סימן קנז קיצור:
אסימן קנז קיצור:
יש ב' שיטות בפי' פלוגתא דרב אדא ורב חסדא הא' שיטת התוס' והרשב"א. הב' שיטת הרמב"ן והר"ן וכ' מהרש"א שכן פרש"י. מה שכ' מהרש"א שהטעם שמיאנו התוס' בפירש"י הוא מהך דב' קופות הנה עוד יש ראי' לתוספות מפסחים ד"י ע"א:
בהא דאין תולין בבעלת הכתם אע"ג דלא מפסידה מאומה בשתתלה בה פי' הר"ן דלא אתיא אלא כרבי אליבא דרב חסדא. וק' ע"ז דהא קיי"ל כרשב"ג וגם הרמב"ם דפוסק כרבי היינו כרב אדא. ועוד להתוספות אפי' כרב חסדא לא אתיא ולכן נ' שיש לחלק בין נד"ז דתליי' באשה זו לתלייה דטמא וטהור שהלכו בב' שבילין וכן בשתי קופות:
גועד"ז יש לחלק בין נד"ז דתליי' כתם לב' בתים בדוקים שבפסחים ד"י:
דואע"ג שבנד"ז יש ספק דרבנן מ"מ לא מקילין בכה"ג כשצד ההיתר נמשך רק מעצמיות טומאת השניה ול"ד לשאר ספיקות:
הוהנה התוספות מסופקים בסופרת ז' אם תולה בנדה והרשב"א פסק בפשיטות דתולה וכ"פ הש"ע. ולכאורה סה"ת וסיעתו ג"כ ס"ל לא כתוספות וא"כ מה שכתבו האחרונים על דינו דסה"ת שאין לו שורש בגמרא הרי יש ויש כיון דתוספות מחמירים יותר:
ואך י"ל התוספות לא נסתפקו רק אם היא תולה בנדה אבל בשאר דברים שתולין כתם מודים דתולין וא"כ אין זה ענין לדינו דסה"ת ואדרבה על הרשב"א יש להקשות דהא סופרת ז' לגבי נדה ה"ל כערך טהורה לגבי בעלת הכתם וכמו דשם אין תולין אע"ג דאין בעלת הכתם מפסדת מאומה ה"נ הכא:
זויש ליישב דעת הרשב"א בב' תירוצים וע"פ תירוץ ב' יהיו התוס' לשטתייהו בזבחים כ"ט א' והרשב"א ס"ל דפרש"י שם ומ"מ גם לתוס' שם דאין זה חזקת טהרה מ"מ א"ש דתולה כתמיה כשאר הנשים הטהורות:
חשיש קצת ראי' מהש"ס דהיא תולה כתמה וכמ"ש הכו"פ ולא כהס"ט שדחה ראייתו בלי טעם:
ויש לתרץ דהתם ההיתר נמשך רק מצד שמא לא נפלה התרומה לתוך החולין. משא"כ הכא שאין ההיתר נמשך אלא מחברתה ממש: