אור ליום ג' ניסן תר"פ
אחר תפלת מעריב, כשכל אנ"ש עזבו חדר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע והלכו לביתם, עכבני3 כ"ק אדמו"ר להשאר עמו עוד בחדר כ"ק אדמו"ר נ"ע. ודבר עמדי הרבה כשעתיים, ובכה בבכיות נוראות, ותוכן הדברים הי': שעתה הוא רואה עין בעין כי מאחרי המועדים התכונן למועד חיי החיים כו', וכל דיבוריו עמו במשך החורף הי' ענין צוואה אליו טרם 3הסתלקותו, והוא לא עלה על דעתו שבר נורא כזה.
ובתוך אריכות הדיבורים צעק בקול מר צורח ובבכיות משונות בזה"ל: "גוואַלד, גוואַלד, וואו איז געווען מיין פאַרשטאַנד, אַ גאַנץ ווינטער האָט ער מיר געזאָגט אַזוי קלאָר און דייטליך אַז ער ווערט נסתלק, און איך האָב ניט פאַרשטאַנען".
הערות
עמוד 2
מצוטט בעמוד אחד
ספר השיחות ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 1
- תרפ"ח-תרצ"א ‹ מבוא ‹ הביקור בפילאדעלפיא ‹ 50 ספר השיחות תר"פתרפ"ז ע' 2