[העושה סוכתו]

תקכג[העושה סוכתו]

[לד"ה ביום ההוא יהי' על מצילות הסוס].

[לד"ה ביום ההוא יהי' על מצילות הסוס]

[העושה סוכתו תחת האילן פסולה]. כי על כל כבוד חופה, וסוכה. י"ל שאברהם עשה סוכה למלאכי', במד"ר, ובזכות והשענו תחת העץ, זכו לע"ל לסוכה. והיינו כי מלאכי' מקבלי' מבחי' כבוד מל', כי רק זכר מרב טובך, ועיקר מבחי' כבוד, ע' בת"א בד"ה רני ושמחי, ואברהם המשיך מבחי' עץ החיים וכמ"ש המגיד עץ החיים בתוך ג"ן סדרים שבתורה, ולמלאכי' המשיך אברהם המקיף מאו"פ דתורה דז"א, וזהו חופה. ועל כל כבוד יש חופה, כבוד נברא, כבוד דמלאכי', כבוד נאצל, בורא קדושי' ישתבח שמך בלק"ת בד"ה את שבתותי. והחופה שעל כבוד נאצל זהו וסוכה תהי' לצל יומם, יומם יחוד או"א שמתחיל מע"ק, והמקיף דשורש תקכדהק"ו כמו שנמשך מת"ת הנעלם זהו וסוכה. וכתי' וסוכה בוא"ו י"ל כי זהו כמו בסכות מלא, והיינו שלע"ל יהי' ב"פ י"ה שגם בוא"ו דזו"נ ד"ת יומשך כמו עכשיו מוחין דאבא למעלה מהשתלשלות, וזהו כל האזרח מה שעתיד לזרוח ומ"מ עדיין ישבו בסכת חסר, כי עכשיו העבודה שיהי' כמצות רצונך, וכשיהי' למען ידעו דעת עליון אז כי בסכות מלא וא"ו.

ובכ"ז יתורץ למה העושה סוכתו תחת האילן פסולה, כי זהו שייך למלאכי' לבד, אבל ישראל ע"י תומ"צ נמשך סוכה היותר גבוה, וע"י תשו' ותומ"צ יזכו לסוכה דוסוכה תהי'.

ע' בלק"ת בד"ה מצה זו ובד"ה ששת ימי' מענין מצת ומצות, הוא"ו הוא לאחר גילוי שכינה, מצוה, א"כ ע"י בירור המצות נזכה לבחי' וסוכה שפי' רש"י שכינה, היינו מה שביצ"מ הי' לפי שעה גילוי שכינה ובמורא גדול יהי' לע"ל בבחי' ו"ה זה. ובהז' מקיפי' שחשיב רש"י זהו היותר נעלה, וי"ל ע"י ז"פ ה' הוא האלקי' שאומרי' בנעילה עי"ז מתגלה בסכך בחי' זו בבחי' צל, ועכ"ז הוא למחסה מזרם וממטר מקיף הקרוב, ולא כמו בבואה דבבואה ח"ו, ורק כוכבי' נראי' מתוכה הוא בחי' האו"פ, ובשמע"צ נמשך בפנימיות.