אין עומדין להתפלל

רמואין עומדין להתפלל

אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, כי הנה איתא תלת דרגין מתקשראן דא בדא, ישראל מתקשראן באורייתא ואורייתא בקוב"ה, וכולא רמזסתים וגליא, ישראל סתים וגליא שזהו ענין יעקב וישראל, ואורייתא סתים וגליא שזהו ענין תורה הנגלית וסתרי תורה, וקוב"ה סתים וגליא שזהו ענין סובב וממלא.

ולהבין זה צ"ל מ"ש שקודם התפלה הנשמה בבחי' מקיף, והענין הוא כמשארז"ל אסור ליתן שלום לחבירו קודם התפילה כמ"ש חידלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא א"ת במה אלא במה (בקמץ), וקודם התפילה הנשמה באפו דווקא ואינו מתפשט בכל הגוף.

ולהבין ענין התפילה הנה כתי' נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראתה (טהורה היא קודם אתה בראתה, ואם לא נברא' עדיין מאין ליש למי נק' טהורה היא). אך באמת טהורה היא זהו על שרש הנשמה למעלה כמו שהיא בבחי' אין עדיין ואח"כ אתה בראת מאין ליש ואח"כ אתה יצרתה שזהו בחי' יצירה ואח"כ נפחת בי שזהו ירידת הנשמה בג' עולמות שזהו נק' בחי' יעקב יו"ד עקב שזהו ענין בחי' אדם כמו באדם למטה יש ג' בחי' כללים היינו מוחא וליבא וכבדא כך זהו למעלה ג"כ ג' [בחי'] כללים בי"ע זהו נק' ציור אדם. וזהו בחי' יעקב יו"ד עקב כי כמו שהיא בבחי' בריאה יש מאין נק' יו"ד ואח"כ בחי' עקב בעשי', אבל בחי' ישראל זהו כמו שהיא למעלה בשרשה שזהו נק' טהורה היא וא"א לבוא כמו שהיא בהשתלשלות רק הארה ממנה, ותפילה הוא ענין התחברות כמ"ש נפתולי אלקים נפתלתי שזהו לשון חיבור כך ע"י התפילה הוא ענין התחברות שרש הנשמה עם חלק הנשמה שבבי"ע ועי"ז הוא ג"כ התחברות סובב בממלא.

רמחוזהו ענין סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה כמו הסולם מחבר שמים וארץ כידוע כמ"ש כי גבהו שמים מעל הארץ שזהו ריחוק הערך מאוד (עד שהארץ היא כגרגיר חרדל נגד השמים) והסולם הוא המחבר, כן התפלה היא נק' ג"כ בשם סולם שמחבר [שרש הנשמה למעלה בחי'] טהורה עם חלק הנשמה בבי"ע ועי"כ הוא חיבור סובב בממלא, ויש עוד אופן זה למטה ג"כ כידוע ששכל ומדות שבנשמה שזהו בחי' פנימי' במוח ולב אבל יש עוד בחי' בנשמה שלמעלה מן השכל שאינו נתפס בשום שכל וזהו נק' מזלי' שרש הנשמה [וכמ"ש בחברי] דניאל ואע"ג דאיהו לא חזי' מזלי' חזי שזהו שרש הנשמה שזהו ענין יזל מים מדליו וזהו הנשמה שבבחי' מקיף ואינו מאיר בגוף בבחי' פנימי וע"י התפילה מחברים הב' בחי' המקיף עם הפנימי, וג"כ חלק הנשמה שבגוף בבחי' פנימי נק' יעקב היינו יו"ד הוא בחי' חכמה ועקב הוא בחי' עקביים שזהו בחי' כח המעשה שזהו בבחי' פנימי' אבל ישראל נק' בחי' מקיף שרש הנשמה אשר אינו בא בבחי' פנימי' בגוף וע"י התפילה הוא החיבור בחי' ישראל עם בחי' יעקב ועי"ז הוא חיבור סובב בממלא.

וזהו ענין סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה כך הוא ענין התפילה הוא ג"כ כמו סולם שראש א' בארץ וראש השני הוא בשמים כך הוא ענין סדר התפילה מתחילה הודו לה' קראו בשמו ואח"כ פסוד"ז וזהו כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים שזהו רק בחי' הוד וזיו, ואח"כ ק"ש שזהו ענין בחי' גבוה שזהו שמע ישראל, כי עד ק"ש הוא בחי' יעקב ובק"ש הוא בחי' ישראל שר אל שזהו לשון שררה והשתררות של נה"א על נה"ב להפוך אותו מקצה אל הקצה שיהי' רק רצון א' לאבינו שבשמים שגם בנה"ב לא יהי' שום רצון אחר וזהו מצד שרש הנשמה, כי מצד נשמה שמאיר בגוף הנה זלעו"ז עשה האלקי'. וזהו ענין שעת צלותא שעת קרבא וזהו ענין המלחמה שנה"א רוצה כך היינו הרצון לאלקות ונה"ב רוצה באופן אחר רק לילך אחר תאות גשמי', ואחר נצוח המלחמה היינו כשמחבר שרש הנשמה שיתגלה בגוף אזי הוא רק רצון א' לאביהם שבשמים בלי שום מונע, וזהו בחי' ישראל.

וזהו שמע ישראל לי ראש שזהו בבחי' ראש וראשון ואח"כ הוי' אלקינו שזהו מצד שרש הנשמה הוא אלקינו, והענין הוא כידוע שאבות הן המרכבה ויש מרכבתא תתאה ויש מרכבתא עילאה מרכבתא תתאה שזהו ענין והחיות נושאות את הכסא ועל הכסא דמות כמראה אדם שזהו ענין החיות הם בבחי' ביטול ועי"ז הם נושאים הכסא שהוא בחי' מלכות שזהו ענין בחי' ממלא כי שרשם הוא רק בבחי' ממלא בבחי' מלכות שזהו בחי' דיבור וכמ"ש בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם, אבל האבות הם מרכבתא עילאה שהם מרכבה למדות דאצי' שע"י ביטול שלהם הם מנשאי' חו"ב דאצי' למעלה בבחי' כתר שזהו בחי' סובב כ"ע, וזהו ענין שרש נש"י בנים אתם להוי' אלקיכם כמו שהבן נמשך ממוח האב בבחי' פנימי' ועצמי' כך נש"י שרשם בבחי' סובב כ"ע בבחי' עצמיו', וזהו הוי' אלקינו כמו שהוא בשרשם בבחי' סובב לבוא בבחי' גילוי ואח"כ הוי' אחד שזהו המשכת הסובב, חי"ת זהו זיין רקיעים וארץ וד' רוחות העולם ואל"ף הוא אלופו ש"ע, שזהו בחי' סובב לימשך למטה דווקא. וזהו ענין ישראל סתים וגלי', סתים היינו שרש הנשמה וגלי' היינו חלק הנשמה שבגוף, וקודב"ה סתים וגלי' היינו בחי' ממלא וסובב, וע"י החיבור סתים וגליא בגוף היינו שרש הנשמה עם חלק הנשמה שבגוף ע"י תפילה אזי מתחבר סתים וגלי' בחי' סובב בבחי' ממלא, ועד"ז אורייתא סתים וגליא כי ע"י התפילה והיינו שמע ישראל הוי' אלקינו נמשך ואהבת בכל לבבך אבל עיקר המשכה מלמעלה למטה הוא ע"י התורה, וסתים הוא התורה כמו שהיא למעלה אורייתא וקודב"ה כולא חד הקב"ה מניח תפילין הקב"ה מתעטף בציצית זהו בחי' סתים, וגלי' זהו תו"מ הנגלות, וע"י קיום התו"מ הנגלית אזי הוא ג"כ חיבור עם בחי' סתים שבתורה ועי"ז הוא גילוי עצמיו' אא"ס כי אורייתא וקודב"ה כולא חד. אך יש בזה ב' בחי' כי המצות הם בחי' מקיפים שזהו המשכה בבחי' מקיף ואח"כ התורה היא בבחי' פנימי'.

רמטאך זהו הכל כשמקיים התו"מ ותפילה בכוונה, אבל כשאינו מקיים התו"מ וגם התפילה שלא בכוונה אזי עונותיכם מבדילים ביניכם ובין אלקיכם היפך ישראל לי ראש כי עונותי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני כי זלע"ז עשה האלקים אזי ממשיך השפעה לסט"א וקליפות.

וע"ז צריך תשובה, ויש ב' תשובות תש"ת ותש"ע, תש"ת הוא ענין חרטה ומרירות על העבר ווידוי בפה ותשו"ע הוא ענין ביטול במציאות בחילא יתיר (כענין ר"א בן דורדיא) ועי"ז מתקנים כל הפגמים, וזהו ענין אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש שזהו על ענין כי עוונותי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני וע"ז הוא הכובד ראש שזהו הכנעה ושפלות זהו תש"ת, ואח"כ להתפלל שזהו תש"ע.