כל שמעשיו מרובים
רסבכל שמעשיו מרובים
בס"ד.
כל שמעשיו מרובים כו', רבות וירא פנ"ג דנ"ט ד' ע"פ צחוק עשה, שרה הוסיפה על המאורות, נא' עשה, צחוק זהו ע"י בירור ש' אלקים המסתיר עובד אלקי', והתענוג נמשך ע"י אתכפי' ואתהפכא וזהו הצחוק כמ"ש רבינו בת"א ד"ה ושבתי בשלום, וזהו עשה לי אלקים כמ"ש בד"ה אני דפ' ציצית דרוש השני (שהוא השלישי) ס"ב שהצחוק והתענוג נמשך מההסתר דש' אלקי' ביטול היש, ובד"ה שובה השני פ"ד, וזהו לויתן כו', וההסתר דש' אלקי' י"ל זהו ענין א' עם מיעוט הירח, ואח"כ ע"י הבירור הוא המשכת התענוג וזהו הוסיפה על המאורות שע"י אתכפיא חושך הלילה נמשך מבחי' ישת חושך כו' תוס' אור.
ש' הוי' שרש האורות, וש' אלקים שרש הכלים בד"ה ואהבת, ובסוף הנייר פערטיל שבס' בראשית ח"א הישן שלי. להוסיף על המאורות שיהי' ב' שמות הוי' ואלקי' כמו קודם שקטרגה הלבנה.
של"ה פ' ראה דשע"ה ע"ב פי' שני המאורות הגדולים הם תלמוד גדול ומעשה גדול, וכ"ה בס' ע"מ מאח"ד ח"ד פ"ו דע"א סע"א.
וביאור הענין צריכים להקדים מדרש תילים מה אנוש קטרוג המלאכים ומבה"ז פ' וישב דקפ"א אך אל הפרוכת, בענין ההפרש בין מלאכי' ונשמות, ומלק"ת מזמור שיר הא' בענין הנ"ל, ובתוך סעי' ב' משחרב בהמק"ד בהכנ"ס ובהמ"ד מקדש מעט, וארז"ל ד"א של הלכה.
רסגבד"ה ראה שבס' רך"ב רך"ה סעי' א' עצה לחבר חו"ב, זהו כמ"ש השל"ה דף ט"ז ע"א את המאוה"ג דבר גדול מעשה מרכבה, דבר קטן הוויות דאביי ורבא, ועד"ז המאור הגדול פנימיות התורה, והוא תושב"כ, בש"ע הל' ת"ת קבלה בכלל שליש במקרא, מאור הקטן תושבע"פ הויות כו', אמנם בשרשם הם שני המאורות הגדולים עמ"ש ע"פ ועשו להם ציצית, ואפ"ל לפ"ז המאור הגדול תושב"כ, לא ידע אנוש ערכה, ואמרה ירח תושבע"פ אי אפשר כו', וכוונתה שיאיר בה פנימיות התורה שבעצם הוא למעלה מתושב"כ היינו ע"ק כמ"ש ופני לא יראו, וא"ל לכי ומעטי א"ע שתתלבש בעה"ד לבררו.
וע' ביאור ד"ז באגה"ק סי' ך"ו בד"ה והמשכילים בענין אילנא דטו"ר, שתושבע"פ הוא בירור עה"ד טו"ר, ע"י קושיות ותירוצי', ויוצא ההלכה מבורר, ועי"ז נמשך תוס' אור רב כו'. יר"ק ערך שמש סי' א'.
ועפ"ז יובן ענין כל שמעשיו מרובי' מחכ' שמעשה בעשי', ואף עשיתיו כתי' שבחי' הרביעית היא בעשי' דוקא ולכן לא ניתנה התורה למלאכים, ובלימוד התורה עקימת שפתים הוי מעשה.