סימן יד

אסימן יד

שאלה התפילין שלי שהם מכ"י הסופר המומחה של אאדמו"ר רבינו הגדול מוהרש"ז נ"ע ר' ראובן מייאנעוויץ נתתי להגיהם לא' מסופרים דסביבותינו ואמר שבריש פ' שמע נכתבים איזה אותיות על הדוכסוסטוס. שהקלף שבגליון שלפניה הי' עב. וגם שהתחיל ליקלף עד שלמראה עיניו ישפוט שאם היו קולפים אותה להלאה היו נקלפים גם איזה אותיות מפרשה זו ודבר זה הלכה רווחת בין כל הסופרים שמה שנקלף בנקל הוא דוכסוסטוס. וסופר אחר אמר שלדעתו אין ע"ז חשש דוכס' ואמר שמה שנוהגים הסופרים לקלוף איזה מקום חלק ואומרים שזהו דוכסוסטוס אין זה ראיה כי יודע בנסיון שגם שלא מן דוכס' אפשר לקלוף:

הנה הב"י בא"ח סי' ל"ב סד"ה ונחלקו המפרשי' בפי' קלף ודוכסוסטוס כ' דהטעם שקלפים שלנו יש להן דין קלף הוא מפני שלצד הבשר גוררים הם הרבה עד שלא נשאר אלא הקלף לבד וכ"כ בש"ע שם ססעי' ז'. וכך משמע מלשון הר"ן בשבת פרק המוציא יין שכתב אבל כשגוררין אותו מצד הלבן שבו הרי הוא כאילו מסירים ממנו החלק הנקרא דוכסוסטוס ונשאר החלק הנקרא קלף וכותבין בו במקום דבוקו לדוכסוסטוס. אך לא משמע כן משאר פוסקים דהנה התוספות בשבת (דע"ט ע"ב) ד"ה קלף כ' וקלפים שלנו יש להן דין קלף וכותבין עליהם ס"ת תפילין ומזוזות לצד בשר ודלא כאומרים שקלפים שלנו הם דוכסוסטוס לפי שמגררין האומנין המתקנים אותן קליפתן העליונה ונשאר דוכסוסוטוס דא"כ האיך כותבין עליהן תפילין דמסקינן דתפילין דוקא על הקלף עכ"ל. ולהב"י קשה איך ס"ד דהאומרים הנ"ל כיון שמה שמגררים קליפתו העליונה שבמקום שער אינו אלא כדי מה שצריך לתקנו ולהחליקו ואפילו אם היו חולקים העור לשנים הי' צריך לגרר ממנו כך ומצד הבשר גוררים הרבה עד שאין נשאר אלא הקלף בלבד כמ"ש בש"ע שם. וא"כ איך יאמרו הם להפך שיהי' לו דין דוכסוסטוס וגם התוס' לא מצאו מענה רק משום דא"כ איך כותבין עליהם תפילין ואמאי לא השיבו להם כפשוטו שהרי גוררין כל הדוכסוסטוס. א"ו משמע מזה דנשאר ג"כ מחלק הדוכסוסטוס ואעפ"כ ס"ל להתוס' דדין קלף יש להם כיון שיש ג"כ הרבה מחלק הקלף. והאומרי' דדין דוכסוסטוס יש להם ס"ל שנשאר רק חלק הדוכסוסטוס. וכדמשמע ממ"ש התוס' בשמם ונשאר הדוכסוסטוס. וכ"כ בהג"א שם בשם מהרי"ח וז"ל וי"מ דקלפים שלנו דין דוכסוסטוס להו לפי שגוררין מצד שער ומסירין כל הקליפה העליונה ונשאר חלק שמצד בשר ודינם לכתוב מצד שער. ואין נראה לר"י דא"כ תפילין היכי כתבינן עלייהו עכ"ל. וי"ל דטעמא דר"י דפליג עלייהו היינו משום שאין גוררין כל הקליפה העליונה עד שנשאר רק הדוכסוסטוס כ"א נשאר רוב הקלף. אבל מ"מ ודאי א"א לומר דלא נשאר מהדוכוסוסטוס כלל. דא"כ הוא פלוגתא רחוקה במציאות. וכן משמע בסה"ת ססי' קצ"ד דאע"ג שנשאר מעט מהדוכסוסטוס מחובר אל החלק שלצד השער הנק' קלף דין קלף יש לו. מדכ' ויש שקולפין העור לשנים בתחלה. ובקליפה שלצד שער כותבין התפילין לצד בשר לצד הלבן לאפוקי נפשייהו מפלוגתא ומספיקא כו' ואע"ג שאינן בקיאין עתה לקולפו לשנים שיהו שני קליפות עבות וראוין לכתוב בהן זו כדין קלף וזו כדין דוכסוסטוס אלא אחת היא עבה וראויה לכתוב בה ואחת דקה ואינה ראויה לכתוב מ"מ אותה שהיא עבה וראויה לכתוב אם היא לצד שער נקראת קלף וכותבין בה לצד החתוך שהוא לצד בשר. ואם אותה שהיא עבה לצד בשר. נקראת דוכסוסטוס וכותבין בה לצד החתוך שהוא לצד השער עכ"ל. והרי כיון מדינא הוא שיהיו שתי קליפות עבות. ואנו אינן בקיאין ועושין אחת עבה ואחת דקה. א"כ העבה היא עבה יותר מכפי שראוי' להיות. וא"כ נשאר בה מעט מחלק הקליפה השנית ואפ"ה כותבין על הקלף במקום בשר ועל דוכסוסטוס במקום שער. אף שכשהקלף הוא העב ביותר יש במקום בשר שכותבין שם מחלק דוכסוסטוס. ואף שמסתמא גוררים מהקלף במקום החתוך לתקנו שיהי' נוח לכתוב מ"מ אולי אין גוררים כ"כ כשיעור כל השייך לדוכסוסטוס. וכ"ש כשהדוכסוסטוס הוא העב ביותר יש במקום שער מחלק הקלף וכותבין במקום שער. אף שדין קלף לכתוב במקום בשר. אלא עכצ"ל דכיון שקצת הדוכסוסטוס דבוק לקליפה שעיקרה קלף דין קלף יש לו וכותבין במקום בשר. אף שבמקום הכתיבה הוא דוכסוסטוס כנ"ל. וכן להפך כשעיקר העור דוכסוסטוס אע"ג שנשאר קצת מחלק הקלף דבוק בו דינו כדין דוכסוסטוס כנ"ל:

קיצור. ראיה מהתוס' והג"א וסה"ת ססי' קצ"ד דאע"ג שלא גררו כ"כ מצד הבשר עד שלא נשאר כ"א הקלף לבד אלא שנשאר מעט מחלק הדוכסוסטוס ג"כ אפ"ה דין קלף יש לו:

בוהנה נראה לבאר טענת האומרים דקלפים שלנו דין דוכסוסטוס יש להם שהוא משום דס"ל כמ"ש הרמב"ם פ"א מהס"ת ה"ז וז"ל ואם לקחו העור אחר שהעבירו שערו וחילקו אותו בעביו לשנים כמו שהעבדנין עושין עד שיהיו ב' עורות אחד דק הוא שממול השער ואחד עבה והוא שממול הבשר כו' זה החלק שממול השער נקרא קלף וזה שממול הבשר נקרא דוכסוסטוס עכ"ל. הרי דהחלק שממול הבשר הוא העבה (והוא הנק' דוכסוסטוס לפ"ד התוס' והטוש"ע והרמב"ם לגי' שלנו) והחלק שממול השער שהוא הקלף הוא הדק. וא"כ אף שגוררים משני המקומות היינו ממול השער וממול הבשר אפ"ה נשאר החלק שממול הבשר כיון דהוא העבה. ולכן לפמ"ש התוס' והכי קי"ל דדין קלף יש להן. צ"ל דלא ס"ל דרוב העובי הגויל יהי' לו דין דוכסוסטוס כמ"ש הרמב"ם אלא ס"ל כמ"ש סה"ת סי' קצ"ד שהן ב' קליפות עבות. א"כ חצי עובי הגויל יש לו דין קלף וחצי עובי הגויל יש לו דין דוכסוסטוס ומש"ה אף שגוררים ממול השער כמו ממול הבשר נשאר עכ"פ מחלק הקלף לא פחות מחלק הדוכ' וס"ל דגם בכה"ג דין קלף יש להן וכן מבואר בדברי הרא"ש הלכות ס"ת שכתב וז"ל ויש שרוצים לומר שהקלפים שלנו יש להן דין דוכסוסטוס לפי שמגרדין אותן הרבה במקום שער ומסירין בתער ונשאר הצד שכלפי הבשר ולדבריהם קשה דא"כ תפילין האיך נכתבין הלא אין תפילין נכתבין על הדוכסוסטוס כדאיתא פרק המוציא יין ופרק הקומץ אלא ודאי קולפין אותן הרבה גם במקום הבשר ודין הקלף יש להן ונכתבין במקום בשר עכ"ל. הרי מסיק רק דקולפין אותן הרבה גם במקום הבשר. אבל מ"מ היינו רק כמו במקום השער. וא"כ ע"כ יש בהן מחלק הדוכסוסטוס כמו מחלק הקלף ואפ"ה ס"ל דדין קלף יש להן לכתוב עליהן במקום בשר. דכיון שיש בהן מחלק הקלף כמו מחלק הדוכסוסטוס דיינינן להו כקלף. הן לענין דכשרים לכתוב עליהן תפילין. והן לענין לכתוב עליהם במקום בשר דכיון דחלק הדוכסוסט' הוא עם חלק הקלף נידון כמוהו. ולא פסול לתפילין רק דוכס' ממש. ואז דוקא כותבין עליו למול השער. משא"כ עכשיו כשהוא עם החלק קלף שפיר דמי לכתוב עליהן למול הבשר. ותדע דהנה בגויל כותבין במקום שער וקשה הרי א"כ כותבין על חלק שבו מקלף שהוא למול השער והרי דינו לכתוב עליו במקום בשר דהיינו במקום שמתקלף מדוכס' ופסול כשכותבין על קלף במקום שער. ואיך כותבין כן בגויל במקום שער הרי היינו שכותבין על חלק דקלף ממש במקום שער. ולכאורה מזה ראי' לדעת הרמב"ן והרשב"א האומרי' דהחלק שממול השער נק' דוכסוס' וכותבין עליו במקום שער ולכן גם בגויל כותבין במקום שער שהרי כותבין על חלק הדוכסוסטוס שבגויל וכדינו לכתוב במקום שער. אבל הרי אנן לא קי"ל כן אלא דהחלק שממול השער נק' קלף ודינו לכתוב במקום בשר דוקא. ואיך כותבין עליו עתה בהיותו בגויל במקום שער. אעכצ"ל דדוקא כשנחלק הגויל לשנים והקלף הוא בפ"ע אז דינו לכתוב עליו במקום בשר ולא במקום שער מפני שבמקום בשר נאה הכתיבה ביותר הרבה וכמו שביאר זה המרדכי באריכות בהלכות קטנות סי' תתקנ"ט. משא"כ בגויל כותבין במקום שער כי בגויל נאה לכתוב במקום שער יותר מבמקום בשר. כי להיותו עור שלם הנה מצד הבשר אין נאה לכתוב מפני גידי הבשר והשמנונית כמ"ש המרדכי שם. ומש"ה כותבין עליו במקום שער דוקא אף דכותבין על חלק הקלף שבו במקום שער. ובקלף כה"ג פסול מ"מ הכא אדרבה דוקא מצותו כך. כי בקלף פסול במקום שער. משום שבמקום בשר נאה הכתיבה יותר ומצד שער אין נאה לכתוב כמ"ש במרדכי אבל בגויל שבמקום בשר אין נאה לכתוב כנ"ל צריך לכתוב דוקא במקום שער (ואולי בגויל במקום שער נאה הכתיבה מבקלף במקום שער. כי להיותו עור שלם מגררי' אותו במקום שער יותר קצת ממה שגוררי' בקלף שהוא חצי העור וא"א לגוררו כ"כ הרבה. אך בתוס' דב"ב (די"ד א') ד"ה בגויל לא משמע כן). ועכ"פ כמו שאנו רואי' שעם היותו שבקלף פסול כשכתבו במקום שער עכ"ז כשהוא בגויל משתנה דינו וכותבין עליו ממש במקום שער דוקא כמו כן לענין קלפים שלנו שאין חולקים העור רק שגוררים הרבה במקום שער וממקום בשר ונשאר מחלק הדוכס' ומחלק הקלף. דשפיר דמי לכתוב עליו ממול הבשר דוקא. הגם שכותבין על חלק דוכסוסטוס במקום בשר. כי לא אמרו שלא לכתוב על דוכס' במקום בשר רק כשהוא דוכסוסטוס בפ"ע לפי שאז נאה עליו הכתיבה למול השער יותר הרבה ממול הבשר וכמ"ש במרדכי שם משום שלצד הבשר מצד הגידין והבשר והשמנוני' אין נאה לכתוב וכנ"ל בענין גויל. אבל עכשיו שגוררים אותו הרבה במקום בשר והוא מחובר אל הקלף נידון כקלף לכתוב למול הבשר דוקא. יען שידוע שבכאן נאה הכתיבה יותר ומתקיים מבמקום השער. וכמ"ש זה במרדכי שם. ולכן אף שנכתב על חלק דוכסוסטוס שבהקלף שלנו שפיר דמי לכתוב עליו במקום בשר דוקא. ואין זה דומה כלל לכתבו על דוכסוסטוס שבגמרא. וכמו שהקלף שבגויל אינו דומה לקלף שבפ"ע כנ"ל עד שבקלף בפ"ע אם כתבו עליו במקום שער פסול ובקלף שבגויל כותבין דוקא במקום שער. כי לו דין גויל ולא דין קלף. כמו כן אף שבדוכסוסטוס שבגמרא כותבין דוקא במקום בשר ולא במקום שער. מ"מ בקלפים שלנו שקצת הנשאר בו מחלק דוכסוסטוס הי' לעור אחד עם הנשאר בו מקלף דינו כקלף ולכתוב עליו במקום בשר דוקא. (וכ"ש הוא מדין גויל כי בגויל י"ל דלא נאה הכתיבה במקום שער יותר מבקלף במקום שער והכא ודאי נאה הכתיבה במקום בשר יותר מדוכסוסטוס שבגמרא במקום בשר) ומטעמים הנ"ל:

קיצור. ולכן י"א דדינו כדוכסוסטוס דס"ל שהנשאר כולו דוכס' כי דוכס' הוא עבה יותר כמ"ש הרמב"ם פ"א לגי' שלנו. ולתוס' י"ל דלא ס"ל כהרמב"ם בזה ומשמע ג"כ מהרא"ש דאע"ג שנשאר מדוכס' כמו השיעור שנשאר מקלף עכ"ז דין קלף יש לו וכותבי' עליו במקום בשר אף שהכתיבה הוא על חלק הדוכסוסטוס כמו שבגויל כותבין במקום שער אף שהכתיבה הוא על חלק הקלף ואילו הי' בפ"ע הי' פסול כשכ' בו במקום שער:

גוכן מוכח ג"כ מדברי רבינו שמחה שהביא בהגמי"י פ"א מהלכות תפילין שכ' דיש רוצים להכשיר קלף שלנו לכתוב עליהם באיזה צד שהוא חפץ משני הצדדין כיון דנתקן משני הצדדין. ור"ל דכמו דכשר לכתוב עליו ממול הבשר מפני שיש לו דין קלף ומה שהדוכסוסטוס דבוק בו אינו מזיק כמו כן כשר לכתוב עליו ממול השער שהרי יש בו מחלק הדוכסוסטוס כמו מחלק הקלף ומה שהקלף דבוק בו אינו גורע כחו. רק אדרבה מהני דכשר גם לתפילין ובמקום שער ול"ד לקלף או לדוכס' שבפ"ע. והגם דאנן לא קי"ל כסברא זו ומשום דא"כ לא הי' עדיף מגויל שאין כותבין בו תפילין אף שנגרר לצד השער. (וצ"ע בטור יו"ד סי' רע"א גבי פי' גויל ובד"מ סק"ב בשם תשו' ר"י מינץ סי' ט"ו ובהר"ן פרק המוציא יין ד"ה קלף) מ"מ בזה לא נכחיש דבריהם שיש בקלפים שלנו מחלק דוכסוסטוס גם כן אלא דאעפ"כ דין קלף יש להן ולכתוב במקום בשר דוקא ומטעם הנ"ל דלא דמי לדוכסוס' שבגמרא. וגם לא דמי לגויל. דהא נתקן הרבה גם מצד הבשר. עד ששם עדיף הכתיבה יותר מבמקום שער. משא"כ בגויל. שלא נתקן במקום הבשר ולכן כותבין עליו במקום שער. ולכן אע"ג דתפילין אגויל לא כתבינן בקלפים שלנו כתבינן שאין זה ענין לגויל. כיון דנגרר הרבה ג"כ מצד הבשר וגם נתקן שם היטב עד שהכתיבה נאה שם יותר כנ"ל. לכן אף שיש בו מקלף ודוכסוסטוס אין לו דין גויל. וגם לא דין דוכסוסטוס כ"א דין קלף מטעם הנ"ל דטוב כקלף שבפ"ע ועדיף מיני' וגם הכתיבה נאה בו יותר במקום בשר כמו בקלף שבפ"ע. ועפ"ז י"ל בדין שאילתינו שהסופר רצה לפסול התפילין. מפני שבפ' שמע היו נכתבין איזה אותיות על קצת מחלק הדוכסוסטוס שנשאר בהקלף. ור"ל שלא גררו מהקלף כל החלק השייך לדוכסוסטוס ע"ד שכתב בש"ע סי' ל"ב ססעי' ז' כנ"ל. והסימן הוא אצל הסופרים שמה שנקלף בקל הוא דוכסוסטוס. וסופר אחר אמר שאין זה ראי' שהוא מחלק הדוכסוסטוס כי יודע בנסיון שגם שלא מן הדוכסוסטוס אפשר לקלוף. ולפמ"ש אף אם האמת כדברי הסופר הראשון אין כאן שום פסול דודאי בקלפים שלנו יש בהן מחלק הדוכסוסטוס ואפ"ה דין קלף יש להן. כמו שמוכרח מדברי סה"ת ססי' קצ"ד ומהתוס' ומדברי רבינו שמחה וביותר מוכרח כן מדברי הרא"ש בהס"ת כנ"ל וביותר מדברי הרמב"ם לגי' שלנו דס"ל דחלק הדוכסוסטוס הוא העבה. והקלף הוא הדק. א"כ לפ"ז בודאי בקלפים שלנו נשאר מחלק דוכס' שהרי הם עבים הרבה וגם גוררי' הרבה במקום שער א"כ א"א להכחיש שיש בהן מחלק דוכסוסטוס ג"כ הרבה ואפ"ה קי"ל דדין קלף יש להן מטעמי' הנ"ל. וא"כ לפ"ז ודאי כשרים תפילין הנ"ל:

קיצור. וגם מדברי רבינו שמחה בהגמי"י פ"א משמע כן דנשאר מחלק הדוכס' ג"כ. ומ"מ ל"ד לגויל כיון דנגרר ונתקן מצד הבשר ועפ"ז יש להקל בשאילתינו אף את"ל שנכתבו קצת האותיות מהתפילין על דוכס' שנשאר בהקלף:

דוהנה במרדכי פ' המוציא יין כ' וז"ל ויש שהיו רוצים לומר כי כל הקלפים שלנו יש להן דין דוכסוסטוס לפי שכשמתקנין הקלף מסירין הקליפות החיצונות כו' והיו פוסלין עליהן תפילין כו' ואין סברא לפסול תפילין שלנו דודאי כל הקלפין שלנו יש להן דין קלף כי אין מסירין הקליפה רק לתקנו והוי חלק העליון קרוי קלף ודינו לכתוב עליו במקום בשר עכ"ל. הנה אין לדקדק מדבריו דמסירין כל הדוכסוסטוס. כי אם רק שהפוסלין היו ס"ל שמסירים כל החלק הנקרא קלף ולא נשאר רק דוכ' לבד. (או שנשאר עליהם מעט מזעיר מהקלף ורובו דוכסוסטוס. וז"ש המרדכי בהלק"ט סי' תתקנ"ט וי"מ דין גויל או דוכסוסטוס יש להם פי' דאם נשאר ג"כ מהקלף יש להם דין גויל שהרי הוא קלף ודוכסוסטוס כמו גויל ואם מסירים כל הקלף ה"ז דוכסוסטוס לבד). וע"ז השיב דאינו כן שמסירין מהקלף רק לתקנו ולעולם נשאר הקלף. אבל מ"מ ודאי נשאר מדוכסוסטוס ג"כ אלא דאפ"ה יש לו דין קלף לכתוב עליו במקום בשר וכדמסיק בהלק"ט שם כי ידוע שהלבן טוב יותר כו' ואי משום הקליפה שמסירין אין זה אלא תיקון בעלמא ואינה עבה כל כך שיהי' שם קלף עליה:

אך מלשון סה"ת סי' קצ"ה שכתב וז"ל וקלפים שלנו יש להם דין קלף לפי שמתקנים אותם לצד בשר ונשארה הקליפה שלצד שער עכ"ל וכ"כ בסי' קצ"ד. ומדנקט ונשארה כו' משמע קצת שמסירים כל החלק שלצד הבשר הנקרא דוכסוסטוס וכדברי הב"י. וכ"ה בסמ"ג עשין כ"ה ובהגמי"י פ"א כלשון סה"ת. אמנם באמת א"א לומר כן דא"כ כשהקשה בסי' קצ"ד על האומרים דדין דוכסוסטוס להן. איך כותבין עליהן תפילין הל"ל שהרי מסירין כל הדוכסוסטוס. ועוד מדמסיק בסי' קצ"ד שכשעושין קליפה א' עבה לצד השער וא' דקה לצד הבשר נק' שלצד השער קלף. והרי בהכרח שנשאר בה מעט מדוכסוסטוס. שהרי דוכסוסטוס יש בהעור כמו קלף וכמש"ל מזה. אעכצ"ל דמ"ש ונשארה הקליפה שלצד השער היינו שהרוב של עובי קלפים שלנו הוא מהחלק שלצד השער ואע"פ שיש מיעוט ג"כ מהחלק שלצד הבשר עכ"ז בתר רובא אזלינן ודין קלף יש לו. וכ"כ להדיא הב"ח שגוררים קרוב לחצי עובי העור מצד הבשר והרי חלק דוכסוסטוס גם לסה"ת הוא חצי העור וכ"ש להרמב"ם לגי' שלנו הוא רוב עובי העור. וא"כ בהכרח נשאר מה מחלק הדוכסוסטוס ואפ"ה דין קלף יש לו. והיינו משום דרובו מחלק הקלף. אמנם מלשון הרא"ש בהס"ת המובא לעיל יש לדקדק דלא איכפת לן שיהי' רובו קלף דוקא וכ"ש להרמב"ם לגי' שלנו הנ"ל. ואפ"ה דין קלף יש לו מטעמי' הנ"ל. והנה גם לסה"ת וסמ"ג והגמי"י אף את"ל דבעינן שיהי' רוב חלק הקלף עכ"ז אין לפסול כלל התפילין דשאילתינו כי בודאי מה שנקלף מהקלף יהי' רק מיעוט נגד מה שנשאר מהקלף. וא"כ אפילו אם נחליט כדברי הסופר המחמיר ואומר שמה שנקלף בקל הוא מחלק דוכסוסטוס עכ"ז דין קלף יש לו כיון שהוא מיעוט נגד עובי הקלף שנשאר במקום שנקלף. וגם י"ל שאפילו אם אינו מיעוט בטל הוא לגבי הקלף כיון שבכללות העור רובו קלף. וכ"ש שדבריו אין מוכרחים כ"כ. כמו שאומר הסופר השני:

קיצור. מהמרדכי בפרק המוציא יין ובהל"ק סי' תתקנ"ט אין סתירה לדברינו. אך מסה"ת ססי' קצ"ה משמע לכאורה דגוררי' כ"כ מצד הבשר עד שמסירים כל הדוכ' אך באמת א"א לומר כן ממ"ש ססי' קצ"ד (כנ"ל אות א') לכן צ"ל דכוונתו שנשאר רוב מהקלף ומיעוט מדוכ' בטל לגבי רובא. ועמש"ל אות ב' בשם הרא"ש. ומ"מ גם לפ"ז יש להקל בשאילתינו כי בודאי הנשאר מדוכ' הוא מיעוט:

הוהנה עם מ"ש שבקלפים שלנו יש ודאי ג"כ מחלק שלצד הבשר הנק' דוכסוסטוס ואפ"ה דין קלף יש לו לדידן ג"כ אע"ג דקי"ל שלצד השער נק' קלף ומטעמי' הנ"ל. הנה עם זה יעלה בידינו שתפילין שלנו כשרים לדברי הכל ר"ל אף גם לדברי האומרים דקלף הוא דוקא החלק שלצד הבשר אשר זהו ג"כ דעת הרבה מגדולי הפוסקי' וכמ"ש הר"ן בפרק המוציא יין בשם הרמב"ם והרמב"ן והוכיח הר"ן שם שכסברא זו נהגו אצלם ע"ש. (וכ"נ בפע"ח שער התפילין פי"ב ובמ"ח). ועיין בתשו' הרמב"ם סי' י"ט הובאה בכ"מ פ"ג מה' תפילין דכתב להכריח כסברא זו משתי ראיות ע"ש (רק בכ"מ שם יש ט"ס במ"ש וא"ת כמו שאמרו מקצת הגאונים שהקלף כו'. ונ' שצ"ל כמ"ש בתשו' פאר הדור שם וז"ל ואם תאמר כמו שאני אומר ושאר הגאונים אומרים הקלף הוא אותו חלק העבה מן העור שעל הבשר שקורין אותו הערביים רק ועושין אותו בסיד ולו שתי פנים אחד לבן וחלק ביותר והוא נאה לכתיבה והוא מקום בשר והאחד יש בו אדמומית מעוטה ואינו חלק כו' עכ"ל. ויתר הלשון כמ"ש בכ"מ שם). ועיין בכ"מ פ"א מהלכות תפילין כ' ג"כ שכ"ד הרמב"ם באין ספק. ומ"ש שם שאפשר אח"כ חזר בו. הרי לא החליט הדבר. אכן בטוי"ד סי' רע"א כ' דנוסחא שלנו עיקר ועיין בפמ"ג בא"ח סוף הפתיחה בכללים אות ח' כתב וז"ל ספר ב"י וכ"מ ספק איזה חיבר באחרונה בפ"ז מהל' בית הבחירה ה"ט הראה לב"י סי' ג' עכ"ל. ונמצא שלפמ"ש בש"ע סי' ל"ב ססעי' ז' בענין קלפים שלנו. שגוררין אותם לצד הבשר הרבה עד שלא נשאר אלא הקלף לבד. א"כ לפ"ז תפילין שלנו אינן כשרים רק לפ"ד רוב הפוסקים שהם התוס' וסה"ת וסמ"ג והרא"ש והגמי"י וסייעתם. אבל לפ"ד הרמב"ם והרמב"ן הם פסולים כיון שלא נשאר רק חלק שלצד השער והוא הוא דוכסוסטוס לשטתם. והלמ"מ הוא שהתפילין נכתבין על הקלף דוקא. ועי' בהר"ן פ' המוציא יין במ"ש ואילו לבעל הערוך ז"ל כל כיוצא בזה פסול. דכ"ש שי"ל דלדעת הרמב"ם והרמב"ן בנ"ד פסול דאיכא תרתי דוכסוסטוס במקום בשר. והב"י סי' ל"ב כ' שדעת הרשב"א בתשובה כהרמב"ם והרמב"ן ובכנה"ג שם כ' שהוא בתשו' הרשב"א סי' תק"פ ובתשו' להרמב"ן סי' רל"ד. אבל לפמ"ש ודאי קלפים שלנו כשרים לכתוב עליהם תפילין אף לפ"ד הרמב"ם והרמב"ן. דלא מיבעיא לפ"ד האומרים שקלפים שלנו דין דוכסוסטוס להן דהיינו שיש להן דין דוכסוסטוס דידן א"כ ה"ז קלף דהרמב"ם והרמב"ן שבודאי כשר להרמב"ם והרמב"ן. אלא אפילו לפ"ד התוס' ורוב הפוסקים דקלפים שלנו דין קלף דידן יש להן. מ"מ מאחר שנתבאר שנשאר בו ג"כ מהחלק שלצד הבשר שהוא דוכסוסטוס דידן אלא דכיון שיש בו כמו כך מחלק הקלף מש"ה נותנין עליו דין קלף ולכתוב עליו במקום בשר כיון דשם נאה הכתיבה. א"כ מכ"ש וק"ו שי"ל כן לדעת הרמב"ם והרמב"ן דכיון דנשאר בו מהחלק שלצד הבשר שהוא קלף שלהם אף שנשאר בו ג"כ מהחלק שלצד השער נותנין עליו דין קלף. שהרי לדבריהם יש טעם יותר ליתן עליו דין קלף כיון שהכתיבה הוא על החלק שלצד הבשר דהיינו מול הבשר שהוא הקלף להכי אף שלהעבותו הניחו בו ג"כ מחלק הדוכסוסטוס לא נגרע ערכו. ואפילו לפמש"ל מלשון סה"ת שי"ל שבקלפים שלנו הרוב העובי הוא מהקלף ומיעוט העובי הוא מדוכסוסטוס. אפ"ה כיון דהכתיבה הוא על חלק שלצד הבשר שהוא קלף דהרמב"ם והרמב"ן י"ל דכשר לשטתם ג"כ שי"ל דס"ל דאין המיעוט בטל להרוב כיון דהכתיבה הוא על המיעוט לבד ועליו יש לכתוב תפילין ובמקום בשר. ועם היות הרוב המחזיקו דוכ' אינו גורע בזה. ועוד שלדברי הרמב"ם והרמב"ן ודאי א"א לומר דהמיעוט הוא מהחלק שלצד הבשר. שהרי ביאר בתשו' סי' י"ט הנ"ל שהקלף הוא חצי עור העבה ודוכ' הוא חצי עור הדק כו' א"כ לדבריו ודאי יש בקלפים שלנו מחצה מחלק שלצד הבשר הנק' קלף לשיטתו. ולכן גם לדבריהם קלפים שלנו דין קלף יש להם:

קיצור. והרווחנו בזה שקלפים שלנו דין קלף יש להן אף להרמב"ם והרמב"ן והמנהג שבר"ן פרק המוציא יין והרשב"א בתשו' סי' תק"פ. שהרי אין גוררים מצד הבשר רק ערך שלישי' עובי העור לכל היותר ולדבריהם הקלף שלצד הבשר הוא רוב עובי העור ודוכ' שלצד השער הוא רק מיעוט העור וכדי קליפה יפה עי' רשב"א שם. א"כ בקלפים שלנו נשאר ודאי מקלף דידהו כמו מדוכ' דידהו וגם הכתיבה היא על חלק הקלף לכן ודאי לדבריהם ג"כ דין קלף גמור יש לו:

וועוד דהנה מ"ש הרמב"ם בתשו' סי' י"ט דחלק העבה הוא הקלף וחלק הדק הוא דוכסוסטוס. לכאורה דבריו מוכרחים בגמ' שבת (דע"ט ע"ב) דתניא ר' מאיר היה כותבה על קלף מפני שמשתמרת. ופי' הרא"ש בהל' מזוזה דהיינו שהקלף חזק יותר מן הדוכסוסטוס וצ"ל דהיינו מפני שהוא עב יותר ממנו וכמש"ש שהגויל חזק מהקלף דהיינו ג"כ מה"ט. והנה הרמב"ם שם כ' דחלק העבה עושין בחלק שלצד הבשר ולדידן דקי"ל דקלף במקום שער צ"ל להפך דהיו נוהגי' בימי הגמ' לחלק העור בענין שהחלק שלצד השער עבה יותר. דאל"כ איך הקלף חזק מהדוכ' וצ"ע. וא"כ השתא לפ"ז ממ"נ בקלפים שלנו נשאר יותר מחלק הקלף מחלק הדוכ'. אף אם גוררי' הרבה משני הצדדים כמ"ש הרא"ש דמשמע שגוררי' מב' הצדדי' בשוה. מ"מ כיון שחלק הקלף הוא עבה יותר א"כ נשאר רוב העובי מהקלף ולכן לפ"ז בין לפ"ד התוס' וסייעתם ובין לפ"ד הרמב"ן והרמב"ם שבר"ן קלפים שלנו דין קלף יש להם. ואדרבה לפ"ד הרמב"ן והרמב"ם א"ש בפשיטות טפי דדין קלף יש להם שהרי הכתיבה הוא על חלק הקלף ממש ולצד הבשר. ואף אם גוררים מצד הבשר טפי ממה שגוררים לצד השער וכמ"ש הב"ח מ"מ י"ל דנשאר מחצה מחלק שלצד הבשר כיון דחלק זה הוא חלק העבה וא"כ אף אם מחלק שלצד השער נשאר רובו יהי' רק כמו זה המחצה. ולכן דין קלף יש לו בודאי להרמב"ן והרמב"ם כיון שהכתיבה הוא על חלק שלצד הבשר שהוא קלף. ולהתוס' ורוב הפוסקים ג"כ דין קלף יש לו כמש"ל. ועוד לפ"ז ודאי נשאר רק מיעוט מחלק הדוכ' כנ"ל לכן אף שהכתיבה הוא על מיעוט זה שפיר דמי. ועוי"ל דלהתוס' י"ל שנגרר כל הדוכ' כיון דחלק הקלף עב יותר והב"ח כ' דגוררי' קרוב לחצי העור א"כ נגרר כל הדוכ' שהוא מיעוט העור וכמ"ש הב"י והש"ע וא"כ לפ"ז ודאי דין קלף יש לו:

קיצור. ובגמ' משמע ג"כ לכאורה דקלף עב יותר מדוכ' כמ"ש מפני שמשתמרת כו'. וא"כ להתוס' צ"ל דחלק שלצד השער עב יותר. א"כ לפ"ז בקלפים שלנו י"ל דלא נשאר מדוכסוסטוס כלל ולכן כשרים הם לתפילין לכ"ע:

זאך לפ"ז חוזר וניעור הספק להסתפק בנדון שאילתינו שהסופר יש לו סימן שנשאר מה מדוכסוסטוס בהתפילין ונכתב ע"ז אותיות. א"כ י"ל דפסול כי אפשר צריך לגרור כל הדוכ' להתוס' וסייעתם דכוותייהו קי"ל. ובקלפי' שלנו נגרר כל הדוכ' להיותו מיעוט העור. ומה"ט דוקא דין קלף יש להם וכמ"ש הב"י והש"ע. וא"כ לפ"ז היכא שאנו רואים שנשאר מה מדוכ' ונכתב עליו בתפילין י"ל דפסול. אכן באמת אין נראה כלל להחמיר כן. שהרי התוס' וסייעתם לא הזכירו כלל טענה זו דחלק הקלף הוא עבה יותר. ואדרבה בסה"ת ססי' קצ"ד כ' שהן ב' קליפות עבות כו'. ובנמוק"י סוף הלכות ס"ת כ' דקלף הוא דק מן הדוכסוסטוס אע"ג דס"ל כהתוס' וסה"ת ורש"י בפי' קלף ודוכסוסטוס כמש"ש שהקלף הוא חצי העליון כו' אלמא דגם לשטת התוס' י"ל דקלף דק מן הדוכ'. א"כ לדברי סה"ת וכ"ש לדברי הנמוק"י הכשר קלפים שלנו הוא אע"פ שנשאר בהן קצת מדוכסוסטוס. וכמו שהוכחתי ג"כ לעיל מלשון הרא"ש גבי ענין קלפים שלנו. וכן מלשונות שא"פ. דאל"כ איך עלה ע"ד האומרים שהביאו התוס' שקלפים שלנו דין דוכ' להם אם הדוכ' הוא רק מיעוט העור לבד ונגרר כולו. ולכן נ' שאין להחמיר בנדון שאילתינו בשגם שהסופר השני אומר שאין זה ראי' כלל שנשאר דוכ'. גם יש לצרף לסניף סברת הרמב"ן והרשב"א והרמב"ם. גם סברת רבינו שמחה שבהגמי"י. ועוד י"ל דממ"נ את"ל שלפ"ד התוס' החלק השייך לקלף שהוא לצד השער הוא רוב עובי העור ודוכסוסטוס אינו רק מיעוט העור. א"כ לפ"ז קרוב הדבר לודאי שנגרר כל הדוכ' ולא נשאר ממנו כלל עד שי"ל שבודאי נכתבו כל האותיות על חלק הקלף לבד. ועיין באלי' רבא סי' ל"ב סס"ק י"ד מ"ש וסמכינן כו'. והנה דברי המרדכי איתא בספר יראים סי' ט"ז מש"ש דרב קאי כוותיה כו' ועיין בפנ"י פרק המוציא יין. והדברים ק"ו לנ"ד מכמה וכמה טעמים שנתבאר ת"ל:

קיצור. ועפ"ז לכאורה יש להסתפק בנדון שאילתינו לפ"ד התוס' את"ל דנשאר מעט מדוכסוסטוס. ומ"מ נראה להקל ע"פ סברת הרא"ש דלעיל וד' סה"ת ססי' קצ"ד כיון די"ל ג"כ שלא נשאר מדוכ' כלל: