חלוקת מצות "שמורה" מהרבי

נכ"ק אדמו"ר [מוהרמ"מ] שליט"א נוהג לחלק מצה שמורה ערב חג-הפסח אחרי מנחה, כשהוא לבוש בבגד משי של שבת ויו"ט, ובחגירת אבנט (ס' המנהגים)

כך נהג גם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע בשנים האחרונות לחייו בעלמא דין (שם, בהערה) נא[א]

בחדרו, סמוך לפתח, עומד כ"ק אדמו"ר [מוהרמ"מ] שליט"א במלוא קומתו, וסביבו מונחות קופסאות מצות "שמורה" שנאפו בערב-פסח.

הרבי נושא עיני קדשו לנכנס, נותן "כזית" מצת-מצוה מידו לידו, כשהוא מאחל לו "א כשר'ן און פרייליכען פסח" [=פסח כשר ושמח] - ובמקרים רבים מוסיף הוא גם ברכות פרטיות לעניינים מיוחדים (קובץ-ליובאוויטש, 14 [תשט"ז], עמ' 145)

[ב]

עמים רבות היה הרבי נותן מצות ליחידים גם אחר תפילת מעריב בליל החג.

בכל ערב-פסח היה הרבי נותן מצה שלימה לרופא ד"ר זליגסון, באמרו שהמצה היא "מיכלא דאסוותא ומיכלא דמהימנותא". פעם אמר לו לבוא ולקבל מצה גם בלילה השני (ראה: ספר תולדות חייו של הרה"ח ר' אברהם אבא הרופא ע"ה זעליגזאן, עמ' 115)

[ג]

כמו-כן היה נותן חבילות מצות לאלו העורכים "סדרים כלליים" במקומות שונים, ולעוד יחידים. ולעתים גם אחר תפילת מעריב וגם בלילה השני כנ"ל.

[ד]

בשנת תשל"ח לא איפשר לו מצב בריאותו לרבינו לעמוד ולחלק בעצמו, ומאז ואילך נהג למסור חבילת מצות לכל אחד מאברכי ה"כולל", והם היו מחלקים את המצות לאנ"ש בשליחותו של הרבי.