אבן העזר סימן סט

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    כְּשֶׁנּוֹשֵׂא אָדָם אִשָּׁה מִתְחַיֵּב לָהּ בַּעֲשָׂרָה דְּבָרִים, וְזוֹכֶה בָּהּ בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים, אֲפִלּוּ לֹא נִכְתְּבוּ:
  2. ב
    אֵלּוּ הֵן הָעֲשָׂרָה דְּבָרִים: מְזוֹנוֹתֶיהָ, וּכְסוּתָהּ, וְעוֹנָתָהּ, וְעִקַּר כְּתֻבָּתָהּ, וּרְפוּאָתָהּ, וְלִפְדּוֹתָהּ אִם נִשְׁבֵּית, וּקְבוּרָתָהּ, וְלִהְיוֹת נִזֹּנֶת מִנְּכָסָיו וְיוֹשֶׁבֶת בְּבֵיתוֹ אַחַר מוֹתוֹ כָּל זְמַן אַלְמְנוּתָהּ, וְלִהְיוֹת בְּנוֹתָיו נִזּוֹנוֹת אַחַר מוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתְאָרְסוּ, וְלִהְיוֹת בָּנֶיהָ הַזְּכָרִים מִמֶּנּוּ יוֹרְשִׁים כְּתֻבָּתָהּ יוֹתֵר עַל חֶלְקָם בַּיְרֻשָּׁה שֶׁעִם אֲחֵיהֶם:
  3. ג 1
    אֵלּוּ הֵם הָאַרְבָּעָה: מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּמְצִיאָתָהּ, וּפֵרוֹתֶיהָ, וִירֻשָּׁתָהּ:
  4. ד
    מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ כְּנֶגֶד מְזוֹנוֹתֶיהָ. לְפִיכָךְ, אִם אָמְרָה: אֵינִי נִזּוֹנֵית וְאֵינִי עוֹשָׂה, שׁוֹמְעִין לָהּ. הַגָּה: וְעַיֵּן לְקַמָן סִימָן פ'. יֵשׁ אוֹמְרִים דְּכָל אִשָּׁה הָאוֹמֶרֶת: אֵינִי נִזּוֹנֵית וְאֵינִי עוֹשָׂה, נִתְבַּטְּלָה הַתַּקָּנָה, וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לַחֲזֹר בָּהּ וְלוֹמַר: אֲנִי נִזּוֹנֵית וַאֲנִי עוֹשָׂה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַ"ן שֶׁכֵּן כָּתַב בְּשֵׁם הָרַאָ"ה). וְיֵשׁ חוֹלְקִין (רַבֵּנוּ יְרוּחָם נָתִיב כ"ג ח"ה). וְכָל שֶׁאֵינָהּ נִזּוֹנֵית, אֵין לָהּ כְּסוּת, דְּהוּא בִּכְלַל הַמְּזוֹנוֹת (שָׁם בְּהָרַ"ן). אֲבָל הַבַּעַל שֶׁאָמַר: אֵינִי זָנֵךְ וְאֵינִי נוֹטֵל מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. אֲבָל יוּכַל לוֹמַר: צְאִי מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ בִּמְזוֹנוֹתַיִךְ, וּמַה שֶּׁאֵינוֹ מַסְפִּיק אַשְׁלִים לָךְ (הָרַ"ן פֶּרֶק הַמֵדִיר):
  5. ה
    אִם הִיא אוֹמֶרֶת: אֵינִי נוֹתֶנֶת לְךָ פֵּרוֹת וְאֵינִי חֲפֵצָה שֶׁתִּפְדֵּנִי אִם אֶשָּׁבֶה, אֵין שׁוֹמְעִין לָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְעָרֵב בֵּין הַכּוּתִים. וְכֵן בִּירֻשָּׁה וּקְבוּרָה, אֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לוֹמַר: אֵינִי קוֹבֵר וְאֵינִי יוֹרֵשׁ, אֶלָּא קוֹבֵר וְיוֹרֵשׁ (רַ"ן פֶּרֶק נַעֲרָה):
  6. ו
    הִתְנָה הַבַּעַל שֶׁלֹּא יִתְחַיֵּב מֵאֶחָד מֵהַדְּבָרִים שֶׁהוּא חַיָּב בָּהֶם, אוֹ שֶׁהִתְנֵית הָאִשָּׁה שֶׁלֹּא יִזְכֶּה הַבַּעַל בְּאֶחָד מֵהַדְּבָרִים שֶׁהוּא זוֹכֶה בָּהֶם, הַתְּנַאי קַיָּם, חוּץ מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁאֵין הַתְּנַאי מוֹעִיל בָּהֶם, וְאֵלּוּ הֵם: עוֹנָתָהּ, וְעִקַּר כְּתֻבָּתָהּ, וִירֻשָּׁתָהּ:
  7. ז
    זֶה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁאֵין תְּנַאי מוֹעִיל לְהִסְתַּלֵּק מִירֻשָּׁתָהּ, הַיְנוּ בְּמַתְנֶה עִמָּהּ אַחַר שֶׁנְּשָׂאָהּ אוֹ קֹדֶם שֶׁאֵרְסָהּ, אֲבָל בְּמַתְנֶה עִמָּהּ בְּעוֹדָהּ אֲרוּסָה, מְהַנֵּי. וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן צ"ב. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אֵין לְךְ כְּשֵׁרָה בַּנָּשִׁים אֶלָּא אִשָּׁה שֶׁעוֹשָׂה רְצוֹן בַּעֲלָהּ (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק ט"ו בְּשֵׁם תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ):