אל מול פני המנורה

שלגאל מול פני המנורה

בס"ד. (ש"פ בהעלותך, רל"ג).

ג"ע ועולמות כו' איתן

בהעלותך

אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, הנה איתא ברבות אל מול פני המנורה זהו כמ"ש באור פני מלך חיים. והנה להבין פי' הכתוב באור פני מלך חיים, היינו זהו מ"ש כי באור פניך נתת לנו הוי' אלקינו תורת חיים, והיינו שבהתגלות פנימיות אוא"ס נמשך חיים נצחיים כו'.

ולהבין זה בתוס' ביאור י"ל מקודם החילוק שבין ג"ע לכללות העולמות, דהנה כתיב כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו כו' שכדי שיהי' מקור לעולמות הוצרך להיות מקודם צמצום כו', וזהו מ"ש וישב ה' מלך לעולם שכמו שהיושב על כסא שאינו אלא בחי' אחוריים וחיצוני' שלו יושבין על הכסא ולא פנימיותו כו' כמו"כ כללות כל העולמות נמשכי' רק מבחי' שלדאחוריי' וחיצוני' בחי' זיו והארה בעלמא כו'. אבל בג"ע מאיר בחי' פנימי' אוא"ס, הגם שהוא ג"כ בחי' זיו אבל הוא השגת המהות ממש, משא"כ בכללות העולמות אינו מאיר השגת המהות דהגם שמשיגין אלקות אבל הוא רק השגת המציאות לבד, וכמו מבשרי אחזה אלקה שאעפ"י שמשיג שיש נפש המחי' אותו אך מ"מ אין זה רק השגת המציאות לבד שהרי אינו משיג מהות הנשמה איך ומה היא, וכך למעלה אעפ"י שמשיגין אלקות אך זהו רק בחי' השגת המציאות לבד וכמו למשל שאנו רואים את הגלגלים שהם עגולים בודאי לא יתכן לומר שגם החיות הרוחני הוא בתמונת העיגול הנ"ל, אך אעפי"כ צ"ל שמעט התדמות יש לו כיון שהתפשטות החיות הוא לפי ערך תמונת הכלי המקבל החיות, והיינו שצ"ל שהחיות נמשך נמשך מבחי' אופנים שהוא בחי' אופן בתוך אופן בחי' עיגולים, אך זהו רק בחי' השגת המציאות לבד שמשיגין שעל כרחך צ"ל כך כו' אבל אין זה השגת המהות כו', משא"כ בג"ע מאיר זיו השכינה בגילוי בבחי' השגת המהות ממש, והטעם לפי שבבחי' ברה"ע אינו מאיר רק בחי' ו"ק דמל' כו' שששת ימים עשה הוי' כו' ששה מדות עליונות, משא"כ בג"ע מאיר כחב"ד דמל' ע"כ שם משיגי' מהות ועצמות אוא"ס כו', וזהו משארז"ל מוטב דלידייני' וליתי לעלמא דאתי לפי שהוא תענוג עד אין קץ אשר כדאי כל יסורי גיהנם כדי לזכות לתענוג זה, אפי' לתענוג שבג"ע התחתון כו'.

וזהו מ"ש באור פני מלך חיים שבג"ע שמאיר פני מלך פנימי' אוא"ס, הוא חיים ששם הוא בחי' חיים נצחיים, והיינו לפי שבעולם יש ג"כ בחי' מות כו' וכמ"ש ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע כו' שהוא בחי' גשמיות שהגשמיות נק' מות כו', אף שמהגשמיות משיגים את הרוחני', אך מ"מ הוא רק השגת המציאות לבד לפי שברה"ע נמשך מבחי' אחוריי' וחיצוני' וישב ה' מלך לעולם, אבל בג"ע הוא בחי' חיים נצחי' שאין שם גשמי' כלל, וע"כ שם הוא בחי' השגת המהות ממש לפי שאין דבר מעלים ומסתיר כלל, וע"כ באור פני מלך חיים, והיינו כמו שבפנים של אדם מאיר פנימי' הנפש כמו ראי' ושמיעה וריח ודבור כו' משא"כ באחוריי' אין שם רק עור ובשר, כמו"כ בג"ע מאיר שם בחי' פנימי' אוא"ס כו', וזהו באור פניך כו'.

שלהוהנה זה הי' תכלית בריאת הג"ע שיהי' מאיר שם גילוי אוא"ס וכמ"ש ויטע הוי' אלקי' גן בעדן מקדם, הוי' אלקי' שם מלא, כי בבריאת העולמות לא כתי' רק שם אלקי', רק בבריאת הג"ע כתיב הוי' אלקים כו', אך הכוונה הי' כדי להמשיך ע"י תומ"צ תוס' אורות בג"ע.

וזהו מ"ש אל מול פני המנורה שהוא בחי' ג"ע וכמ"ש ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה שע"י רמ"ח מ"ע ושס"ת ל"ת עי"ז ממשיכין תוס' אורות בג"ע. וזהו מ"ש אל מול פני המנורה שהוא בחי' באור פני מלך חיים המאיר בג"ע יאירו שבעת הנרות כו' כי הנה כתיב נר הוי' נשמת אדם, וכתיב כי נר מצוה ותורה אור שהנשמה נק' נר ותומ"צ נק' ג"כ נר כו' והיינו כמו למשל שאנו רואים שהשמן והפתילה והאור נק' נר, וכן הכלי שמדליקין בו את הנר נק' ג"כ נר, וכך יובן שתומ"צ נק' נר שהמצות נק' שמן וכמ"ש ושמן על ראשך אל יחסר וארז"ל בשבת ס"פ ך"ג דקנ"ג ע"א אלו תפילין והוקשה כל התורה כולה לתפילין, ותורה נק' אור כו', כן נש"י נק' מנורה וכמ"ש בנבואת זכרי' שראה את המנורה ואומר מה אלה אדוני ויאמר אלי זה דבר ה' אל זרובבל, והנה זרובבל נק' נש"י שנזרעו בבבל, והנה למשל כמו הזריעה שכלום אדם זורע קב אלא כדי להכניס כמה סאין וכמו"כ נזרעו נש"י בבבל כדי להוסיף עליהם כו', וע"כ נק' מנורה שממשיכי' בה את האור כך נש"י ממשיכי' אוא"ס ע"י הזריעה שנזרעו בבבל וכנ"ל, והנה עי"ז שמקיימין נש"י תומ"צ בגופים עי"ז ממשיכי' ומאירים בג"ע את האור פני מלך חיים.

והנה משה נתקשה במנורה, כי בג' דברים נתקשה משה במנורה וירח ושקלים שנא' בהם בכולם זה, החודש הזה לכם כו', זה יתנו כל העובר על הפקודים, וזה מעשה המנורה כו', והיינו שנתקשה איך יש ביכולת המנורה שהיא נש"י להאיר אל מול פני המנורה בחי' באור פני מלך חיים כו' ולהמשיך תוס' אורות בג"ע, וכן זה הקושי' ישנו בכל בחי' אתעדל"ת שמעורר אתעדל"ע איך יש ביכולת אתעדל"ת לעורר את אתעדל"ע, וכן מ"ש לך אמר לבי בקשו פני את פניך הוי' אבקש שע"י פנימיות הלב של נש"י ממשיכין בחי' פנימיות הוי' אור פני מלך חיים, איך יש זה ביכולת הנברא להמשיך פנימי' אוא"ס, וזה הי' הקושי' של משה כו'.

שלוובאמת מקשה הוא מה שהוא למעלה מן הטעם ודעת כו', אך ע"י מה ממשיכי' המשכה זו שלמעלה מן הטעם ודעת היינו מחמת שנש"י הם ג"כ בבחי' מקשה כמ"ש מקשה תיעשה המנורה, דהנה איתא שבתיעשה המנורה יש שם הוי' כי חלק הוי' עמו, והנה היו"ד של שם הוי' הוא בחי' הביטול שיש בנש"י שלמעלה מן הטעם ודעת והוא בחי' איתן וכמ"ש ותשב באיתן קשתו, והנה איתן ארז"ל כמשמעו קשה והיינו שהוא בחי' ביטול הרצון בלא טעם ודעת, וכמ"ש כי עם קשה עורף הוא וסלחת, והנה בחי' איתן זה נמשך מבחי' משכיל מקור השכל וכמ"ש משכיל לאיתן האזרחי שאיתן זה נמשך מבחי' משכיל כי שכל הוא בחי' השגה, דהיינו שנמשך בבחי' השגה כו', אבל בחי' משכיל מקור השכל הוא למעלה מהשגה כו', ואיתן זה נמשך מבחי' משכיל כו'. והנה גילוי בחי' איתן זה הוא בבחי' תפלה וכמ"ש ותשב באיתן קשתו, קשת הוא בחי' תפלה וכמ"ש בחרבי ובקשתי ות"א בצלותי ובבעותי. והנה זה הכח שיש בנשמות שיש להם בחי' איתן זה הוא מפני שהם בחי' אזרח וכמ"ש משכיל לאיתן האזרחי, והיינו כי באזרח יש שני פירושי', א' לשון כגר כאזרח שהוא בחי' תושב והיינו שנש"י עלו במח', עם המלך במלאכתו ישבו במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים שהם בחי' תושב, משא"כ המלאכים ששרשן מבחי' דבור הם בבחי' התחדשות שנק' גר דהיינו שנתחדשו מבחי' דבור ע"כ אין להם כח זה רק נש"י שעלו במח' כו' וזהו האזרחי. ועוי"ל אזרח שלע"ל יהי' זה בבחי' זריחה שיוזרח בבחי' גילוי בכל נפש מישראל, ועי"ז ממשיכין בחי' אור פני מלך חיים, חיים נצחיים שיהיו נשמות בגופים ויחיו חיים נצחי' בלא אכילה ושתי' אלא שיהי' להם החיות מבחי' אלקות ממש.

וזהו מ"ש וזה מעשה המנורה כו' והיינו כי זה הוא בחי' התגלות אלקות דכל הנביאים נתנבאו בכה משה נתנבא בזה כו' והיינו מ"ש ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה שלע"ל יהי' התגלות בחי' זה, וזהו למעלה מג"ע דעכשיו שאינו רק לנשמות בלא גופים אבל לע"ל יהיו נשמות בגופים ויחיו חיי עולם, וכ"ז הוא ע"י שמקשה תיעשה המנורה שיש להם בחי' מקשה שלמעלה מהטעם שלזודעת. וזהו מ"ש מקשה תיעשה המנורה. וכתיב עד יריכה עד פרחה, והיינו שיש ב' בחי' בנשמות, יש נשמות שהם מבחי' יעקב, בחי' יעקב עבדי שהוא בחי' יריכה יעקב יו"ד עקב שהוא בחי' ירך ויגע בכף ירך יעקב שהוא רק בחי' אתכפי'. ויש נשמות גבוהות כו' שהם מבחי' ישראל כי שרית עם אלקים בחי' אתהפכא מחשוכא לנהורא ונק' פרחה וכמ"ש יציץ ופרח ישראל כו', והיינו שיש לכל נשמות ישראל בכלל בחי' מקשה הנ"ל עד ירכה עד פרחה בין נשמות גבוהות בין נשמות נמוכות, כי כל ישראל הם קומה שלימה, ויש מעלה ברגל מה שאין בראש והראש צריכה לרגל ורגל צריכה לראש ואין שלימות לזה בלא זה כו'.

וזהו אל מול פני המנורה הוא הג"ע, יאירו שבעת הנרות הוא נש"י שיש שעובדים מאהבה ויש שעובדים ביראה כמ"ש בלק"ת שז"ע ז' הנרות ז' מדות ע"י בחי' קיום התומ"צ שנק' נר כנ"ל שהם ג"כ שבעה כמ"ש חצבה עמודיה שבעה וארז"ל אלו ז' ס"ת כי ספר במדבר נחלק לג' ספרים, ובמצות יש ג"כ שהם שבעה כמרז"ל תרי"ג מצות כו' בא ישעי' והעמידן על שש, בא חבקוק והעמידן על אחת, שהם שבע שגם בישעי' הי' האחת דחבקוק לבד השש, וזהו אל מול פני המנורה הוא הג"ע יאירו שבעת הנרות.