ראה

קסטקסט

יש לתמוה מ"ש בתורה והנה טוב מאוד כמה פעמים במעשה בראשית, ובמשנה תורה כתיב ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע. מהיכן בא הרע. אבל אין הפי' כמו שאנו אומרים רע ממש, אלא הרע הוא ג"כ טוב, רק שהוא מדריגה התחתונה מהטוב גמור. וזהו רמוז בזוהר מלעיל ומלרע. וזהו כשפועלים טוב אז הרע נעשה גם כן טוב. אבל כשחוטאים ח"ו אז נעשה רע ממש. למשל המכבד שמכבדין בו את הבית, שנעשה לפנות הבית, והוא טוב קצת, אבל הוא מדריגה תחתונה, ועל כל פנים טוב הוא. וכשצריך להכות בו את התינוק כשהוא חוטא, אזי המכבד נעשה רע גמור, ומכין בו את התינוק.

קעקע

דא"ה ורא"ה הכל לשון אחד הוא, כמו (דוי) [דאוי] למזרח. ובגמרא רואה נבלות בארץ ישראל ועומד בבבל. כי הצדיק נקרא אספקלריא, שכל אדם שרואה בו רואה את עצמו כמו שרואה במראה. ולכך אמרו במשה שחשדוהו באשת איש [בפסוק והביטו אחרי משה. דהאמת שכל צדיק יש לו כללות מכל העולם ומכל בני האדם, וכל אחד החלק שלו רואה בצדיק. ולכך חשדוהו באשת איש] , שהם היו באמת נואפים ערב רב, וראו חלקם בצדיק וחשדוהו, ובאמת חלקם הוא הרע והוא בטל במציאות אצלו נגד הטוב שבו. וזהו רואה נבל"ה, דבר נב"ל ובושת, בארציות של ישראל, וזהו מפני שעומד בבב"ל, שהיא לשון בלבול וד"ל.

קעאקעא

כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש לה' אלהיך. ר' ישראל ב"ש ע"ה ^קמט אמר שלא ידאג אדם על מקרה בלתי טהור שראה קרי בשוגג [בלי שום מחשבה זרה והרהור] רק^קנ על המחשבה שלא טהור ולא על הוצאת הקרי. [כי הוא ח"ו היה חייב מיתה, ועל ידי זה] כי יצא ממנו הרע [נפטר ממיתה] , שבאם לאו (לא) היה מת [ח"ו] . וי"ל [נ"א: ואמר] רמז לזה יקר בעיני ה' המותה לחסידיו, יק"ר, הם אותיות קרי, הוא טוב לחסידיו. היינו כשבאה לו שלא מחמת הרהור הוא טוב, כי באם לאו (לא) היה אפשר להיות מות [ח"ו] וכו'. א"כ אין לו לדאג אלא על שלא טיהר את המחשבה [נ"א: אלא אם ראה ע"י מחשבה ח"ו] .

וכשבא לאדם ח"ו מחשבה רעה יראה לטהרה בהעלותה להתקשרות הבורא ית'. וזה כל הבכור אשר יולד, היינו מחשבה רעה (סוד^קנא הקליפה קדמה לפרי, לכן נקרא בכור) שיולד לך ח"ו, [בבקרך, לשון ביקור מחשבה [נ"א: לשון מחשבה]] , הזכר, ר"ל ראה (שיהא) [שתהיה] בבחי' זכר להיות אתה המשפיע טוב בעולם על ידי התקשרות הבורא [ית'] , ולברר ולהוציא הטוב מן הרע, תקדיש לה' אלהי"ך, [אלהיך] גימטריא אדנ"י עם הכולל, הרי הוי' אדני, שהב' שמות אלו הוא היחוד.