והקרבתם

קפדוהקרבתם

והקרבתם [עולה אשה ריח ניחוח לה'] פר א' ואיל א' ושבעה כבשים וכו'. בשבעת ימי הסוכות הקריבו שבעים פרים כנגד ע' אומות וביום השמיני עצרת פר א' וכו' כנגד ישראל. ולהבין הענין הנה כתי' כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים, מהו בין הבנים כמ"ש ויבואו בני האלקים להתיצב על הוי', הנה פי' בזוהר בני האלקי' בי דינא רברבא ובלה"ק סנהדרי גדולה, כי הי' סנהדרי קטנה בג' מקומות ובמקום א' בלשכת הגזית הי' סנהדרי גדולה של ע"א, והע' הי' כולם שוים והא' מופלא שבב"ד למעלה מהע' סנהדרי, וילפינן זאת ממשה רבע"ה שהי' ע' זקנים והוא הי' למעלה מהם כמ"ש ויאצל מן הרוח וכו' שנאצל מרוחו של משה עליהם, כך יש למעלה באצי' ג"כ ע' רבתא בי דינא רברבא והא' הוא עצמות המאציל. אך אין המשל דומה לנמשל כי הגם שמשה הי' למעלה מהע' זקנים אעפ"כ הי' בערך להם כי גם הוא קיבל תורה מסיני ומסרה לזקנים אבל עצמות המאציל אינו בערך אצי' כלל וכלל, והענין הוא כי הע' זקני' הוא זקן שקנה חכ' והמופלא הוא בחי' שיבה, כי בן ששים לזקנה ובן ע' לשיבה, כך הוא זקנה בבחי' חכ' [ושיבה בע"י], וזהו סבא דסבא המבואר בזוהר, וזהו וע"י יתיב. ויש עוד פי' בני אלקים הם הע"ש והא' המופלא הם כנס"י, וזהו להתיצב על הוי' שהם מקטרגים על שם הוי' וזהו על כנס"י שהם בני הוי' וכמ"ש בנים אתם להוי'.

והנה זהו בין הבנים, אך צריך להבין מהו דודי בין הבנים, צ"ל מתחילה מהו כתפוח בעצי היער, כי הנה איתא במדרש מה שיש בעולם יש באדם, יש בעולם יער יש באדם שערות, יש ביער חיות יש באדם כינים, נמצא השערות נקראים בשם יער, והנה למעלה יש ג"כ בחי' שערות אשר מהם יש יניקה לחיצונים כמו עשו איש שעיר וכמ"ש וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ופי' שהתורה זרחה משעיר וכמשארז"ל חזר על כל אומה ולשון ולא קפהקיבלו עד שבא אצל ישראל וקיבלו, וזהו כתפוח בעצי היער קאי על מ"ת כי היער הם האומות ולמעלה הוא ע"ש שהם בחי' שערות ונקראים יער, ותפוח הוא התורה כי אורייתא מחכ' נפקת וחכמת אדם תאיר פניו והפנים הוא חלק משערות וזהו יעקב איש חלק שזהו פנימי', הגם שיש שערות בקדושה ג"כ וזהו המשכת התורה מעצמו' א"ס הוא ע"י צמצומי' ושערות כי א"א להשיג רק ע"י בחי' שערות וצמצומי', אבל יש בחי' שערות בלעו"ז שמהם נמשכים גבו' דמזה יש מקום ליניקת חיצוני'. וזהו מה דאיתא במדרש מה תפוח אין לה צל והכל בורחים ממנה כך ברחו אוה"ע מן התורה שנקר' תפוח, והפי' תפוח אין לה צל, כי ענין הצל הוא דבר ברור כמ"ש ע"כ באו בצל קורתי א"א להניח אותם נמצא דהצל הוא פי' שצריך להיות הדבר כך בבירור אבל התורה אין לה צל כי היא על תנאי אם בחוקתי תלכו ונתתי גשמיכם וכו' ובא"ל אזי להיפך ח"ו, וזהו אין לה צל, אבל לאוה"ע יש להם צל היינו דבר ברור שהם השפעה גשמי' שזהו אצלם בצל ובלי ספק וכמ"ש מאז חדלנו לקטר וכו', ומחמת זה ברחו שלא רצו לקבל השפעה רוחני שזהו על תנאי רק דווקא השפעה גשמי', וזהו כמ"ש וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק שהם הערב רב עמדו מרחוק ולא רצו לקבל את התורה שהיא על תנאי ואין לה צל. וזהו מה תפוח אין לה צל והכל בורחי' ממנה כך אוה"ע יש להם צל וברחו מהתורה שנק' תפוח שאין לה צל רק על תנאי. ויש עוד פי' מה תפוח אין לה צל שהאין לה צל, וכמו אין מזל לישראל שיש ג"כ בזה ב' פי', אין מזל לישראל רק לאוה"ע יש מזל כי הם עובדי כומ"ז ומקבלים השפעה מהמזלות ע"י שעובדי' להם אזי מקבלי' מהם השפעה גשמי' אבל לישראל אין מזל כי הם מקבלי' השפעה רוחני' למעלה מהמזלות ואין עובדי' לכומ"ז. ועוד פי' אין מזל לישראל שהאין גופא מזל לישראל שהם מקבלים מבחי' אין וכמ"ש והחכ' מאין תמצא זהו בחי' אין שלמעלה מהחכ' משם מקבלי' ישראל, וזהו אין מזל לישראל. וזהו ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל, והקושי' היא איך אפשר שלא יהי' מותר האדם מן הבהמה הנה כתי' נעשה אדם בצלמנו בצלם אלקי' עשה את האדם. אך הענין הוא מותר האדם מן הבהמה הוא בחי' אין, כי האדם מקבל מבחי' אין, כי אין מזל לישראל, כי הכל הבל ז' הבלים אמר קהלת נגד שבעה מדות אבל לגבי עצמו' אוא"ס . . ממדות אלו ויש הבלים . . אבל יש הבל בקדושה כמ"ש וישע הוי' אל הבל ואל מנחתו, וזהו הפי' ומותר אדם מן הבהמה הוא בחי' אין והוא בחי' הבל וישע הוי' אל הבל. וזהו הפי' ג"כ אין לה צל, שהאין לה צל, כי אורייתא מחכ' נפקת וחכ' מאין תמצא, וזהו יש לה צל אבל מהו הצל בחי' אין, וכמו בצל כנפיך יחסיון וכמ"ש בצלו חמדתי וכמו בצל כנפיך אחסה עד יעבור, נמצא שבקדושה יש ג"כ צל, וזהו מה תפוח שהיא התורה האין לה צל הכל בורחים ממנה והן האוה"ע שהם מקבלי' דווקא מבחי' יש ולגרמי'.

וזהו מ"ש למעלה בפסוק שלפני זה כשושנה בין החוחים, השושנה שהיא פירי נאה ומהודר והיא דווקא בין החוחים כן רעיתי בין הבנות שרעיתי היא קפוכנ"י בין הבנות שהם הקליפות, כך הוא כתפוח שזהו מ"ת בעצי היער שהם הע' שרים שזהו בחי' שערות לברר אותם דווקא. וזהו המשל. והנמשל כן דודי בין הבנים שזהו יו"כ ובין הבנים זהו ויבאו בני האלקי' שנק' בנים לקטרג, וזהו להתיצב על הוי', וגם בין הבנים זהו בי דינא רברבא שהם ע' סנהדרין באצי' והא' הוא המופלא שבב"ד שהוא עצמות אא"ס ומשם הוא מקור הסליחה וממתיק כל הדינים והקיטרוגי' וזהו כן דודי וכמ"ש זה דודי וזה רעי, אהבה עצמי' תוקף האהבה שנתגלה ביו"כ שלמעלה משם הוי' וכמ"ש לפני הוי' תטהרו, כי ויבואו בני האלקי' להתיצב על הוי' אבל זהו למעלה משם הוי' וממתיק כל הקיטרוגי', וזהו ברן יחד כוכבי בוקר, וזהו בוקר דאברהם וכמ"ש וישכם אברהם בבוקר שהם חסדי' עליוני' וכמ"ש באברהם ויהי' זרעך ככוכבי השמים, וע"י החסדי' ויריעו כל בני האלקי', ויש בזה ב' פי', הא' ויריעו לשון שבירה כמ"ש תרועם בשבט ברזל להמתיק הדינים, וגם ויריעו לשון תרועה שהוא ענין השמחה כי ע"י כוכבי בוקר הוא ממתיק הדינים וגם מזה הוא השמחה, וזהו וישכם לבן בבוקר שהוא לובן העליון וינשק לבניו ולבנותיו להמתיק אותם, בניו הם בני האלקי', ובנותיו ולעלוקה שתי' בנות הב הב וע"י לובן העליון הוא ממתיק אותם וזהו הכל ביו"כ.

