אבן העזר סימן ע

כֵּיצַד חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתָה מִמַּה שֶּׁהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה. וְאִם כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּה רְגִילִים בִּגְדוֹלוֹת, צָרִיךְ לְהַנְהִיגָהּ כֵּן; אִם אֵין כֻּלָּם רְגִילִים בִּגְדוֹלוֹת, אֵינוֹ חַיָּב לְהַנְהִיגָהּ בְּכָךְ כְּשֶׁאוֹכֶלֶת עִמּוֹ. אֲבָל כְּשֶׁאֵינָהּ אוֹכֶלֶת עִמּוֹ צָרִיךְ לְהַנְהִיגָהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיְתָה נוֹהֶגֶת בְּבֵית אָבִיהָ (טוּר):

בַּעַל שֶׁרָצָה לִתֵּן לְאִשְׁתּוֹ מְזוֹנוֹתֶיהָ הָרְאוּיִים לָהּ וְתִהְיֶה אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתָה לְעַצְמָהּ, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיֹּאכַל עִמָּהּ בְּלֵיל שַׁבָּת. וְיֵשׁ חוֹלְקִין וּסְבִירָא לְהוּ דְּלֹא יוּכַל לוֹמַר שֶׁהִיא תֹּאכַל לְבַדָּהּ אֶלָּא אִם כֵּן קִבְּלָה עָלֶיהָ מֵרְצוֹנָהּ (טוּר בְּשֵׁם הַיְרוּשַׁלְמִי וּבְשֵׁם הָרֹא"שׁ, וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם רֹב הַפּוֹסְקִים), וְכֵן נִרְאֶה לִי:

כַּמָּה מְזוֹנוֹת פּוֹסְקִים לָאִשָּׁה, לֶחֶם שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת בְּכָל יוֹם, וּפַרְפְּרוֹת לֶאֱכֹל בָּהּ הַפַּת, וְשֶׁמֶן לַאֲכִילָה וּלְהַדְלָקַת הַנֵּר, וּמְעַט יַיִן לִשְׁתּוֹת, אִם הָיָה מִנְהַג הַמָּקוֹם שֶׁיִּשְׁתּוּ הַנָּשִׁים יַיִן, וְאִם הָיְתָה מֵינִקָה נוֹתְנִים לָהּ יַיִן (טוּר); וּבְשַׁבָּת שְׁלשָׁה סְעֻדּוֹת וּבָשָׂר אוֹ דָּגִים; וְנוֹתֵן לָהּ בְּכָל שַׁבָּת מָעָה כֶּסֶף לִצְרָכֶיהָ; וְנוֹתְנִין לָהּ עֵץ לְבַשֵּׁל מַאֲכָלָהּ (הָרַ"ן פֶּרֶק אַף עַל פִּי). בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּעָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל; אֲבָל אִם הָיָה עָשִׁיר, הַכֹּל לְפִי עָשְׁרוֹ. צִמְצְמָה וְהוֹתִירוּ מֵאֵלּוּ הַמְּזוֹנוֹת, הוּא שֶׁל בַּעַל (טוּר). וְאִם הָיָה עָנִי בְּיוֹתֵר וְאֵינוֹ יָכוֹל לִתֵּן לָהּ אֲפִלּוּ לֶחֶם שֶׁהִיא צְרִיכָה, כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא. הַגָּה: וּתְהֵא כְּתֻבָּתָהּ עָלָיו חוֹב עַד שֶׁיִּמְצָא וְיִתֵּן (טוּר בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ם). וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא, מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ (ר"י בְּשֵׁם רַבֵּנוּ תָּם). מִי שֶׁאֵין לוֹ מְזוֹנוֹת אֶלָּא חַד יוֹמָא, חַיָּב לָזוּן מִנֵּהּ אֶת אִשְׁתּוֹ אוֹ לְמֵיכַל בַּהֲדָהּ (טוּר בְּשֵׁם הָרַמָ"ה). וְיֵשׁ אוֹמְרִים עוֹד, דְּחַיָּב לְהַשְׂכִּיר עַצְמוֹ כְּפוֹעֵל וְלָזוּן אִשְׁתּוֹ (טוּר בְּשֵׁם ר' אֵלִיָּה וּמוהר"ם בְּשֵׁם רבי' שֶׁבְּצָרְפַת). הָיָה לוֹ קַרְקָעוֹת, הָרְשׁוּת בְּיַד הָאִשָּׁה לִקַּח מְזוֹנוֹתֶיהָ מִפֵּרוֹת הַקַּרְקָעוֹת אוֹ מִגּוּף הַקַּרְקָעוֹת, אוֹ צָרִיךְ לְמָכְרָן (רַשְׁבָּ"א סִימָן תת"ץ):

הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה וְאַחַר כָּךְ נִשְׁתַּטֵּית, חַיָּב לְזוּנָהּ וּלְרַפְּאָהּ. עַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קי"ט סָעִיף ו' שֶׁכָּתַב לְהֵפֶךְ:

מִי שֶׁהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם וּבָאָה אִשְׁתּוֹ לְבֵית דִּין לִתְבֹּעַ מְזוֹנוֹת, שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים הָרִאשׁוֹנִים מִיּוֹם הֲלִיכָתוֹ אֵין פּוֹסְקִים לָהּ בָּהֶם מְזוֹנוֹת, שֶׁחֲזָקָה אֵין אָדָם מַנִּיחַ בֵּיתוֹ רֵיקָן. הַגָּה: אֲבָל אִם שָׁתְקָה יוֹתֵר, וְתָבְעָה אַחַר כָּךְ, אֵין פּוֹסְקִין לָהּ לְמַפְרֵעַ, רַק מִיּוֹם הַתְּבִיעָה אֲפִלּוּ הֶחֱמִיצוּ הַבֵּית דִּין אֶת הַדִּין (הָרַ"ן פֶּרֶק שְׁנֵי דַּיָּנֵי גְּזֵרוֹת). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם נִפְרַד מִמֶּנָּה בִּקְטָטָה, וְרוֹצֶה לְעַגְּנָהּ, פּוֹסְקִין לָהּ לְאַלְתַּר, דְּוַדַּאי הִנִּיחַ בֵּיתוֹ רֵיקָן (מָרְדְּכַי רֵישׁ דַּיָּנֵי גְּזֵרוֹת). מִכָּאן וְאֵילָךְ, אֲפִלּוּ אֵין כְּתֻבָּתָהּ בְּיָדָהּ פּוֹסְקִים לָהּ מְזוֹנוֹת, אֲבָל אֵין נוֹתְנִים לָהּ בַּמֶּה שֶׁתִּתְקַשֵׁט. וְאִם הָיוּ לוֹ נְכָסִים, בֵּית דִּין יוֹרְדִים לִנְכָסָיו וּמוֹכְרִים לִמְזוֹנוֹתֶיהָ, אֲפִלּוּ לֹא שָׁמְעוּ בּוֹ שֶׁמֵּת. וְאֵין מְחַשְּׁבִים עִמָּהּ עַל מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, עַד שֶׁיָּבוֹא בַּעֲלָהּ, אִם מָצָא שֶׁעָשְׂתָה הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. וְכֵן אִם לֹא עָמְדָה בְּדִין, אֶלָּא מָכְרָה לְעַצְמָהּ לִמְזוֹנוֹת, מִכְרָהּ קַיָּם, וְאֵינָהּ צְרִיכָה הַכְרָזָה וְלֹא שְׁבוּעָה, עַד שֶׁיָּבוֹא בַּעֲלָהּ וְיִטְעֹן, אוֹ עַד שֶׁתָּבוֹא לִגְבּוֹת כְּתֻבָּתָהּ אַחַר מוֹתוֹ, מְגַלְגְּלִין עָלֶיהָ שֶׁלֹּא מָכְרָה אֶלָּא לִמְזוֹנוֹת שֶׁהִיא צְרִיכָה לָהֶם:

