ו
ו מאימתי מברך על הציצית יש אומריםכו משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה שנאמר וראיתם אותו משעת ראיה והכרת התכלת מתחיל החיובכז. ויש אומריםכח דשעת ראיה נקרא משיעלה עמוד השחר שאז יכולים לראות את הציצית ואע"פ שאינו מכיר בין התכלת שבה ללבן שבה יכול לברך עליה דכבר חל עליה שעת החיוב וכן נוהגיןכט. ומכל מקום טוב ליזהר לכתחלה שלא ללבוש את הטלית בברכה עד שיכיר בין תכלת שבה ללבן שבהל:
הערות
- כו. רמב"ם הלכות ציצית פ"ג ה"ח. טור ושו"ע סעיף ג. וכ"ה בסדור ד"ה אין לברך. וראה גם לקמן סי' נח ס"ו. ובסדור שם הוסיף: "ויש אומרים שהוא כדי שיראה את חבירו הרגיל ואינו רגיל ברחוק ד' אמות ויכירנו" (משמע שהוא שיעור אחד), ולא הביא שם את דעה הב' דלקמן. ועי' חי' צ"צ ג, א שלפי דעת הרשב"א דלאו שיעור א' הוא עם שיכיר חבירו כו', זמן זה הוא אחר משיכיר חבירו כו' דלקמן רס"י ל ובסי' נח ס"ב. וראה קרן לדוד או"ח סי' ד.
- כז. לבוש סעיף ג.
- כח. מרדכי פרק ב דמגילה (רמז תתא).
- כט. רמ"א סעיף ג.
- ל. אלי' רבה ס"ק ה.
משנה תורה, הלכות ציצית ג׳:ח׳ - הטקסט מספריא
מותר לאדם ללבוש ציצית בלילה בין בחול בין בשבת ואע"פ שאינו זמנה ובלבד שלא יברך ומאימתי יברך על הציצית בשחר משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה וכיצד מברך עליה ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית וכל זמן שמתעטף בה ביום מברך עליה קודם שיתעטף ואינו מברך על הציצית בשעת עשייתה מפני שסוף המצוה הוא שיתעטף בה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

