ואיש כי ימרט כו'
רמדואיש כי ימרט כו'
ואיש כי ימרט ראשו וגו' טהור הוא, אלהי נשמה שנתתה בי טהורה היא אתה בראתה אתה יצרתה אתה נפחת בי, ולכאורה הי' צריך לכתוב תחילה אתה בראתה בריאה יש מאין ואח"כ טהורה היא, כי בריאה יש מאין זהו ראשית דבר ואח"כ טהורה היא, כי כשהיא עדיין לא נברא' הנשמה איך שייך לומר עליה טהורה היא. אך באמת שייך טהורה היא קודם שנברא' יש מאין, כי ענין טהורה היא היינו כמ"ש וכעצם השמים לטוהר שזהו עצם בהירות (וכמשארז"ל שרגא בטיהרא מאי אהני) כשהיא בבחי' אין עדיין אזי עצם בהיר ונק' טהורה היא (אבל כשהיא נברא' יש מאין היש מסתיר על האין ואינו בהיר בעצם ואינו נק' טהורה). אך צריך להבין זאת כשהיא בעצם טהורה היא למה ירדה כ"כ ירידה גדולה לברוא יש מאין וזהו אתה בראת בעולם הבריאה ואתה יצרת בעולם היצי' ואתה נפחת בי בעולם העשי' (והענין הוא ששרש הנשמה הוא בעולם האצי' וכידוע שס"ר נש"י זהו נגד ששה מדות דאצי' ס"ה ששים ריבוא שרשים) וירדה מעולם האצי' שנק' אין וטהורה בעצם דרך בי"ע בגוף גשמי.
אך הענין הוא שירידה הוא צורך עלי' שיבוא מבחי' טהורה היא לבחי' קדושה כמ"ש ואנשי קודש תהיון לי, וכמו שאנו אומרים אשר קדשנו במצותיו, קדשינו במצותיך, שבחי' קדושה למעלה מבחי' טהרה וכמ"ש גבי נזיר קדוש יהי' גדל פרע שער ראשו והראי' היא שגבי לוים כתי' טהרה וכמ"ש לטהרם וגבי כהנים כתיב קדושה וכמ"ש לקדשו לכהנו לי, וידוע שמעלת כהנים למעלה מבחי' לוים כך בחי' קדושה למעלה מבחי' טהורה, ועוד ראי' קדשים קלים במקום טהור יאכלו אותם וקד"ק במקום קדוש.
ולהבין הענין צ"ל למה כינו חכמינו ז"ל [אותו ית'] בלשון קדוש ברוך הוא מהו ענין קב"ה, אך הענין הוא כי קדוש הוא היינו פי' קדוש ומובדל מכל ההשתלשלות עולמות וכמ"ש אני הוי' לא שניתי שאין שום שינוי בין קודם בריאות העולמות ובין לאחר בריאות העולמות, וזהו הפי' אני ראשון ואני אחרון בלי שום שינוי, וכל ההשתלשלות כולא כלא וכאין קמי', וזהו ענין קדוש שהוא מובדל שכלא ממש חשיבי כל ההשתלשלות לפניו, ולא כמו הנשמה שמחי' את הגוף שעצם הנשמה מלובש בגוף בדרך תפיסא והלבשה, וכמו שאנו רואים שהנשמה מתפעלת ממקרי הגוף אבל למעלה הנה לית מח' תפיסא בי' ואינו מלובש בעולם בדרך תפיסא והלבשה רק הוא קדוש ומובדל מכל העולמות, ומה שאמרו רז"ל מה הנשמה ממלא את כל הגוף כך הקב"ה רמהממלא את כל העולמות (אמרו הלשון ממלא) כי באמת יש ב' בחי' למעלה בחי' סובב כל עלמין וממלא כל עלמין, ובחי' סובב הוא עצמותו ומהותו וקדוש ומובדל, ובחי' ממלא זהו רק הארה בעלמא שמאיר ומחי' בכל העולמות, ועל הארה זו אמרו מה הנשמה ממלא היינו שהנשמה בעצם ממלא את כל הגוף כך למעלה ההארה בעלמא ממלא את כל העולמות, אבל בחי' סובב אינו בגדר עולמות כלל ואינו נתפס ומתלבש בכ"ע וזהו נק' קדוש, אבל בחי' ממלא כ"ע נק' ברוך, והחיבור סובב בממלא שזהו המשכת בחי' סוכ"ע לבחי' ממלא כ"ע נק' קודב"ה, וזהו ענין ב' פסוקים שבק"ש הוי' אחד שזהו בחי' סובב ובשכמל"ו שזהו בחי' ממלא.
וזהו ענין סדר התפלה מתחילה פסוד"ז כי נשגב שמו לבדו בחי' שם ואח"כ ומעריצים ומקדישים את שם האל המלך, ואח"כ ק"ש שזהו בחי' סובב, וזהו ענין נקדישך ונעריצך ע"י ג"פ קדוש הוי' צבאות שהן המלאכי' וכל הנבראים, כי ענין ג"פ קדוש הוא נגד ג' עולמות בי"ע, וההמשכה מלמעלה מההשתלשלות בבחי' בריאה זהו קדוש הא', ומבריאה ליצי' קדוש ב', ומיצי' לעשי' קדוש ג'. והמשכה מלמעלה הוא ע"י העלאה מלמטה למעלה ע"י תו"מ שהתו"מ נתנה ג"כ בג' בחי' שזה מחדו"מ, כי יש מצות התלויות במח' כמו מצות האמונה והדעת ותיקוני המדות הכל תלוי' במח' ומצות ת"ת תלוי' בדיבור וצדקה ודומיהן תלוי' במעשה, וע"י קיום מצות במחדו"מ ממשיכים למעלה בג' עולמות בי"ע הארת הסובב, וזהו העלי' מטהרה לקדושה שבחי' סובב נק' קדושה ושרש הנשמה הוא מבחי' טהרה וע"י התו"מ מביאה מטהרה לקדושה.
אך באמת צריך להבין למה צריך הירידה בגוף גשמי דווקא וע"י תו"מ בגשמיות דווקא, אך זהו כמ"ש מי יתן טהור מטמא דווקא, טהור שמבחי' טמא, הגם שלמעלה בשרשה היא ג"כ בבחי' טהורה, א"א לה לבוא משם לבחי' קדושה, ודווקא ע"י ירידה בגוף גשמי והתורה בדברים גשמים יהי' מזה העלי', כי יתרון האור מתוך החושך דווקא, כשנהפך מחושך לאור אזי יש בזה יתרון יותר מאור בעצם, הגם שהנשמה למעלה ג"כ בחי' טהורה שזהו הפי' במ"ש וכעצם השמים לטוהר שזהו ענין טהור ונקי מכל סיג ופסולת רק כמו שהיא בבחי' אין עדיין אבל העיקר הוא דווקא כשהיא בבחי' ירידה בגשמיות, וזהו טהור מטמא דוקא. וזה"ע סור מרע ועשה טוב כי זלע"ז עשה אלקים כי כמו שהמצות הם בג' בחי' מחדו"מ שזהו ועשה טוב כך הל"ת הוא ג"כ בג' בחי' מחדו"מ, היינו במח' הרהורי עבירה קשין מעבירה וכמ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם, ובדיבור לשון הרע ורכילות וכדומיהן ומעשה העבירה בגשמיות, וע"י שמירת הרע בג' בחי' מחדו"מ שזהו נק' טהור מטמא לברר ולהפוך מרע לטוב זהו ענין טהרה שזהו הביטול היש בדרך כפי' זהו ענין אתכפי' (הגם שבלב הרע יש בעצם אבל שלא להניח אותו לבוא בג' בחי' מחדו"מ וכמבואר בס' בינונים שזהו מדרגת בינוני להיות תמיד רמובמלחמה זו כל ימי חייו), ואח"כ ע"י מ"ע נמשך פנימי' שזהו ענין הארת הסובב. וזהו ירידה צורך עלי' שזהו ירידת הנשמה מבחי' טהורה למעלה בבי"ע עד שבא בגוף גשמי, וגם התורה ומצות ג"כ ירדו ג"כ בדברים גשמי' וע"י אתהפכא חשוכא לנהורא שזהו יתרון האור מתוך החושך ע"י בחי' אתכפי' יהי' עלי' למעלה לאשתאבא בגופא דמלכא, וגם המשכה למטה בג' עולמות בי"ע מבחי' סובב.
וזהו ענין ואיש כי ימרט ראשו וגו' טהור הוא, כי הנה יש בחי' שערות כידוע שהשערות הן מותרות מוחין וזהו ענין ריבוי ההתחכמות בפרנסה נק' שערות וכמ"ש כי לא לחכמים לחם ולא לנבונים עושר שזהו ריבוי התחכמות רק וברכך ה"א בכל אשר תעשה כתי', רק שצריך לעשות איזה כלי וממילא באה הברכה מלמעלה. וזהו כי ימרט ראשו טהור הוא להעביר השער המותרות, וכמו בלוים כמ"ש והעבירו תער על כל בשרם שזהו ענין מותרות, אבל בקדושה דוקא ע"י בחי' שערות וכמ"ש קוצותיו תלתלים תילי תילים של הלכות שזהו ג"כ בחי' שערות דקדושה, שמלמעלה ממקום גבוה ביותר א"א לבוא רק דוקא ע"י בחי' שערות.