מִי שֶׁנִּשְׁתַּטָּה אוֹ נִתְחָרֵשׁ, פּוֹסְקִין לְאִשְׁתּוֹ תַּכְשִׁיטִין, וּמְפַרְנְסִין אֶת אִשְׁתּוֹ מִנְּכָסָיו:

מִי שֶׁהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְהִפְקִיד כֵּלִים בְּיַד אֶחָד, אוֹ הִשְׁאִילָם לוֹ, מוֹצִיאִין מִיַּד הַנִּפְקָד לִמְזוֹנוֹת אִשְׁתּוֹ. הַגָּה: אֲפִלּוּ צִוָּה הַבַּעַל שֶׁלֹּא לִתֵּן (כֵּן כָּתַב ר"י בִּתְשׁוּבוֹת הוּבְאָה בַּמָּרְדְּכַי פֶּרֶק דַּיָּנֵי גְּזֵרוֹת). וְאִם הֶחֱזִיר הַנִּפְקָד לַבַּעַל אַחַר שֶׁתְּבָעַתּוּ הָאִשָּׁה לְדִין, חַיָּב לְשַׁלֵּם לָהּ (שָׁם בַּמָּרְדְּכַי). וּכְשֶׁמּוֹצִיאִין מִן הַנִּפְקָד, אֵין מוֹצִיאִין רַק לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, אֲפִלּוּ אִם יִרְצֶה הַנִּפְקָד אֵין מְעַכְּבִין מָמוֹנּוֹ שֶׁל בַּעַל יוֹתֵר (שָׁם). וְאֵין מוֹצִיאִין מִנְּכָסִים שֶׁהֵם בְּיַד אֲחֵרִים כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ כָּאן בְּנֵי חוֹרִין (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א); אֲבָל מִיַּד הַשּׁוֹאֵל אֵין מוֹצִיאִים, עַד שֶׁיַּגִּיעַ סוֹף זְמַן שְׁאֵלָתוֹ:

הָלַךְ בַּעֲלָהּ, וְלָוְתָה וְאָכְלָה, חַיָּב לְשַׁלֵּם. הַגָּה: הַמַּלְוֶה תּוֹבֵעַ לָאִשָּׁה, וְהִיא תּוֹבַעַת לְבַעֲלָהּ. וְאִם אֵין הָאִשָּׁה כָּאן, תּוֹבֵעַ לַבַּעַל (הָרַ"ן פֶּרֶק שְׁנֵי דַּיָּנֵי גְּזֵרוֹת). מִיהוּ, אִם מָחֲלָה הָאִשָּׁה לְבַעֲלָהּ, אֵין לַמַּלְוֶה כְּלוּם (מָרְדְּכַי פֶּרֶק יֵשׁ נוֹחֲלִין). פָּסְקוּ לָהּ הַבֵּית דִּין מְזוֹנוֹת וְצִווּ לְאֶחָד לְפַרְנְסָהּ וְלִגְבּוֹת מִנִּכְסֵי בַּעֲלָהּ, אִם מֵת הַבַּעַל אֵין לוֹ עָלֶיהָ כְּלוּם. אֲבָל אִם אָמְרוּ סְתָם לְהַלְווֹת לָהּ, אִם מֵת הַבַּעַל אוֹ אֵין לוֹ לְשַׁלֵּם, וְנָפַל לָהּ יְרֻשָּׁה מִמָּקוֹם אַחֵר, צְרִיכָה הִיא לְשַׁלֵּם (כֵּן מַשְׁמַע מִתְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א הֵבִיאָה הַבֵּית יוֹסֵף). עָמַד אֶחָד מִדַּעַת עַצְמוֹ וְזָנָהּ מִשֶּׁלּוֹ, אֵין הַבַּעַל חַיָּב לְשַׁלֵּם לוֹ וַהֲרֵי זֶה אִבֵּד מְעוֹתָיו. הַגָּה: וְאֵין חִלּוּק בֵּין אָבִיהָ, לְאַחֵר, שֶׁפִּרְנְסָהּ. מִיהוּ, אִם הָיוּ חַיָּבִים לַבַּעַל וּפִרְנְסוּ אִשְׁתּוֹ, מְנַכִּין לוֹ מֵחוֹבוֹ (כָּל זֶה בְּהַגָּהוֹת מָרְדְּכַי דִּכְתֻבּוֹת). וְאִם אָבִיהָ עָמַד וּפִרְנֵס בִּתּוֹ עִם חֲתָנוֹ, אֲפִלּוּ הָכִי אֵין צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לוֹ רַק מְזוֹנוֹת שֶׁלּוֹ, וְלֹא שֶׁל בִּתּוֹ (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סִימָן שי"ז). לֹא לָוְתָה, רַק מָכְרָה נְכָסֶיהָ וּפִרְנְסָה עַצְמָהּ, אֵין לָהּ עָלָיו כְּלוּם וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהּ (הָרַ"ן רֵישׁ דַּיָּנֵי גְּזֵרוֹת):

הַבַּעַל שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ: טְלִי מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ לִמְזוֹנוֹתַיִךְ, וְשָׁתְקָה, אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת:

הֲרֵי שֶׁעָמְדָה בַּדִּין וּפָסְקוּ לָהּ מְזוֹנוֹת, וּמָכְרוּ בֵּית דִּין וְנָתְנוּ לָהּ, אוֹ שֶׁמָּכְרָה הִיא לְעַצְמָהּ, וּבָא הַבַּעַל וְאָמַר: הִנַּחְתִּי לָהּ מְזוֹנוֹת, הֲרֵי זוֹ נִשְׁבַּעַת בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁלֹּא הִנִּיחַ לָהּ. וְאִם לֹא תָּבְעָה וְלֹא מָכְרָה, אֶלָּא לָוְתָה אוֹ שָׁהֲתָה, עַד שֶׁבָּא הוּא וְאָמַר: הִנַּחְתִּי לָךְ מְזוֹנוֹת, וְהִיא אוֹמֶרֶת: לֹא הִנַּחְתָּ אֶלָּא לָוִיתִי מִזֶּה וְנִתְפַּרְנַסְתִּי, נִשְׁבַּע שְׁבוּעַת הֶסֵת שֶׁהִנִּיחַ לָהּ, וְנִפְטַר, וְיִשָּׁאֵר הַחוֹב עָלֶיהָ. אֲבָל אֵין הָאִישׁ נֶאֱמָן לוֹמַר שֶׁנָּתַן לָהּ עַל הֶעָתִיד (הָרַ"ן רֵישׁ אַלְמָנָה נִזּוֹנֵית). וְאִם מָכְרָה מִטַּלְטְלִין וְאָמְרָה: לִמְזוֹנוֹת מָכַרְתִּי, וְהוּא טוֹעֵן וְאוֹמֵר: מְזוֹנוֹתַיִךְ הִנַּחְתִּי, נִשְׁבַּעַת שְׁבוּעַת הֶסֵת שֶׁלֹּא הִנִּיחַ. הַגָּה: טָעַן וְאָמַר הָיָה לָהּ לְהוֹצִיא מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ, אִם לָוְתָה בְּלֹא בֵּית דִּין, וְהִיא בַּעֲלַת מְלָאכָה שֶׁמַּעֲשֵׂה יָדֶיהָ מַסְפִּיקִין לָהּ לִדְבָרִים גְּדוֹלִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מַסְפִּיקִין לִדְבָרִים קְטַנִּים, טַעֲנָתוֹ טַעֲנָה; אֲבָל אִם פָּסְקוּ לָהּ בֵּית דִּין, צְרִיכִין שֶׁיַּסְפִּיקוּ מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְכָל דָּבָר (הַכֹּל בַּטּוּר):

הֲרֵי שֶׁלֹּא תָּבְעָה וְלֹא לָוְתָה וְלֹא מָכְרָה אֶלָּא דָּחֲקָה עַצְמָהּ בַּיוֹם וּבַלַּיְלָה וְעָשְׂתָה וְאָכְלָה, אֵין לָהּ כְּלוּם, וְאִם עָשְׂתָה וְהוֹתִירָהּ, הַכֹּל שֶׁלָּהּ:

הָאִשָּׁה שֶׁיָּצְאָה מִבֵּית בַּעֲלָהּ וְהָלְכָה לְבַיִת אַחֵר, אִם בָּאָה מֵחֲמַת טַעֲנָה שֶׁהִיא בִּשְׁכוּנָה שֶׁיּוֹצִיאוּ עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, חַיָּב לְזוּנָהּ שָׁם אִם תָּבְעָה מְזוֹנוֹת; אֲבָל אִם לֹא תָּבְעָה, מָחֲלָה עַל מְזוֹנוֹת דִּלְשֶׁעָבַר. הַגָּה: וְהוּא הַדִּין אִם הָיְתָה לָהּ קְטָטָה עִם בַּעֲלָהּ וְלֹא מִתְּדַר לַהּ עִמּוֹ, וְהַמְּנִיעָה מִמֶּנּוּ, וְלָוְתָה לִמְזוֹנוֹת, צָרִיךְ לְשַׁלֵּם; אֲבָל אִם הַמְּנִיעָה מִמֶּנָּה, אֵין צָרִיךְ לְשַׁלֵּם, דְּאֵין הָאִישׁ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת אִשְׁתּוֹ אֶלָּא כְּשֶׁהִיא עִמּוֹ (מָרְדְּכַי פֶּרֶק שְׁנֵי דַּיָּנֵי גְּזֵרוֹת וְכֵן כָּתַב הַבֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרִיטְבָ"א). וְדַוְקָא שֶׁבַּעֲלָהּ בָּעִיר, אֲבָל אֵין בַּעֲלָהּ בָּעִיר אֵין נַפְקוּתָא אִם הָלְכָה לְבֵית אָבִיהָ. וְאִם מִשּׁוּם מְלָאכוֹת הַבַּיִת, אִם הָיְתָה חוֹלָה פְּשִׁיטָא דְּחַיָּב, דְּחוֹלָה לָאו בַּת מְלָאכָה הִיא; וְאִם אֵינָהּ חוֹלָה, מְנַכֶּה לָהּ מִמְּזוֹנוֹתֶיהָ כְּפִי מַה שֶּׁצָּרִיךְ לִשְׂכֹּר מִי שֶׁעוֹשָׂה לוֹ הַמְּלָאכוֹת קְטַנּוֹת שֶׁבַּבַּיִת, אֲבָל אֵינָהּ מַפְסֶדֶת מִשּׁוּם זֶה מְזוֹנוֹתֶיהָ, רַק מֵחֲמַת מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ אִם בַּת מְלָאכָה הִיא (כָּל זֶה בַּבֵּית יוֹסֵף סִימָן ע"ז בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א). וּבְמָקוֹם שֶׁחַיָּב לָהּ מְזוֹנוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁבַּעֲלָהּ הִכְרִיז שֶׁלֹּא יַלְוֶה לָהּ אָדָם, וְהוּא בָּעִיר וְלֹא תְּבָעַתּוּ בַּדִּין, וְלָוְתָה, חַיָּב לְשַׁלֵּם, דְּלָאו כָּל כְּמִינֵּהּ. וְהוּא דְּלֹא סִפְּקָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א סִימָן תצ"ב):