סימן יז
אסימן יז
בש"ע א"ח סי' ל"ב תחלת סעיף כ"ה כל אות שהיא כתובה שלא כתקנה ואין צורתה עליה כגון נגע האלף בגג האלף או פני האלף בפנים בגג שתחתיה כו' אחר שכתב לפניו חזר ותקנה הוי שלא כסדרן ופסולין. והבאר הגולה אות ט' רשם ע"ז הגמי"י פ"א ופ"ב מהרי"ק בשורש ס"ט ותה"ד סי' מ"ח והר"י אכסנדרני עכ"ד. ועיין ב"י סי' ל"ב ד"ה כתוב בהגמי"י פ"א. ועיין בב"י סי' ל"ו ד"ה וז"ל הר"י אכסנדרני אם הדביק גוף היו"ד שלמעלה או גוף היו"ד שלמטה בגוף האלף פסולה כו' עכ"ל. והגר"א סי' ל"ב סכ"ה ס"ק ס"ז כתב וז"ל או שהיתה אות כו' זהו מן הפסולין דברייתא הנ"ל שנדמה לאותיות אחרות וכן ברישא נגע רגל כו' שנשתנה צורת האות וכמשל"ק בש"ע סי' ל"ו ס"א שלא תשתנה כו' ולא תדמה לאחרת משא"כ בסיפא עכ"ל. וכו' עוד הגר"א שהוא הדין דמנחות פרק הקומץ רבה (דכ"ח א') במשנה ואפילו כתב אחד מעכבן ואמרו בגמרא שם (דכ"ט סע"א) אמר רב יהודה אמר רב לא נצרכה אלא לקוצו של יו"ד. ופרש"י רגל ימינו של יו"ד. וקשה דהא בב"י סי' ל"ב ד"ה כתוב בהגמי"י פ"א כתב בשם הגמי"י פ"ב וז"ל בשם הרמ"ך והנה הר"ם פסל לי תפילי בשביל שלא היו מקצת יודין שעל האלפין ושעל השינין כו' נוגעים לגוף האות ואמר דלא גרע מקוצו של יו"ד דמעכב ובעינן כתיבה תמה ושלמה ולא שבורה אכן שוב אמר שיכול לתקנם רק כשנעשו תחלה דתינוק דלא חכים ולא טיפש יכול לקרות אותם אז יכול לתקן תיקונים אלו וכה"ג אפילו אחר שנכתבו כל הפרשיות ולא הוי שלא כסדרן עכ"ל. וכ' הב"י שכ"כ מהרי"ק ותה"ד. ואפשר לומר מדאמר המשנה והגמרא ואפילו כתב אחד מעכבן משמע דאבל סדר כתב אחד אינו מעכב והיינו אם כתב היוד בלא רגל הימני של יוד וכתב אותיות אח"כ וחזר ותיקן רגל הימני של היו"ד אינו פוסל משום שלא כסדרן והיינו אם תינוק דלא חכים ולא טיפש יכול לקרות אותו והיינו דדוקא הקש"י עצמו מעכב ולא סדר כתיבתו דאל"כ הל"ל במשנה וגמרא רבותא יותר דאפילו סדר כתב קש"י מעכב. והיינו כיון שעיקר האות רובו ככולו נכתב כסדרן וגם תינוק הי' יכול לקרותו גם קודם התיקון לכן נהי דבעי תיקון מ"מ לא חשיב שלא כסדרן:
קיצור. (אם חסר אפילו רגל ימיני של יו"ד ותינוק דלא חכים ולא טיפש קורא יו"ד וכתב אח"כ אותיות הרבה נהי דצריך תיקון לתקן הרגל ימיני של יו"ד מ"מ לא מיפסלי האותיות משום שלא כסדרן):
בוא"כ קשה דיהי' כמ"כ הדין בנגע רגל האלף בגג האלף כו' דהענין שנשתנה צורת האות דה"ל כמו יו"ד שחסרה קש"י יהי' מהני תיקון. וראי' מתשו' מהרי"ל סי' ק"ט שכתב וז"ל כמו שכתב מהר"מ והתיר לתקן כשלא היו האותיות גופן אחד אלא פרודות דחשיב כתב כסדרן כיון דתינוק דלא חכים ודלא טיפש קרי ליה וראייתו מדקאמר אין תולין פי' בין השורות בתפילין ומזוזות תולין הוא דלא הא כה"ג שרי וה"נ נ"ד הכי ורואה אני שהדברים ק"ו דהתם בפרודות פסולין לגמרי כמו שהוכיח מהר"מ מכמה ראיות אפ"ה כי מתקן ליה חשיב כסדרן כו' עכ"ל. וא"כ גם בנגע רגל האלף בגג האלף כו' שייך לומר כן אע"ג דפסול לגמרי מ"מ כי מתקן ליה לא חשיב שלא כסדרן כיון דתינוק דלא חכים ודלא טיפש קרי ליה וכ"נ עוד ממ"ש מהרי"ל בתשו' וז"ל אם חוטרא דחית מלעיל אין נוגעים זה לזה אך מ"מ אין ניכר להדיא פרידתם אם אפשר לתקנם אחרי כתיבתם וע"ז השיב בסי' קל"ז וז"ל בעניותי נראה דשרי לתקן כי היכי דשרי מהר"מ לתקן כשאין גוף האות נוגע ודייק ליה מהדר קאמר אין תולין משמע לתקן גוף האות שרי אנן נמי נידוק הכי על החוטרא כיון שכתבת שאין ניכר פרידתם להדיא אין בידי לחלק משאר גופי האותיות הפסולות למהר"מ מכמה ראיות ברורות ועצומות שהביא בתשובתו אפ"ה שרי לתקן מטעם שהיה נראה אות בתחלה ה"נ לא שנא כו' ודאי אי הוה נפרד להדיא עד שנראה כשני זיינין ונשתנה צורת האות אהא לא הוה דייקינן מאין תולין דגרע מתלייה דאין כאן אות. אבל נדון דידן כיון דנראה כחית נראה דשרי לתקן עכ"ל:
גובש"ע אאזמו"ר הגאון נ"ע סי' ל"ב ססעי' ל' אם לא עשה רגל ימנית של יוד אין לה תקנה כו' וכ' דהא מהר"מ מדמה יודין שעל האלפין שלא נגעו לחסר רגל ימנית של יוד כו'. ובתשובה אחת הארכתי בענין שלא כסדרן ומתוך מ"ש שם נראה להקל בהדין שחקרתי לעיל סעיף ב' ושהביא עליו ראיות מתשו' מהרי"ל סי' קי"ט וסי' קל"ז: