר המנהגים ע' 59: תפלת מעריב והבדלה, בקיטעל וטלית, אבל בכובע (ולא ביארמולקע) והטלית על הכתפים. ובהערת כ"ק אדמו"ר שם: "מובן עפמש"כ בשער הכוונות ש"ו תפלת מנחה ד"א[ednref_42_*]: אם הי' רואה (האריז"ל) שכבר שקעה החמה הי' מוריד הטלית בין כתפיו משום דלילה לאו זמן ציצית הוא וכשהוא בין כתיפיו אין חשש אם הוא לילה. וראה נ"כ השו"ע או"ח סי"ח". וראה גם לעיל הערה 12.
פתיחה בהקשר