וזהו כן דודי בין הבנים, ואח"כ בצילו חמדתי דווקא בצילו וכמבואר למעלה שזהו בחי' האין הגילוי מעצמו' שביו"כ בא בצל סכך דסוכות, וזהו דווקא בצילו, כי אהבה העצמי' שביו"כ למעלה נתגלה בסוכות למטה בבחי' מקיף, ואח"כ ופריו מתוק לחיכי בשמע"צ, ופריו הוא לשון פר שהוא פר א', וגם לשון פרי כמ"ש ורב תבואות בכח שור אבל קודש ישראל ראשית תבואתה שהוא הפרי, וכך בשבעת ימי הסוכות הם הע' פרים שזהו ורב תבואות בכח שור, אבל בשמע"צ שזהו פר א' וזהו ופריו פר א' וגם הוא לשון פרי כי קודש ראשית תבואתה.

וגם עוד יש פי' ופריו הוא לשון פור הוא הגורל וכידוע שבפורים הי' הגורל כי המן רצה דווקא מבחי' הגורל שזהו מדריגה גבוה ששם אם צדקת מה תתן לו וכו' שם כולם שוין ומשם רצה להמשיך, למעלה מתו"מ שהם לישראל דווקא, אבל בחיק יוטל הגורל ומה' משפטו יצא שאפי' מבחי' זו ג"כ דווקא לישראל ולא לאוה"ע וכמו הבוחר בעמו ישראל, הבוחר בתורה, וכמ"ש בהנחל עליון גוים יצב גבולות עמים למספר ישראל, וזהו אעפ"י שהגורל הוא למעלה מהטעם ודעת אעפ"כ יבחר לנו את נחלתינו. ויו"כ הוא כפורים שביו"כ ג"כ גורלות גורל אחד לה' ובימין הוא לה' דווקא, כי ביו"כ הוא סליחת עוונות אזי צריך להיות ג"כ ממקום גבוה מבחי' ואם רבו פשעיך מ"ה תעשה לו, ואין תופס מקום כלל, ומשם מקור הסליחה, אעפ"י שזהו בחי' שכולם שוין אעפ"כ מחמת שבעצמותו בחר בישראל ומה' משפטו יצא למחול כל עוונותיהם ולמלאות כל הפגמי'. וזהו ענין יו"כ כפורים, כי ביו"כ הוא ג"כ מבחי' גורל אבל הגורל הוא לה' בימין שזהו מעצמו' אא"ס, אך החילוק הוא שבפורים הוא ההצלה בחיצוני' קפזלכן חייב לבסומי בפוריא באכילה ובשתיה עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, ואעפ"כ נמשך ברוך מרדכי וארור המן, אבל ביו"כ הוא בפנימי' לכן כמו עוה"ב שאין בו אכילה ושתיה רק ועניתם את נפשותיכם ה' ענויים, רק ביו"כ הוא עדיין למעלה וכמ"ש לפני הוי' תטהרו ובסוכות הוא נמשך למטה בצל הסכך ובשמע"צ הוא בא בבחי' פנימי', וזהו שבסוכות מקריבי' ע' פרים לברר ע' אומות ובשמע"צ פר א' איל א' שזהו לנש"י בבחי' פנימי'.

וזהו פר א' איל א' שעיר א', פר נגד אברהם איל נגד יצחק ושבעה כבשים זהו נגד יעקב והם עשר בחי' נגד ע"ס, בשמע"צ בא בבחי' פנימי' בכל הע"ס, ואח"כ נמשך לנשמו' בבחי' פנימי', וזהו נגד ז"פ הוי' הוא אלקי' שאומרי' בנעילה שזהו עלי', נגד זה שבעה כבשי' בשמע"צ, וזהו בחי' יעקב כי יעקב גימ' ז"פ הוי', וזהו שבעה כבשים הגילוי למטה, ופר א' ואיל אחד זהו נגד שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד, וזהו פר לשון פור הוא הגורל שבחי' הגורל שביו"כ למעלה הוא בא בשמע"צ בבחי פנימי' למטה, וזהו בצילו חמדתי בסוכות, ופריו זהו לשון פר וזהו פור הוא הגורל בשמע"צ.