ליקוט מכתבי רבותינו אודות שנת תרמ"א
תקפטליקוט מכתבי רבותינו
אודות שנת תרמ"א
מעלת איש הפשוט
מכתבו זה הזכירני על הנועם הרוחני אשר זכינו בחסדו ית' להתענג בנעימת שיחת קדש הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ב1 נבג"מ זי"ע2 בצום גדלי' תרנ"ט בעת חזרת מאמרי ר"ה בביאור ענין יתרון הדיבור על שכל ומדות.
והואיל לספר אשר באחד מאמרי דשנת תרמ"א הואיל הוד כ"ק אביו אאזמו"ר הרה"ק זצוקלל"ה נבג"מ זי"ע3 לספר לו מה שסיפר לו הוד כ"ק אביו אאזמו"ר הרה"ק צמח צדק בשם הוד כ"ק זקנו רבינו הזקן, בעלי מוחין גדולים ובעלי עבודה מיט זודיקע הערצער פאַרשטייען און פילן דעם הפלאת מעלת האיש פשוט באָמרו שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד על מעלת המשכיל, ורחמנא ליבָּא בָּעי4.
מדת האמת ומס"נ אצל נשמה כללית
מיין שווער, כ"ק הרה"ח ר' אברהם5 נבג"מ זי"ע, האָט געזאָגט להחסיד ר' אשר גראָסמאַן6: דער מחותן — הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק — איז זיין, ערשטער טראָט אין עבודת היום מיט מסירת נפש. מיט פינף און צוואַנציג יאָר פריער — תרמ"א — האָט מיר דער רבי דער פעטער מהר"ש געזאָגט: זיין אמת און זיין מסירת נפש זיינען שני עמודי אור. — און דער פעטער האָט מסיים געווען: און צו תקצוואָס פאַר אַ דרגא אמת און מס"נ בריינגען קען קיינער ניט משיג זיין, און בפרט דער אמת און מס"נ פון אַ נשמה כללית.
יעמאָלט — זאָגט כ"ק חותני להחסיד ר' אשר נ"ע — האָב איך געוואוסט אַז ער וועט זיין דער ממלא מקום קדשו7.
לימוד מכל דבר
הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק2 האָט מיר דערציילט, אַז צוליב אַ געוויסען ענין בין איך געווען ביום א' דסליחות תרמ"א ביחידות באַ הוד כ"ק אאמו"ר — אאזמו"ר — הרה"ק3 האָט ער מיר געזאָגט:
פון יעדער זאַך וואָס אַ איד בכלל און אַ חסיד בפרט זעהט אָדער הערט דאַרף ער אַרויסנעמען אַ הוראה אין אַ הנהגה אין עבודת השם, און עבודת השם איז כולל עבודת התפלה, בירור ותיקון המדות און התחלת העבודה איז משעבד זיין די לבושי הנפש מחשבה, דיבור ומעשה8.
אסיפות גדולי ישראל בפעטערבורג
עס איז געווען אין די יאָהרן תרל"ט-תרמ"א וואָס צווישן די פּעטערבורגער מלוכה מענער האָט געוואַקסן די העצע פון פּאָגראָמען און שנאת ישראל9.
אין יענע צייט פלעגן אָפט פאָרקומען אסיפות גדולי ישראל אין פּעטערבורג, וואו עס פלעגען אָנטייל נעמען אויך די פּעטערבורגער גרויסע גבירים.
אויף איינע פון די אסיפות וואָס עס האָט זיך אַרום גערעדט אַ רעליגיעזע פראַגע, איז אַ פּאָר פון די גרויסע גבירים האָבען זיך אין דער פראַגע אַרויסגעזאָגט ניט מיט דרך-ארץ'דיגען בענעם צו תורה און מצוות.
איינער פון די גדולי ישראל וואָס האָט זייער פאַר דראָסן דער שלעכטער באַנעם, האָט געזאָגט, אַז הגם די גבירים האַלטן ניט אַזוי, אָבער אויף זייער מיינונג קאָן מען ניט שטעלן, ווייל זייערע עשירות באַלאַנסען שטימען ניט.
דער וואָרט האָט אויפגעטרייסעלט די גאַנצע אסיפה, און די פּאָר גבירים זענען געוואָרן פאַרציטערטע.
שלמה המלך — זאָגט דער גדול — האָט גוט געוואוסט וואָס אַ גביר איז, הן תקצאזיין עשירות און הן זיין חאַראַקטער זאָגט שלמה המלך אַז ועשיר יענה עזותאָ10, אָבער די עשירות מיט דער העזה בעדאַרף שטימען, פאַראַן אַזעלכע וואָס די העזה איז מעהר ווי די עשירות11.
הצלת בנ"י מהפוגרומים
אין יאָר תר"מ-תרמ"א ווען עס זיינען פאָרגעקומען די פאָגראָמען אויף אידן אין רוסלאַנד האָט הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש געזאָגט: ווען מען וואָלט מיר געפאָלגט וואָלט מען אַ סך אידישע בלוט פאַרשפּאָרט.
הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש האָט אַמאָל געזאָגט צו הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק: איך האָב זיי — צו די פאָרשטייער פון די רוסישע ממשלה — געוואָלט זאָגן אַז אויב ניט, ד. ה. אויב זיי וועלן ניט פאַרבעסערן זייער באַציאונג צו די אידן, פאָר איך אַוועק אין ארץ ישראל און נעם מיט הונדערט טויזנט אידישע פאַמיליעס און איך וואָלט דאָס דורכגעפירט, נאָר דאַמאָלסט איז געווען ענין ”בילו" און איך האָב ניט געוואָלט מוסיף תוקף זיין, און הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש האָט מסיים געווען: ווען ביי זיי וואָלט געווען דער ”באור ה'"12 וואָלט איך אויך געפאָרן13.
אודות הרה"ח ר' יקותיאל ליעפלער
הוד כ"ק אאזמו"ר הרה"ק מוהר"ש האָט געזאָגט בסעודת חגה"ש תרמ"א: פאַר אַן אמת באַצאָלט מען טייער. ווי עס איז ידוע די מעשה פון החסיד ר' יקותיאל ליעפּליער14, וואָס איז געווען פריער אַ איש פּשוט. הערענדיג אַמאל אַ תורה פון הוד כ"ק רבינו הזקן וועגן חלל הימני און חלל השמאלי, איז ער אַרויפגעקראָכן צום פענסטער פון אויבערשטיבל וואו הוד כ"ק רבנו הזקן האָט זיך געפונען און אַ געשריי געטאָן: רבי, האַקט מיר אָפּ דעם לינקן זייט, איך קען זיך מיט אים ניט ”איספּראַווען" — אַן עצה געבן.
האָט אים הוד כ"ק רבנו הזקן געענטפערט: ואתה מחי' את כולם15 כתיב, איז מיט די ווערטער האָט אים הוד כ"ק רבנו הזקן אַריינגעשיינט ראיית אלקות, אַזוי ווי ראי' גשמיות. נאָכדעם, אַז החסיד ר' יקותיאל פלעגט גיין אין גאַס פלעגט אים תקצבאַמאָל אַרינשיינען, פלעגט ער גיין אַ טענצל און האָט דערביי געזאָגט אויף זיך אין רוסיש: חסיד פּרישאָל — דער חסיד איז געקומען — החסיד רש"ד באַריסאָווער16 האָט דערציילט, אַז אַמאָל איז ר' יקותיאל ליעפּליער געקומען אין באָריסאָוו און איז אַריינגעגאַנגען אין פּאָסט צו ערליידיגן עפּעס, אינדעם האָט אים אַריינגעשיינט, איז ער געגאַנגען אַ ריקוד מיט'ן פּאָסט17 באַאַמטען18.
אג"ק מתרמ"א — סדר לימוד
[תרמ"א-תרמ"ב]
בדבר19 המש'אָ20 שלו אין לו מה לפחד כלל, והרי שמע בעצמו מכ"ק אאמו"ר תקצגזצלל"ה זיע"א21, ונכון שילמוד כל השנה משניות מס' ברכות, וגמ' מס' ברכות, והשי"ת יברכו בכט"ס כאות נפשו22.
רצונו לעלות לא"י
אשר כבוד קדשו מרן אדמו"ר ר' שמואל מליבאוויץ נ"ע וזי"ע ספר לי בפעם האחרונה שראיתי אותו בשנת תרמ"א, שהוא בעצמו רצה לקנות בית ונחלה בארץ הקדושה דוקא ורצה לקבוע דירתו שמה23 באופן שתספיק לו נחלתו לפרנסת בני ביתו, והשתדל בזה הרבה רק שע"י סבה לא נתמלאה בקשתו אז . . היום יום ג' לסדר אל הארץ אשר אראך, שנת ”יקבץ גליות" [תרנ"א] לפ"ק. פה ק"ק קאטרינאסלוו (יקאטערינאסלאוו) נאום דוב24 זאב ב"ר יוסף ז"ל קאזעווניקאוו25 חופ"ק הנ"ל. (שיבת ציון ווארשא תרנ"ב ע' 95).
הערות
עמוד תקפט
- 1. כנראה צ"ל זצוקללה"ה.
- 2. כ"ק אדמו"ר מהורש"ב.
- 3. כ"ק אדמו"ר מהר"ש.
- 4. מאגרת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מיום י"ג טבת תש"י. נדפסה בס' לגבורה של תורה מאנטרעאל תשמ"ב ע' 36. מהדו"ק מהאגרת בתאריך ד' ח' טבת נדפסה באגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ חלק יג ע' תקיג.
- 5. אודותו סה"ש תרפ"ה ע' 81 ובהערה שם. סה"מ מלוקט א ע' מד בהערה. אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב־ ואדמו"ר מהוריי"צ כמצויין במפתח אנשים בערכו. סה"ש תרפ"ט (במבוא ע' יד) ע' 53. תש"ו-השי"ת כמצויין במפתח שמות בערכו. סה"מ תר"ם ח"א ע' . סה"ש תו"ש ע' 209. זכרון לבני ישראל עג, ב. כמה ממכתביו נמצאים בארכיון ספריית אגו"ח.
- 6. ר' אשר בר' מאיר שו"ב מניקולאיעב. ממחונכי ר' הלל מפאריטש ומחסידי אדמו"ר מהר"ש נ"ע ואח"כ אדמו"ר מהורש"ב נ"ע. התעסק בהגהת התניא דהוצאת ווילנא תר"ס. נפטר מרחשון ה'תר"פ (). ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 28. ראה גם סה"ש תורת שלום ע' 188. אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב־ ואדמו"ר מהוריי"צ כמצויין במפתח אנשים בערכו. ספר השיחות ה'ש"ת שם ס"ע 29. ע' 149. ע' 161. לקו"ד ח"א ע' לב. רשימות חוב' קסב ע' 9. סה"ש תרצ"ט ע' 307. תש"א ע' 48. תש"ב ע' 122-123. תש"ג ע' 139. ע' 157. ע' 169. תד"ש ע' 83. תש"ו-השי"ת כמצויין במפתח שמות בערכו. סה"מ תרנ"ד ע' שנז. שיחת י"ט כסלו תשי"ד. שמחת תורה תשט"ז. צום גדלי' תשנ"ב. ובאגרותיו כמצויין במפתח אנשים בערכו. מודעה רבה שנדפס בריש ספר התניא. ס' המשפיע ע' רד. דברי ימי התמימים (כרם חב"ד ג) כמצויין במפתח שמות בערך גרוסמן. כפר חב"ד גליון 1166 ע' 46. וש"נ.
עמוד תקצ
- 7. ספר השיחות תש"ג ע' 103-102.
- 2. כ"ק אדמו"ר מהורש"ב.
- 3. כ"ק אדמו"ר מהר"ש.
- 8. ספר השיחות תש"א ע' 145.
- 9. ראה ספר התולדות אדמו"ר מהר"ש בעריכת כ"ק אדמו"ר זי"ע ע' 17 ואילך. אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ חלק ד ס"ע תצ ואילך. ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 13 ואילך.
עמוד תקצא
- 10. משלי יח, כג.
- 11. ספר השיחות תרצ"ו ע' 31-30.
- 12. חברי ”בילו" קראו א"ע כן בר"ת מהפסוק (ישעי' ב, ה) ”בית יעקב לכו ונלכה".
- 13. ספר השיחות תש"ה ע' 33-32. ספר התולדות שם ע' 78. ראה גם לקמן ע' תקצג.
- 14. אודותו ספה"ש תש"ז ע' 84 ובהערות שם [ושם נדפס: אג"ק . . ח"ב ע' קיב. וצ"ל: ח"ג. וראה גם ח"ב ע' שטו]. אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ חלק יא ע' כח. היום יום ח חשון. א כסלו. כפר חב"ד גליון 1085 ע' 18.
