סימן פב קיצורים:
אסימן פב קיצורים:
בדין ולא ישכור ממנו בפחות מבואר בהרמב"ם רפ"ו מה' מלוה דהוי ר"ק והיינו בשקוצב הדבר שפוחת לו עד שיחזור לו הלואתו כמש"ש וקצב הדבר שפחת לו. משא"כ בשוכר בסתם בפחות הו"ל כמשכנתא בנכייתא דחצר דהוי א"ר כמ"ש שם הלכה ז' וכן אם משכן חצרו וכיוצא בזה בניכוי הוה א"ר עכ"ל. וברש"י י"ל דבכל ענין הוי ר"ק ומהריב"ל ח"א כלל ח' סי' נ' הוכיח מל' רש"י דמדמה זה למשכנתא בנכייתא א"כ הוי א"ר:
בבמשנה ו' תנן ג"כ מפני שהוא רבית ושם כ' התוס' דלפי' רש"י הוי רבית דרבנן. לכן יש לומר דכמו"כ הוא במשנה ב' גבי ולא ישכור ממנו בפחות והיינו משום שלא קצב הדבר שפוחת. אך הרמ"ז פי' במ"ב דהוי ר"ק וכ"מ שהבינו התוס' ד"ע ע"ב ד"ה אין מקבלין שכתבו והיינו רבית דרבנן לפי' ר"ת מבואר דלפירש"י דמחלק בין נכייתא דבית לנכייתא דשדה הוי ר"ק אך י"ל דהיינו כשקצב וכמ"ש הרמב"ם:
גמדין הנז' בגמ' ס"ה ב' לא תמכרנה אלא לי בדמים אלו דכ' הב"י ורמ"א סי' קע"ב דהוי ר"ק וכ"כ בשט"מ בשם ריטב"א יש להכריח דלא בעינן שיקצוב הדבר שפוחת ואף לפמ"ש סי' קע"ב ס"ד דקכ"ט בשם הב"ח דהוי א"ר זהו משום דהוי צד אחד ברבית ע"ש. מה שאין כן גבי ולא ישכור ממנו בפחות:
דולא דמי לטרשא דהתם הכל ממכר משא"כ הכא שיש צד הלואה אע"ג שהרבית בא דרך ממכר יש לומר דהוי דאורייתא וגם הרמב"ם י"ל דלא בעי קצץ רק בדבר שאין לו שער קצוב כשכירת בית אבל בדבר שיש לו שער קצוץ י"ל דמודה ובש"ך סי' קע"ג סק"ו הביא מחלוקת בדין זה. ובעל שער משפט פסק דהוי ר"ק:
הוע' בתשו' מהריב"ל ח"א סי' מ"ט וסי' נ' דמסכים כן לדינא ומה שהביא ראיה לנגד מהגמ' ובעה"ת יש תירץ ע"ז כדפי' הגי"ת שער מ"ו ח"ג סי' כ"א בד"ה וכן אסרו חכמים שלא יאמר:
ואך אם ע"י מכירת סחורה שוב אין נשאר חייב למלוה כלל א"כ ודאי אפילו מוזיל לו אין כאן ר"ק ולהתוס' דע"ג ד"ה ושפכי י"ל דמותר לגמרי ולנ"י הוי כעין א"ר:
זבלא ישכור ממנו בפחות משמע לר"ת אינו רק א"ר אף בלא הלוה על הבית מ"מ במוזיל לו סחורה במכירה י"ל דמודה דהוי ר"ק:
חומ"מ גם ברבית דרבנן א"צ המוכר ליתן להלוקח הריוח וראיה מח"מ סי' ר"ח וי"ד סס"י קע"ה:
טאלא דאכתי יש לחלק קצת דהתם לא קנה הלוקח רק לענין שנתחייב הלוקח להעמיד לו הסחורה אבל כשקנה הסחורה ממש י"ל דהו"ל כאפוקי מיניה. ומ"מ נראה דאין לחלק:
יומצאתי ראיה ממ"ש בשו"ע י"ד סי' קע"ז סכ"ה ואם יש בו ריוח לא יקבל כלום ע"ש. ובלא"ה הרי הראב"ד מחמיר יותר: