סימן לט

אסימן לט

בנידון הגשר שבתוך העיר ויש בתים הרבה משני צדדיו ורחבו יותר מעשר אמות אם אוסר מלטלטל בהעיר וכ"ש אם מטלטלין עליו. ואם מהני בזה תיקון ע"י צורת הפתח:

משנה פ' חלון (דע"ח ב') נתן עליו נסר שרוחב ד' טפחים (פרש"י משפתו לשפתו כעין גשר והוי כפתח) וכן שתי גזוזטראות זו כנגד זו (נסרין בולטין משפת תקרת העליי' לרה"ר וקורין לו אלדוייר ואם ישנן זו אצל זו בשני עליות של שני דיורין ונתן נסר רחב ארבעה כמין גשר מזו לזו הוי נמי פתח) מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד. פחות מכאן (שאינו רחב) מערבין שנים ואין מערבין אחד. והנה לא נתבאר במשנה איך הדין אם הנסר רחבו יותר מעשר אמות. ר"ל החריץ שבין שני חצרות רוחב ד' טפחים ונתן עליו נסר שרחבו ששה טפחים עד"מ וארכו י"א אמות נמצא יש כמין גשר על החריץ באורך י"א אמות. אם מערבין ג"כ שנים אם רצו ואם רצו מערבין אחד. או דכה"ג דוקא מערבין אחד דהא יש פתח יותר מיו"ד אמות. וכמש"ל במשנה (דע"ו ב') גבי כותל שבין שתי חצרות נפרצה הכותל עד עשר אמות מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד מפני שהוא כפתח יותר מכאן מערבין שנים ואין מערבין אחד. א"כ י"ל כמ"כ גבי חריץ כשנעשה על ידי הנסר פתח יותר מעשר אמות ה"ל כפרצה. ואפשר לחלק דגבי כותל כשנעשה פרצה יותר מעשר בטלה המחיצה בודאי באותו משך. אבל גבי חריץ הרי מה שהחריץ חשוב מחיצה לגבי הבית זהו רק משום דאמרינן גוד אסיק מחיצתא כמו שהאריך בזה בשו"ת ח"צ סי' ה' ד"ה משמע בהדיא. וא"כ הרי אף שהניח נסר ע"ג החריץ והוי כעין גשר מ"מ נשארו מחיצות החריץ קיימין ויש לומר גוד אסיק מחיצתא. רק שי"ל כיון הנסר מונח ע"ג שפתי החריץ ומכסה אותן א"כ אין מחיצות החריץ ניכרין באותו מקום לכן לא אמרינן בכה"ג גוד אסיק מחיצתא. וראי' לזה ממ"ש בגמרא פ"ק דסוכה (ד"ד ע"ב) סבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתא א"ל רבא בעינן מחיצות הניכרות וליכא. וע"ש בתוספות ד"ה סבר אביי וד"ה אבל על שפת. ועי' בשו"ע או"ח ה' סוכה סי' תר"ל ס"ו שבשפת הגג דניכרים המחיצות יש ב' דעות וע"ש במג"א סק"ח הביא מהדין שבש"ע ה' שבת סי' שמ"ה סט"ז. וע"ש בב"י סי' שמ"ה ד"ה גג הבולט. ועי' בהה"מ פי"ד מה' שבת הכ"ג גבי שאין המחיצות ניכרות. ואח"כ ראיתי בשו"ת חתם סופר סי' פ"ט ד"ה אך מה כו' לענין גשר שעל הנהר וז"ל דהחריץ אינו מתיר אלא מטעם גוד אסיק מחיצתא כמ"ש בח"צ וכיון שהגשר מונחת על גפופי גדודי הנהר הרי שם לא שייך גוד אסיק אלא שמעלתו תלה זה בסברא והוא ש"ס ערוך ר"פ כל גגות (דפ"ט ע"א) ויעו"ש בתוס' ד"ה במחיצות שאינן ניכרות שכתב ונראה דה"ה אם הגג בולט חוץ למחיצות הבית דחשוב נמי מחיצות שאינן ניכרות. וה"ה דש"ע סי' שמ"ה סעי' ט"ז הנ"ל:

קיצור. בדין המשנה נתן עליו נסר רחב ד"ט איך הדין אם הוא יותר מעשר דמערבין אחד ואין מערבין שנים או לא. דהכא גבי חריץ אע"פ שנתן עליו נסר והוי כעין גשר מ"מ לא בטלה מחיצת החריץ שהרי י"ל גוד אסיק מחיצתא. מיהו י"ל מחמת שנתן עליו נסר אין ניכרות מחיצות החריץ ובשאין ניכרות המחיצות לא אמרינן גוד אסיק מחיצתא פ"ק דסוכה (ד"ד ע"ב) ור"פ כל גגות (דפ"ט ע"א) ובש"ע א"ח סי' שמ"ה סט"ז:

באך הנה הראי' מהגמ' פ"ק דסוכה הנ"ל אינה ראי' כ"כ כמבואר בחידושי הריטב"א בפ"ק דסוכה ד"ה א"ל רבא בשם מורי דגבי סוכה בעינן מחיצות הניכרות ונראות עמה. משא"כ בשבת דלא בעינן ונראות עמה כל היכא דנראות וניכרות דהא ודאי בעינן אף לענין שבת כו' עכ"ל ובד"ה ת"ר נעץ יעו"ש. וע"ש מזה ג"כ בהר"ן גבי א"ל רבא בעינן מחיצות הניכרות וז"ל פי' דאע"ג דגבי שבת אמרינן גוד אסיק לא אמרינן הכי גבי סוכה דבעינן מחיצות הניכרות כעין דירה כו' ע"ש. אך הראי' מהא דפ' כל גגות לכאורה הוא ראי' ברורה. אמנם הנה בפ' כל גגות שם (דפ"ט ע"א) זהו פלוגתא דרב ושמואל. דלשמואל אע"ג דאין המחיצות ניכרות אמרינן גוד אסיק מחיצתא. ולרב דוקא בשהמחיצות ניכרות. והנה בירושלמי שם הקשו על רב ממתניתן דגג גדול סמוך לקטן כו'. ועי' ביאור הענין בש"ע אאזמו"ר נ"ע סי' שע"ד ס"ד גבי אבל מחיצות הבית שבין קטן לגדול כו'. דבשלמא לשמואל הקטן אסור מלטלטל בכולו. אבל לרב דס"ל דבכל גגות אין מטלטלין אלא בד' אמות ולא בכולו א"כ הקטן אסור אף מלטלטל תוך ד' אמות וכי יש איסור מלטלטל תוך ד' אמות. ומ"מ הפוסקים פסקו כרב. ומיהו אף לרב י"ל דשם אין המחיצות ניכרות אבל גבי נסר כיון הנסר רק מונח על החריץ ולא בבנין קבוע ממש לכן חשוב מחיצות הניכרות. והנה הט"ז סי' שע"ב סעי' י' סק"ט גבי נתן עליו נסר כתב עד יו"ד אמות. ופי' הפמ"ג במשבצות שם דאם הנסר שהוא כעין גשר הוא יותר מעשרה אמות ה"ל נסר זה כדין פירצה. וכן באלי' רבא שם ס"ק כ"ה. וצ"ע שאאזמו"ר ז"ל בסי' שע"ב סעיף כ' השמיט דין זה שע"פ דעת הט"ז אולי ס"ל דהמג"א שפי' שם דברי הר"ר יונתן כהב"ח דקאי על נסר שנתן לאורך ולא על נסר שהוא כעין גשר. לא ס"ל דינו דהט"ז אלא ס"ל דהנסר שכעין גשר אינו מבטל הגוד אסיק מחיצתא של החריץ כיון דהוא רק מונח עליו. וקצת ראי' לזה דאל"כ אמאי תנא במשנה פחות מכן מערבין אחד ואין מערבין שנים דמשמע דלא אשכחן שמערבין אחד ואין מערבין שנים אלא כשהנסר פחות מד"ט הל"ל פחות מכן או יותר מעשרה אמות מערבין אחד ואין מערבין שנים. אלא משמע דביותר מעשרה אמות ג"כ מערבין שנים אם רצו משום דהנחת הנסר אינו מבטל גוד אסיק מחיצתא. אך קשה דהא תנן וכן שתי גזוזטראות ובסי' שע"ג במג"א סק"ב אבל אם סמוכים זו לזו יותר מעשרה אמות מערבין אחד ואין מערבין שנים. א"כ כשהנסר יותר מיו"ד אמות י"ל ה"ל כדין סמוכין זו לזו יותר מיו"ד אמות. ויש לחלק דכשסמוכין זו לזו ה"ל כדין חריץ שנתן נסר לארכו יותר מיו"ד אמות. עי' במג"א סי' שע"ב סעי' י"ז ס"ק כ"ט מערבין אחד ואין מערבין שנים. אבל הנחת הנסר לרחבו בהנחה בעלמא אינו מבטל מחיצת הגזוזטרא. וצ"ע דשם כ' במ"א בשם הש"ג לקובעו במסמר. א"כ ראוי שיבטל מחיצת הגזוזטרא וצ"ע:

קיצור. לשמואל דס"ל ר"פ כל גגות דאף במחיצות שאין ניכרות אמרינן גוד אסיק הדין פשוט דהנסר אע"פ שרחב מעשר אינו מבטל מחיצות החריץ. מיהו י"ל כיון דיש דיורין בשתי החצרות ה"ל מחיצה נדרסת דלא אמרינן בה גוד אסיק שם (דפ"ט ע"ב) בגמרא ובפרש"י ד"ה שיש דיורין. אך הכא כיון הנסר רק מונח על החריץ ולא בבנין בקרקע י"ל אף לרב אמרינן גוד אסיק. והט"ז והא"ר סי' שע"ב ס"ל דלא אמרינן גוד אסיק אכן מדברי אאזמו"ר הגאון שהשמיט ד' הט"ז נראה דהמג"א לא ס"ל הא דהט"ז והטעם כנ"ל. וקצת ראי' לזה מלשון פחות מכן ולא תנן או יותר מעשר אמות כדאמר גבי כותל שבין שתי חצרות:

גמיהו כ"ז בחריץ שהנסר רק מונח עליו. אבל בגשר שעושים על הנהר שבנוי היטב בקרקע ובשפת הנהר נראה דלכ"ע מבטל מחיצת הנהר שלא תעלה במקום שהגשר שם לומר גוד אסיק דהא ה"ל מחיצה שאין ניכרת ולא מיבעיא לרב אלא אפילו לשמואל ה"ז ג"כ מחיצה נדרסת לכן לא אמרינן גוד אסיק וא"כ אם הגשר רחבו רק עשרה אמות ולא יותר י"ל ה"ז כפתח. ולא נתבטל עי"ז העירוב. אבל אם רחבו יותר מעשר אמות ה"ל כפרצה. וכ"פ בשו"ת נו"ב מהד"ת חלק א"ח סי' מ"ב דאם הגשר רחב יותר מעשרה אמות אסור מטעם פרצה וכתב שכן דעת התו"ש סי' שס"ג ס"ק ס"ו כמ"ש וה"ה כשיש גשר נמי דינא הכי. ולכן כתב לעשות צורת הפתח על הגשר ותמיהני שלא הביא הנו"ב ד' הט"ז סי' שע"ב סק"ט ודברי הא"ר שם ס"ק כ"ה דלדבריהם פשיטא שהדין כן (ואף לפ"ד האומרים שמים הנקרשים אין מבטלין מחיצת הנהר כמ"ש באבן העוזר הובא באה"ט ססי' שס"ג. ועי' בתשו' כנסי"ח די"א תחלת עמוד ג' סעי' ה' כתב מר. ודף י"ב ע"ד סעיף ה' מ"ש מר אין לומר אולי אף הגשר אינו מבטל. דלא דמי דהמים עבידי להתפשר מאליהם בסוף החורף. משא"כ הגשר שהוא בנין של קיימא. ועי' רש"י פ"ק דשבת (ד"ט ע"א) ד"ה באסקופת בית במ"ש אבל תקרת ד' לא בטלה ירידת סתימתה בנעילת דלת כו' וד"ה פתח נעול. וא"כ אמאי בטל גוד אסיק ע"י הגשר. ויש לחלק דהדלת עשוי לפתוח ולנעול וה"ל כנסר שע"ג חריץ שי"ל דאינו מבטל גוד אסיק. ולהאומרים דגם הנסר מבטל י"ל הדלת עדיף טפי דעשוי לפתוח תמיד משא"כ גבי נשר והרי מוכרח לומר כן לפי הסוגיא ר"פ כל גגות כנ"ל):

אך מה שיש לעיין הוא אדרבה אם מהני אף צורת הפתח. דהא גשר משמע לכאורה דחשוב אינו מוקף לדירה כמ"ש במשנה ר"פ כיצד מעברין. וגשרים ונפשות שיש בהן בית דירה. וא"כ כשאין בו בית דירה חשוב כמו קרפף שאינו מוקף לדירה. וא"כ יש בו ב' ריעותות האחד דגבי קרפף בעינן שלא יהיו ארכו יותר מפעמיים ברחבו הב' דכתב המג"א סי' שע"ב דאפי' קרפף פחות מסאתיים ואין ארכו יותר על רחבו לא מהני בי' עירוב. אך הפמ"ג במשבצות רסי' שנ"ח ובביאורו למג"א סי' הנ"ל סק"ג כ' דזהו דוקא בקרפף שהוא בית סאתיים אבל כשהוא פחות מבית סאתיים אף אם ארכו יותר הרבה מפעמיים ברחבו מטלטלין בכולו א"כ הגשר ודאי ס"ה הוא פחות מבית סאתיים ועל מ"ש המג"א סי' שע"ב דאפי' פחות מב"ס לא מהני בי' עירוב. הנה החמד משה שם כ' דאין הדין מוכרח בגמרא רק שהוא מחלוקת רש"י עם הרמב"ם ובתו"ש שם כ' דהריטב"א בשם רבו ס"ל כהרמב"ם ושהאריך בזה בשב יעקב והוא בשב"י סי' י"ח ושם מסיק דכשיש עוד צד להקל אפשר להקל. כי י"ל הא דתנן רפ"ה וגשרים דלא חשיבי עשויין לדירה. זהו בגשר שחוץ לעיר לגמרי. אבל בנד"ז שהגשר עשוי לעבור עליו תמיד כי הוא בתוך העיר ויש הרבה בתים משני צדדיו היינו שגם בצד השני יש הרבה בתים ועוברים עליו תמיד מצד זה לצד זה חשוב דירת אדם כמ"ש אאזמו"ר ז"ל בשו"ע שלו רסי' שנ"ח וז"ל כל היקף מחיצות שלא הוקף לדירת אדם (רש"י דכ"ב ע"א) לכניסה ויציאה תמיד עכ"ל. מובן דאם עשוי לכניסה ויציאה תמיד אעפ"י שאין שם תשמיש אחר חשוב מוקף לדירה וכ"כ בשו"ת חתם סופר חלק או"ח סי' צ"ה בד"ה יקרתו הגיעני וז"ל ואפ"ה קי"ל מסתימת כל הפוסקים וסתם מתניתין דעושין פסין דדיר וסהר מועיל להתיר טלטול אפילו אין בהם שום דירה לאדם כ"א לבהמה ובני אדם נכנסין ויוצאין תמיד. וכן מבואר מלשון רש"י (דכ"ב ע"א) דארשב"א כל אויר שתשמישו לדירה כגון דיר וסהר כו'. ופרש"י אויר אע"פ שאינו מקורה אם תשמישו לדירת אדם לכניסה ויציאה. מבואר להדיא שאין תשמיש אדם בדיר אלא כניסה ויציאה כו' עכ"ל. והאריך. וא"כ גשר זה שעוברים עליו תמיד מצד עיר שבעה"נ לצד השני חשוב עשוי לדירה וא"כ מהני בי' העירוב לכ"ע. וזהו כש"כ ממ"ש במשנה (כ"ג א') בית דירה או שתהא סמוכה לעיר ועי' הג"א סי' ב' ד"ה אבל גינה. ובש"ע אאזמו"ר ז"ל סי' שנ"ח סעי' יו"ד כ' ואין זה עיקר כו'. אבל בנד"ז שהגשר תוך העיר ממש ועשוי לעבור עליו תמיד לכ"ע י"ל חשוב כבית דירה ומהני בי' עירוב. אבל מ"מ צריך צוה"פ אם הגשר יותר מעשרה אמות. דאל"כ חשוב פרצה כמש"ל בשם שו"ת נו"ב מהד"ת סי' מ"ב. וכן מבואר בשו"ת חתם סופר הנ"ל סי' פ"ט בד"ה אך מה יושיענו כ"ז היות הגשר עוברת על הנהר כו' רק תיקנו צוה"פ למעבר הגשרים הרי פשיטא להו דבעי תיקון כו'. ואף שהוא ז"ל הקיל שם בגשר שבנדון שלו נ' דאין שייך לומר כן בגשרים שלנו שאין הגשר גבוה בתחלתו מן שפת הברעג שנכנסים עליו. לכן נראה דבעינן צוה"פ. וכמ"ש בפשיטות חכמי הספרדים שהביא. וכ"כ בתו"ש סי' שס"ג ס"ק ס"ו והנו"ב כנ"ל ואף בדינו של הח"ס צ"ע שאף אם הגשר כרה"י מ"מ ממקום שהוא גבוה י"ט ונחשב רה"י עד שפתו י"ל יש יותר מיו"ד אמות ולכן לא מהני אף כשנאמר גוד אסיק עי' ש"ע אאזמו"ר סי' שס"ג ססעי' ל"ד אבל אם רחוק ממנו ביותר מעשר אמות כו' ואפי' אם אין רחוק ממנו אלא ד"ט אם רבים בוקעים שם אסור וגם קשה איך יאמרו גוד אסיק באמצעיתו שם אין מחיצות ניכרות ועי' במג"א סי' שס"ג ס"ק ל"א ודע דעכ"פ בעינן שיהי' הנהר סמוך ממש לראש המבוי כו':