- 15. נחמי' ט, ו.
עמוד תקצב
- 16. אודותו אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ חלק טז ע' קכח ואילך. מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים ע' תקכו הערה 13. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תתקסב. וש"נ. כפר חב"ד גליון 1166 ע' 47. באהל רח"ל ח"ג ע' 563-567 נדפסה צאוותו (ופאקסימיליא מכתב ידו), ושם ע' 565 כותב תאריך הצוואה ”אור ליום ב, בעשתי עשר חודש בשמיני בו שנת הוא ישוב ירחמנו" (-תרמ"ד). ובע' 564 כותב ”שבער"ה הבע"ל אהי' בן נ"ח שנה מיום הולדי".
- 17. ראה ג"כ לקוטי דיבורים כרך א כו, ב ואילך. ספר התולדות שם ע' 70.
- 18. ספר השיחות תש"ד ע' 9.
- 19. נדפסה בהקדמת אשל אברהם (רא"י ניימרק, ת"א תרצ"ז). כוחה של סניגוריה (פ. שניאורסון, ת"א תשכ"ז) ע' 17. אג"ק קונ' המילואים אגרת יט. והוגהה ע"פ כתי"ק שבאוסף המכתבים. בספרים הנ"ל מסופר שנשלחה אל הגה"ח ר' משולם זלמן ניימרק, בעת מאסרו בסטרדוב בשנים תרמ"א-ג (כנזכר בהערה לאגרת הקודמת סט"ו ע' כב) ומסופר שם בארוכה פרטי המעשה. באוסף המכתבים יש כמה אגרות שנכתבו (אל רבינו) מאחד העוסקים למענם בסטרדוב, ממוצש"ק שמות ומהראשון לינואר (י"ד שבט) המצפה לישועה (תרמ"א). ובהן מסופר על המלשינות והמאסר: א) סיפר שכך התחלת הדאנס [המלשינות של המשכיל דוב לזרוב], נמצא בפה סטר"ד [סטרדוב] סעקט נק' חסידים, בהסעקט הזה עד ארבעים איש בראשם הרמ"ז [ה"ר משולם זלמן ניימרק], מחזיקים הסעקט דפה הם יאקובסאהן ובעלא דובראווסקי הוא (הלאסנא בדומע דפה) ויעקב משה מענדלייאו וגרשון בן ציון גינזבורג, ובראשם כו' וכו' וכו' [ע"פ המסופר שם הכוונה לרבינו] וכל עסקם ועצתם להבריח כו' [צעירים מעבודת הצבא] וכל המעות הנמצאים בקאראבעסנע איזבאר הם מקבלים לידם עבור ליתן שוחד, ונשבעים שבועת שקר למען מלט נפשות אשר הם חפצים, ועושים זאת בהיתר כו' וכו' כי ע"פ עצתו עושים הכל . . בקושי גדול פעלנו ע"י בקשת האיספראווניק [ראש המשטרה] לעשות להרמ"ז כדת לא לשנות בגדיו, וליתן לו חדר טוב ולהניח עוד הצטרכותיו . . היום נתראו פנים עם הרמ"ז בבית הסוהר. . ב) השבוים יושבים תפוסים בשמירה גדולה, כן הרמ"ז יחי', וכמעט אין איש מתעסק, כי על כולם נפל אימה מפני חמת המציק הצר הצורר אשר בלשונו מגביר שעוד ידו נטוי' להושיב הבית הסוהר כולו באנשי סטר"ד נקובים בשם חסידים, ובדברו בשווקים ורחובות . . . כי אני אעשה כלה מכל העיר . . הרמ"ז זועק ונאנח בשברון מתנים ובחלישות לב, והדאקטער מרשיע לא ליתן לו סויידעטעלשטווע [עדות] לקבלו על ערבות . . כבר הי' זאסידאנייע [ישיבה] בדבר הפראשעני [הבקשה] . . לבקש את השבוים על הערבות ונכתבה ע"י אדוויקאט [עו"ד] מפורסם עכ"ז לא נתקבלה און זיי האבין אפגיזאגט . . נראה שרבנו שלח לשם את מזכירו מוה"ר לוי יצחק אידלעויץ לברר המצב, ובאור ג' יתרו מדווח: יום אתמול נסע הדו"ח [הדורש וחוקר] מפה על עשרים יום, אמר שנסיעתו יהי' לנאה"ס לדרוש גין האנשים החתומים על עסק נאימארק ומשם יסע לערי המערב ראהטשאוו הארקי ליובאוויץ . . ובדבר הרמ"ז אין שום חדש הוא יושב ואחיו לע"ע בורח. מלשינות נתוספים אנשים נקראים ועוסקים אין, פרוטה אינו נמצאת . . ד' ירחם. וכך ישבו שתי שנים, עד למשפט שהתקיים בחורף תרמ"ג, שבו זוכו הרב ניימרק ושאר החסידים. ובמשך ישיבתו שלח אליו רבינו את האגרת שלפנינו. שמתוכנה נראה שנכתבה בשעה שכבר היה נודע, שלא יתנו לו חופשה עד למשפט, שיתקיים כעבור זמן רב, ולכן מורה לו מה ”שילמוד כל השנה" בבית הסוהר.
- 20. המשפט.
עמוד תקצג
- 21. אדמו"ר ה”צמח צדק".
- 22. אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר מהר"ש ע' כג-כד.
- 23. ראה גם לעיל ע' תקצא.
- 24. במהדורת ווארשא תר"ס דוד והוא טעות הדפוס.
- 25. הרה"ג והרה"ח ר' דוב זאב ב"ר יוסף קאזעווניקאוו נולד תקצ"ח או תר"א בישוב קטן אצל דאבריאנקא [ע"פ אג"ק וסה"ש דבסמוך]. בא אל כ"ק אדמו"ר הצ"צ כשהי' בן י"ז שנה [ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 32] ושלחו אל ר' הלל בתור יושב ”בשנת תרי"ח או תרט"ו" [אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ד ע' נא]. מתלמידי ר"ה ומחסידי כ"ק אדמו"ר הצ"צ־ מהר"ש־ מהורש"ב. בתחילה הי' שד"ר ואח"כ רב ביעקאטרינאסלאוו. נסתלק כ"ז טבת תרס"ח. ראה עליו ספר השיחות — תורת שלום ע' 230 (ושם: שאדמו"ר מהר"ש בחנו). תרצ"ז ע' 231 ואילך [ושם: תרנ"ט הי' בנאות דשא אצל כ"ק אדמו"ר מהורש"ב]. קיץ ה'ש"ת ע' 32 ואילך [ושם אודות דיבורו]. תש"א ס"ע 53-54 [ובהנחה אחרת: שדיבר 4-5 שעות]. רשימות הרב"ש — תרע"א (ע' קיח). כרם חב"ד ג ע' 54-56 [ושם: שבא כסלו תרס"ב־ תמונתו]. ע' 62 [מכתבו בארמית]. תולדות לוי יצחק ע' 135 ואילך (במהדורת תשנ"ה). נזכר באגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ח"ג ס"ע רצא־ ס"ע שמב־ ע' שמז [ושם: ”הרדב"ז" — ובהערות המו"ל: ה"ר דובער זאב וואלף קוז'ווניקוב]. ח"ד ס"ע רמז [ושם: אחרי תוגת נפשי . . אהובינו וידידינו האמיתי הרדב"ז . . האי מרגניתא טבא שנאבדה מאתנו]. ע' רמח. אג"ק מהוריי"צ ח"ג ע' שכט [ושם: הרה"ג החסיד . . ספר לי]. ע שפח [ושם: שבא לר"ה תר"ן]. ע' תט [ושם: שבא לחגה"ש תרנ"ב]. ח"ד ע' נב. ע' רסה. אג"ק מאת כ"ק אדמו"ר זי"ע חי"ד ע' מט [ושם: ”הרה"ח זאב דוב קאזעווניקאוו" ובמפתח אנשים שם ע' תקט: קוזבניקוב, זאב דוב]. קונט' ומעין מבית ד' ע' 15. לקו"ד ח"א ע' 48. ע' לב ואילך. ע' קה. ח"ג ע' 856. ס"ע תמט-898. ח"ד ע' 1504. ספר השיחות תרצ"ט ע' 349. תש"ד ע' 83. ע' 95. תש"ח ע' 174. תו"מ רשימת היומן ע' קטו. ע' קיט. התמים חוב' ו ע' צז [שטז]. מגדל עז ע' רמב בערכו. המשפיע ע' קכא. ע' קלד. יומן הר"א ויינגרטן מהתועדויות חסידים תש"ז.

