סימן קצט
אסימן קצט
בנדון שכתב שמואל אורי והוא חותם באגרות בשריטה כזה שמואל אורי' והשריטה מורה לכאורה על שצ"ל עוד אות א' היינו אוריה כמ"ש הב"ש גבי אלי'. הנה כיון שידוע שנק' בעירו רק שמואל אורי ולא אוריה וכן עולה לתורה וכן נכתב בכתובה שכתב לאשתו. וגם ידוע שאבי אמו שעל שמו נקרא אורי הי' שמו אורי דוקא ולא אוריה. וגם מבני משפחתו שנקראו ע"ש זקנו הנ"ל ג"כ שמם אורי דוקא. וגם שם אוריה לא נשמע כלל וכלל במדינתינו. וגם בעיר שגירש הגם ששם אינו נק' בפי כל רק בשם שמואל או מוניא מ"מ כשעולה לתורה שנקרא בשם שמואל אורי אזי נקרא שמואל אורי ולא שמואל אוריה. א"כ הרי ברור שחתימתו אוריה בשריטה אחר היוד הוא שפת יתר וטעות ולא משגחינן בחתימתו כמו שפסק הט"ז בשם אלעזר לאזר וחותם א"ע אליעזר יעו"ש באריכות והובא לקמן. וגם דומה ממש למ"ש בס"ש באות ב' בשם באלי בשם מהרי"ט שכ' בשם תשו' מהראנ"ח ח"א סי' ל"ה וז"ל ששם זה נמצא בתלמוד ובכל מקום שנמצא כתוב מלא באל"ף בין הבי"ת ללמ"ד כו' ואם כתב בלי חסר בחתימתו אין משגיחין עליו דטועה הוא בה ולא דמי ליונתן ויהונתן שכתב בתה"ד שאם רגיל לכתוב יהונתן יש לכתוב כמו שהוא רגיל דהתם השם נמצא הכי והכי לכך הולכין אחר רגילות כתיבתו. אבל הכא שם באלי לא נמצא כ"א באל"ף נאמר דטועה הוא באותיות שמו. וגם לא דמי לירחמיאל שהוא שינוי במבטא וכו' וק"ל עכ"ל ופי' מ"ש וגם לא דמי לירחמיאל היינו דהתם כתב מהרא"י בפסקיו סי' י"ח דאף שלא נמצא בכתוב רק ירחמאל חסר יו"ד בין המם לאלף עכ"ז מאחר שחותם מלא יו"ד אזלינן בתר חתימתו והובא ב"י וש"ע סס"י קכ"ט סעיף ל"א.התם הוא משום שיש שינוי במבטא והוא נקרא במבטא כמו שחותם ירחמיאל בחירק דוקא. א"כ המבטא מה שנקרא בחירק מסייע להחתימה ע"כ אזלינן בתר חתימתו. אבל גבי באלי שאין מהמבטא ראיה לחתימתו ע"כ אזלינן בתר השם כמו שנמצא בתלמוד. והובא כ"ז ג"כ בב"ש בש"א אות ב' והסכים כן להלכה דלא כט"ז ע"ש. והדברים ק"ו לנ"ד דשם אורי נמצא רק באותיות אלו בתורה ע"כ לא דמי ליונתן ויהונתן כ"א לשם באלי דאין להשגיח אם חותם בענין אחר דודאי טועה הוא. ונוסף ע"ז עוד דגם מהמבטא יש עדות גמור שחתימתו טעות שהרי נק' בפי כל אורי א"כ עדיף טובא מבלי דאין להשגיח בחתימתו. וכ"פ בתשובת מהרח"ש סי' יו"ד גבי יהושע דאע"ג שחותם א"ע באל"ף יאושע לא משגחינן בחתימתו דטועה הוא הובא בג"פ סס"ק קי"ט ורס"ק קל"ה וכ"פ בספר שמות בשם יהושע וכן מוכרח מתשו' מהרי"ו סי' קפ"ב שהביא הג"פ ס"ק צ"ט אף שדברי מהרי"ו צ"ע כיון דהי' נק' לתורה ג"כ כן יעו"ש. מ"מ עכ"פ נוציא מדבריו דהיכא דחתימתו הוא נגד מה שנקרא וניכר שהוא טועה לא משגחינן ביה. וכ"כ הצ"צ בתשו' סס"י פ"ד בשם הב"ח. וז"ל ומו' הה"ג בעל ב"ח צוה לכתוב זעליק בקוף ודנתי לפניו כתלמיד לפני רבו כיון שחתם שמו זעליג בגימל כך שמא יש לכתוב כמו שהוא חותם ואמר שהוא לא חתם שפיר כי באולי חתם עצמו כך ואין לו קבלה מאבותיו והראה כך מתוך הסדרי גיטין שיש לכתוב זעליק בקוף והיה שוחק עליו שחתם כך זעליג בגימל כו' והייתי כמתמיה על דבריו שכתבתי דמי ששומע מחבירו קורא לחבירו זעליג אינו מרגיש בטוב אם מדבר בגימל או בקוף כיון שהם ממוצא אחד דוק ותשכח עכ"ל. הרי ס"ל להב"ח דכיון שאנו יודעין שזעליק צ"ל בקוף אף שחותם א"ע בגימל אמרינן דטועה הוא כיון שמהמבטא אין ראי' לחתימתו. ואף דהתם לא ידענו שזעליק צ"ל בקוף רק מתוך סדרי גיטין לבד ק"ו אלף פעמים לשם אורי דמבואר כן בתורה כמה פעמים. דאין להשגיח על השריטה שעושה בחתימתו דטועה הוא. וכ"ש שגם מהמבטא יש ראיה נגד חתימתו. ואע"ג דבב"ש גבי זעליג לא מסיק כן וס"ל דאין משנין חתימתו י"ל היינו משום דנמצא הכי והכי ומדמה זה ליונתן ויהונתן כנ"ל. ומה גם למבטא שלנו צ"ל זעליג בגימל. משא"כ בנ"ד דאורי לא נמצא כלל בענין אחר דמי לבאלי דמודה הב"ש ג"כ ועדיף מיניה כנ"ל:
בויש לדקדק על הב"ש מדוע גבי באלי הסכים דלא משגחינן בחתימתו וגבי גדליא וגבי מתתיא פסק דלכתחלה אין משנין חתימתו. הא התם מוכח ביותר דצ"ל גדליה בה"א דמה שנמצא כן בתנ"ך עדיף ממה שנמצא בתלמוד דאותיות התנ"ך ספורות ומנויות. אך נ' הטעם משום גבי גדליה במתכוין חותם א"ע באל"ף דוקא לכבוד השם שלא לכתוב י"ה סמוכים וכן במתתיה ע"כ כיון דיש כוונה גמורה שמחזיק שמו כן ס"ל לחוש לכתחלה לחתימתו משא"כ גבי באלי דאין לתלות בשום כוונה א"כ ודאי טועה הוא לכן לא משגחינן בחתימתו אף לכתחלה וחילוק זה מבואר בתשו' כנסת יחזקאל סס"י ס"ט. וגם מתבאר כן בב"ש עצמו בש"א אות פ' במ"ש גם כאן י"ל שהוא חסרון ידיעה כו'. וגם ממ"ש באות א' בשם הט"ז גבי אליעזר והוא לא ידע למה היה חותם את עצמו ביו"ד. וכמ"כ בנ"ד גבי אורי דאין לתלות השריטה בשום כוונה מאחר דברור ששמו אורי וגם הוא אמר בפה מלא שלא עלתה על דעתו בשריטה זו לשם אוריה כ"א לשם אורי. א"כ פשיטא שהשריטה היא רק טעות ומילתא יתירתא ולא משגחינן בה כלל. ואף את"ל דהב"ש אינו מודה גם גבי באלי וסמך עמ"ש לקמן באות גימל ובאות פ' דלכתחלה אין משנין חתימתו. זהו ודאי משום שמהמבטא עכ"פ אין סתירה לחתימתו. אבל היכא שמהמבטא יש ראיה וסתירה לחתימתו באופן שהמבטא מה שנקרא בשם זה הוא כמו שנמצא השם כתוב בתנ"ך יודה הב"ש בודאי דלא משגחינן בחתימתו כלל נגד מה שנק' בפי כל ונגד מ"ש בתנ"ך. שהרי כל חומרת הב"ש ליזל בתר חתימתו נובע ממ"ש בשם הט"ז ליזל בתר חתימתו גבי גדליה אם חותם עצמו באל"ף גדליא וכן גבי יהודא וגבי מתתיא וזהו הכל לפי שאין שינוי במבטא כיון האל"ף הוא נחה שהוא בסוף התיבה על כן אין ראיה מהמבטא שהוא טועה בחתימתו רק הראיה היא מצד עצם השם שנכתב בתנ"ך בה"א ולא באל"ף ע"ז הוא דכתב הב"ש בשם הט"ז לילך אחר חתימתו אבל כשגם מהמבטא נרגש שטועה בחתימתו יודה גם הט"ז דאין הולכין אחר חתימתו כמ"ש הט"ז עצמו גבי מי שנקרא לאזר ונק' לס"ת אלעזר וחותם א"ע אליעזר כנ"ל דאין ליזל בתר חתימתו כיון דשמו מבורר אלעזר רק שהוא משתבש לחתום אליעזר לא אזלינן בתר טעותו בחתימה אלא בתר הבירור דקריאת ס"ת ובין הבריות הוא עיקר וחתימתו אינה בכלל קריאה למכתב בשביל זה דמתקרי עכ"ל. הרי כשמהמבטא ניכר שהחתימה משובשת מודה דלא משגחינן בחתימתו כ"ש וק"ו בדאיכא עוד עד שני ממ"ש בתורה שמו כן לא כמו שחותם. וכן משמע מתשו' שב יעקב שבתשו' כנסת יחזקאל סי' ס"ט וז"ל דעכ"פ בדיעבד אם נכתב באל"ף כמו שחותם כשר אף דשם זה כתוב בקרא בה"א הואיל דאין שינוי במבטא עכ"ל מבואר הא אם יש שינוי במבטא גרע טפי ואז אין משגיחין בחתימתו וכן כתוב בתשו' עה"ג סי' מ"ב דאין להשגיח בחתימתו כשאנו רואין שהמבטא אינו כן כמו שחותם ע"ש. אף שאין הנדון כמו שאילתינו ממש מ"מ ה"ה והוא הטעם בנד"ז. ומ"ש הב"ש גבי יהושע דהטעם דלא אזלינן בתר חתימתו כשחותם יאושע משום שאין שינוי במבטא. אין ר"ל שכשיש שינוי במבטא אזלינן בתר חתימתו אף אם המבטא הוא נגד חתימתו. דזה אי אפשר כנ"ל. אלא שם מיירי לאפוקי כשהמבטא מסכים לחתימתו דהרי מ"ש כשיש שינוי במבטא היינו גבי אליה דפסק שכשחותם עצמו אליה חסר ו' יש לכתוב כן ועכצ"ל דמיירי שכמ"כ נק' ג"כ בפי העולם אליה חסר ו' דאלת"ה אלא דמיירי התם שבפי העולם נק' אליהו בוי"ו ודאי אין לסמוך על חתימתו וצריך לפחות שני גיטין ועיין בג"פ ס"ק קי"ז. וכן המציאה שמצא מעלתו ממ"ש הב"ש גבי שבתי שאם חותם באל"ף אין משנין ואם שינה פסול אפי' דיעבד ול"ד לשם יהודה כו' עד גם כאן יש שינוי במבטא. עכצ"ל ג"כ דמיירי שהמבטא הוא כחתימתו או לפחות שאין ראי' מהמבטא להפך. ואף את"ל דמיירי שנק' שבתי בפי הבריות י"ל דס"ל להב"ש שזה אינו ראי' נגד חתימתו שבתאי כי דרך העולם מאהבת הקיצור לקצר השם כמו יהונתן קורין יונתן. ע"כ ס"ל לכתוב כחתימתו כיון שיש נקראים שבתאי. וגם באמת שם חולק ע"ז הג"פ ס"ק קכ"ו וכן משמע בספר מכמ"א שע"ד סי' כ"ד. וכן הט"ג שם השיג על הב"ש. אך גם להב"ש כשהקריאה בפי העולם היא ודאי נגד חתימתו כמו בנ"ד ודאי משתבש הוא בהחתימה. אך לכאורה עומד לנגד מ"ש הב"ש גבי יהודה ואם חתם עצמו באל"ף אחר היו"ד וכ' בלא אל"ף י"ל דהוי שינוי השם דהא יש שינוי במבטא עכ"ל. ולכאורה התם המבטא מסתמא יהודה והוא נגד חתימתו יאודה. אך כבר יישב זה הט"ג שם דכוונת הב"ש היינו שדילג האל"ף וכ' יודא ע"ש שהכריח כן. ולענ"ד אפשר הב"ש מיירי שנק' בפי כל יודא ולא יהודה א"כ אין מהמבטא עכ"פ סתירה להחתימה. עכ"פ בנ"ד נראה ברור דגם להב"ש אין משגיחין בחתימתו כיון שיש שני עדים עצומים שחתימתו הוא שיבוש גמור האחד מה שהשם לא נמצא בתורה רק אורי. הב' מהמבטא שלא נק' כ"א אורי. ומ"ש מעל' דכיון שבלעפלי' אין נק' אורי כ"א בעלייתו לס"ת אין זה כדאי לסתור החתימה ואין הטעות גלוי. הלא דבריו הם הפך דברי הט"ז דלעיל שכתב בהדיא להפך לא אזלינן בתר טעותו בחתימה אלא בתר הקריאה לס"ת כמש"ל. וכ"ש שבמחניכם ק' קאמין הסמוכה ללעפלי' נק' ג"כ בפי העולם שמואל אורי וזה ידוע בלעפלי' ג"כ א"כ הקריאה לס"ת עם הידיעה הודאית ששמו אורי מתולדתו עד עתה ודאי די לברר שחתימתו ברשימה היא שפת יתר. ועיין בשו"ת שב יעקב חאה"ע סי' ל"ג צידד להקל עבור מה שהודה ברבים בפני עשרה בעת כתיבת הגט ששמו נטע כו' ע"ש ואין כאן מקומו. עכ"פ בנד"ז ודאי דחשוב נודע ומפורסם בלעפלי' גם כן ששמו אורי להיות ראי' גמורה שלא להשגיח על הרשימה של חתימתו:
גוכל זה אפילו לפ"ד הב"ש אשר מעלתו תופש כאילו זהו הלכה פסוקה. אבל באמת הרי רוב גדולי האחרונים חולקים על הב"ש בכל זה הן במה שפסק כשאין שינוי במבטא אין משנין חתימתו לכתחלה היינו גבי גדליא יהודא מתתיא. דודאי אין כן דעת מהראנ"ח ומהרי"ט והב"ח והס"ש והג"פ וכן פסק התורת גיטין סס"י קכ"ט וז"ל אותן השמות שהן בתנ"ך בה"א לבסוף והוא חותם עצמו באל"ף העיקר כהג"פ דאין הולכין אחר חתימתו כיון שהטעות ניכר עכ"ל. ועיין בכנסי"ח סי' ס"ט בזה. והן כ"ש כשיש ג"כ קצת שינוי במבטא והוא נגד החתימה דהיינו בנדון שחותם א"ע יאודה או יאושע דפסק מהרח"ש בתשו' סי' י"ד הובא בס"ש ובג"פ סס"ק קי"ט דכותבין בגט יהושע בה"א אע"ג שחותם באל"ף לא משגחינן בחתימתו דטועה הוא והגע עצמך דחותם רהובן בה"א ודאי דטעות שלו הוא עכ"ל ולא כמ"ש הב"ש גבי יהושע דהטעם דלא אזלינן בתר חתימתו כשחותם יאושע משום שאין שינוי במבטא שדבריו צע"ג דהא איכא שינוי במבטא כמ"ש בב"ש עצמו אות יו"ד גבי יהודה יאודה דניכר קצת במבטא. וכ"כ בס"ש שם וז"ל דיש שינוי קצת במבטא אחר דהאל"ף נעה עכ"ל אלא עיקר הטעם כמ"ש מהרח"ש והראנ"ח הובאו בס"ש בשם יהושע ובשם מתתי' דלא משגחינן בחתימתו אלא דוקא בעיקר שמו הן חסר הן יתר אבל לא לענין האותיות דאין בני אדם בקיאין באותיות התיבות ולכן הגם דחותם באל"ף אין אנו משגיחין בחתימתו אלא אנו כותבין בגט כמשפטו עכ"ל. ומה שהמבטא מורגש הפך חתימתו זהו טוב טעם שלא לחוש לחתימתו ביתר שאת מכשאין שינוי במבטא היינו גבי יהודא באל"ף בסוף תיבה. וז"ש מהרח"ש והגע עצמך דחותם רהובן בה"א. כלומר דבכה"ג אין עולה על הדעת ליזיל בתר חתימתו. ולענ"ד גם הב"ש מודה בזה וכנ"ל. וראיתי בט"ג גבי יהושע ס"ק כ"ב השיג ג"כ על הב"ש וסיים ונראה דהב"ש נדחק בזה כדי ליישב גם להט"ז ולכן הוצרך לומר שאין שינוי במבטא עכ"ל. ולפע"ד דבריו צ"ע דאדרבה כשיש שינוי במבטא והמבטא הוא נגד החתימה יודה גם הט"ז שבב"ש כדמוכח מהא דאליעזר שבט"ז שהביאו הב"ש ג"כ בש"א אות א' דלא משגיחין בחתימתו כהובא לעיל. גם בלא"ה המגיה בט"ז גבי גדליה השיג על הב"ש וז"ל כתב הב"ש ולא כט"ז שהפריז על מדותיו וכתב אם גדליה חתם עצמו באל"ף וכתב בגט בה"א פסול דהוי שינוי השם ותצא. וכ"כ הב"ש באות ב' ובאות יו"ד ובאות פ' בשמו. ולא נמצא זה כלל בספר ט"ז רק בסעיף י"ד מזכיר שהניח לכתחלה לחתום עד שהי' שמו גדליה ואמר שמנהג משפחתו לחתום באל"ף והניחו לחתום באל"ף דאין אנו מקפידין אלא בשם הבעל שהוא לשונינו משא"כ בעדים עכ"ל והוא בט"ז סס"ק י"ז אבל לא זכר כלל מבעל דאפילו בדיעבד אם ניסת תצא עכ"ל המגיה. וא"כ אדרבה מדברי הט"ז הנ"ל משמע איפכא דבשם הבעל אפילו חותם א"ע באל"ף היינו כותבין בה"א. ושוב ראיתי שגם הט"ג גבי באלי בס"ק ט' הביא כן דברי הרב המגיה הנ"ל. אלא שכתב שבמה"ת כ"כ הט"ז עיין עליו. עכ"פ דברי הט"ז שלפנינו מורים להפך. ועכ"פ בנד"ז לכ"ע לא הי' מקום לחוש אפילו לכתחלה להרשימה שחתם א"ע אורי' כ"א לכתוב אורי כמ"ש בתורה וכמו שכן כותבים בכל האגרות ושטרות. גם בלא"ה נפלאתי מה הרעיש מעל' בנידון זה דכל החששא שהיה מקום לחוש בזה אף אם יהיבנא ליה למעל' כשיטתו דהחתימה בנדון זה ג"כ מילתא היא. מ"מ אין כאן חששא דשינוי השם כלל ממ"ש בגט אורי שהרי עכ"פ נק' כן אורי בקאמין גם בלעפלי' א"כ אין כאן שום חשש שינוי השם ח"ו. רק שלסברת מעל' היה כאן חשש חסרון שלא כ' כל שמותיו היינו גם שם אורי' בשריטה. לכן אף את"ל כן אין בזה שום חשש מה שלא נכתב שם טפל דטפל שאין קורא לו בו כלל. ועיין כה"ג בשו"ת פנים מאירות ח"א סי' י"ח ך' ך"ב. א"כ לא הי' מקום לצאת לריב בזה כלל. אך באמת לפע"ד אם היו כותבים בגט אוריה היה הגט חספא בעלמא מהטעמי' שנתבארו. ובאמת שהאריכות בזה למותר. ומ"ש מעל' שלבו מהסס שמא אביו כו' הם דברים בטלים ומבוטלים. דהלא נק' במחניכם אורי וגם בכתובה שלו נכתב אורי וכן גם מבני משפחתו שנקראו ג"כ על שם זקנו נקראי' ג"כ אורי ולא אוריה וכן אומר הוא שמעולם לא עלה על דעתו שם אוריה. וגם לא נשמע שם זה כלל במדינתינו מהכ"ת נחוש לזה. וכלל גדול אמרו בגמ' (דל"ד ע"א) והוא דאתחזק בתרי שמי. כ"ש הכא שנבדה מלבינו שם חדש. גם בלא"ה השריטה שחותם אורי' אינו ענין כל כך כמ"ש ההמ"ץ דלעפלי' שגם על עיר לעפלי' עושים שריטה אחר היו"ד ובגיטין כותבין לעפלי. במח"כ לבו אנסיה לכתוב דברים של תימה על גט כשר וישר. ומה שרצה מעל' לפסול גט שנכתב דוב המכונה בער מחמת שהחזן קוראו לס"ת דוב בער [ע' מפתח]. תמוה ביותר שבודאי אם היו כותבי' כדעת מעל' דוב בער המכונה בער הי' גרע טובא טפי. והי' בו מקום לפוסלו. לא כן עכשיו שכ' המסדר דוב המכונה בער זה הגט כשר כד"ת ואני דנו לכף זכות שאגב חריפתא דמעל' משבשתא כו' או שזהו מאהבת הנצחון. ודי בזה: