ערב חג-השבועות ולילו
והתוועדויות ומאמרי דא"ח
[א]
בשנים תשל"ב-תשמ"ז נהג כ"ק אדמו"ר זי"ע לערוך התוועדות באור לערב חג-השבועות, והיה אומר גם מאמר דא"ח. פעמים רבות היה אומר "סיום" למסכת סוטה הנלמדת בימי הספירה. בשנת תשמ"ט אמר הרבי מאמר דא"ח אחר תפילת ערבית.
[ב]
אצל כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע היו זמנים שאמר דא"ח בערב חג-השבועות (ס' השיחות תרצ"ז, עמ' 243)
[ג]
הצמח-צדק היה אומר דא"ח ערב-שבועות בבוקר אחר התפילה ('רשימות' אדמו"ר זי"ע, ח, עמ' 15. מדיבורי אדמו"ר מוהריי"צ בימי חג-השבועות בריגא, תרצ"א)
[ד]
..קביעות דחג-השבועות בשנה ההיא [תרי"ג] היה ביום הראשון ויום השני. חמישה מאמרים הואיל הוד כ"ק אאזמו"ר [הצמח-צדק] לומר אז: המאמר הראשון אמר ביום ו' ערב ש"ק בצהרים - כמנהגו בכל ערב חג-השבועות (אגרות-קודש מוהריי"צ, ו, עמ' קעא)
[ה]
בכמה סיפורים ושיחות נאמר, שאדמו"ר הצמח-צדק נהג לומר מאמרים בערב חג-השבועות. כך היה גם בחג-השבועות שבו קיבל את הנשיאות, גם אז אמר מאמר חסידות בערב החג. והוא מפני שני הכתרים שנתנו המלאכים לבני ישראל ביום שלפני מתן התורה (שיחת ערב חג-השבועות תשי"ג. ובס' המלך-במסיבו, א, עמ' שכה משמע, שהכוונה למאמר בליל חגה"ש, דהיינו בערב מתן-תורה. וצ"ע) .
[ו]
בקונטרס "רשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק'", רשומים מאמריו שנאמרו בערב חגה"ש של השנים: תקצ"ו, תקצ"ח ("אור לערב שבועות"), תר"ח, תר"י, תרי"א, תרי"ד-תרי"ח ותרכ"ב.
וברשימת מאמרי אדמו"ר מוהר"ש, בשנים תרל"ב ותרל"ג בלבד.
במאמרי אדמו"ר האמצעי מצינו מאמר אחד שנאמר "בליל א' דשבועות" (במדבר, כרך ב, עמ' שטו), ובמאמרי אדמו"ר מוהרש"ב ישנם רבים שנאמרו בליל חג-השבועות (בשנים: תרס"ז-תרס"ט, תרע"ג-תרע"ו, תרע"ח-תרע"ט), ובשנת תרס"ז נאמר מאמר גם בערב החג וגם בלילו.
אפשר שגם חלק משאר מאמרי רבוה"ק שנרשם עליהם "חג השבועות" בסתם, נאמרו בליל החג.
במאמרי אדמו"ר מוהריי"צ רשומים מאמרים מליל חג-השבועות (בשנים: תרפ"ט, תרצ"ג-תרצ"ו, תרצ"ט, תש"ג-תש"ו, תש"ח, תש"ט), מהם שנאמרו במועד זה, ומהם שרק ניתנו ללומדם בליל חג-השבועות.
ולהעיר מהמובא בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' שנט), מסה"ק ישמח-ישראל (אות יז): הצדיקים הראשונים ז"ל לא אמרו תורה בליל א' של שבועות וכו' עיי"ש.
זעשבים ואילנות
[א]
נוהגין לשטוח עשבים בבית-הכנסת ובבתים בשבועות זכר לשמחת מתן-תורה.. נוהגין להעמיד אילנות בבית-הכנסת ובבתים כדי להזכיר שבעצרת נידונין על פירות האילן ויתפללו עליהם (שו"ע אדמו"ר תצד, יד-טו)
[ב]
כ"ק אדמו"ר זי"ע סיפר, שזכור לו כי בבית-הכנסת שבעיר הולדתו ניקוליוב נהגו במנהג זה (המלך-במסיבו, א, עמ' שטז)
[ג]
בבית-מדרשו של כ"ק אדמו"ר זי"ע, וכך בקהילות רבות של חב"ד, לא נהגו בשטיחת עשבים והעמדת אילנות. אולם ב'לוח כולל-חב"ד' נאמר, שנוהגין לשטוח עשבים ולהעמיד אילנות בבתים ובבית-הכנסת.
[ד]
בס' חיי-אדם (קלא, יג) ובמשנה-ברורה (תצד, י) כתבו, שמנהג העמדת אילנות [המובא במגן-אברהם] נתבטל ע"י הגר"א משום שעתה הוא חק לגוים. וכן הוא בחכמת-אדם (פט, א), שהגר"א אסר על העמדת אילנות בחגה"ש מהטעם הנ"ל.
ועוד מובא שמנהג שטיחת העשבים [הביאו הרמ"א ממהרי"ל] נתבטל גם הוא ע"י הגר"א (ספר-הליקוטים, מובא בס' 'הגאון החסיד מוילנא', עמ' קג הע' 35). וראה גם בס' ערוך-השלחן (תצד, ו), שביטול האילנות והעשבים נעשה "בדורות שלפנינו" מטעמים שידעו הגדולים שבדור.
אך בס' אוצר-החיים לרה"ק מקומרנא (פ' קדושים מצוה רסג) כתב: ודוקא כדי להדמות אליהם [אסור].. או כל מה שהוא מנהג פשוט אין קפידא, ולכן מותר להניח אילנות ועשבים בחג השבועות.. דוק והבן אחר כוונת הלב ומנהג המדינה הדברים אמורים. עכ"ל. וכן צידד בס' דעת-תורה למהרש"ם (תצד, ג) שאין בזה משום חקות הגוים.
ובס' שער-יששכר כתב (על העמדת אילנות): כעת מנהגנו שב ואל תעשה עדיף ברוב קהילות חסידים ואנשי מעשה (מובא בדרכי-חיים-ושלום, אות תרלז). וכן הוא גם במנהגי-קומרנא (אות שנט - לא ענפים ולא עשבים - ולא ככתוב בס' אוצר-החיים דלעיל) ובקונטרס-המנהגים דקוידנוב (אות עט - לא עשבים [וגם לא אילנות?]).
בס' שבעים-תמרים על צוואת ריה"ח (סוף סי' ד) כותב: כמה דברים מצינו שהיה נהוג גבן, ואחרי שהמה הנהיגו לעשות ככה וקבעו להם לחוק, מאז בטלו אצלינו לנהוג כן, כמו העמדת האילנות בחג-השבועות בבית-הכנסת ובבתים שהיה מנהג מאז ומקדם.. ועם כל זה הגר"א ז"ל ביטל המנהג דהעמדת אילנות בשבועות, והוא מטעם הנזכר (המחבר הוא הרה"ח ר' חיים שמעון דוב אב"ד הארקי, בנו של הרה"ח ר' אריה ליב זיוואוו אבד"ק סמילוויטש, האמיל ודווינסק - שהיה מגדולי הרבנים חסידי אדמו"ר הצמח-צדק. ויתכן שניתן ללמוד מדבריו גם על מנהג מקומו).
ברם ביסודו עדיין מתקיים מנהג זה בקהילות חסידים רבות, אף כי לעתים בשינויים בין קהל לקהל: מנהגי-ספינקא (עמ' לה), קדושת-ישראל (אות נט - ומשאירים האילנות בבית-הכנסת עד פ' ואתחנן), רזא-דעובדא (עמ' קלח), מנהגי-בעלז (עמ' מו), מנהגי-אליק (אות קנו - כנראה רק עשבים), מנהג באבוב, טשרנוביל, מנהגי-מהריי"ו (אות תיא), מנהגי-קרלין (ובמנהגי הבית-אהרן מקרלין עמ' 8: בערב יו"ט סדרו בחדריו עשב ירוק וקשרו אילנות בבית-התפילה, שלא לשנות ממנהגי ישראל), ערכי-יהושע (אות קס). וראה: לקוטי-מהרי"ח (מה, ב), מנחה-חדשה (תצד ס"ק לו, ובהשמטה בעמ' מד). וראה גם בס' מנהג-ישראל-תורה (עמ' שסג-שסד), נטעי-גבריאל (עמ' לח-מא).