וסוכה תהי' (א)
תקיטוסוכה תהי' (א)
בס"ד.
וסוכה תהי' לצל יומם מחורב, ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר. פי' צל יומם הוא ע"ד שאה"כ יומם יצוה ה' חסדו ובלילה כו', וצ"ל מהו יומם בתוס' מ"ם דהל"ל ביום יצוה. הנה ארז"ל חגיגה פ"ב די"ב ע"ב כל העוסק בתורה בעוה"ז שדומה ללילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד לעוה"ב שדומה ליום. ובזהר הרקיע בראשית דט"ו פי' חוט של חסד הוא הקו וחוט הנמשך מאור א"ס כו' ע"ש, ונק' חוט של חסד, כי הצמצום ומקום פנוי שהוא העלם האור ונשאר רק רשימו זהו כענין מדה"ד, והוא שורש הכלים ששרשם מן הרשימו, והכלים הם שורש הגבול, אבל הקו הוא הארה מהא"ס שורש האורות שלמעלה מן הכלים שהן בלי מ"ה בלי מהות, ולכן נק' חוט של חסד (וזהו שארז"ל בתחלה עלה במח' לברוא את העולם במדה"ד ראה כו' שיתף מדה"ר), גם במא"א ח' מ"א וחוט של חסד נק' טיפת לובן היורדת דרך חוט השדרה וע"ש כך נק' חוט עכ"ל. וזהו חוט של חסד ביום, ע"ד וישכם לבן בבקר, וע' זח"ג ר"פ קרח קע"ו ב' ע"פ בקר ויודע ה', ולבן גוון עצמי מורה על האור כמו שהוא למעלה מהכלי כמ"ש בביאור ע"פ כי ביום הזה יכפר בלק"ת ס"פ אחרי בענין בגדי תקכלבן דכה"ג ביוהכ"פ, וע"כ י"ל שפיר הקו וחוט נק' חוט של חסד בחי' וישכם לבן בבקר. ובעמה"מ שט"ז פס"ו דק"ס ע"ד כ' שזווג או"א נק' יומם, כמו היום שאינו משנה האור אלא כמו שקיבל משפיע אותו עכ"ל. ואפ"ל לאפוקי זו"נ שנק' זיווגם יום ולילה כו'. ותוספת המ"ם ביומם מורה על גדולת היום ע"ד ממלכת כהנים דתוספת המ"ם פי' בזח"ג פ' צו דל"ד סע"ב שמורה על רוממות המל' יותר מכאשר נקראת מלכות שמים במ"ם אחד, וזהו ע"י הכהן שושבינא דמטרוניתא, וכמ"ש אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק, וזהו ממלכת כהנים, ובמא"א מ"ם ס"ב ממלכת כהנים הם מלכות דאו"א, ועד"ז יומם תוקף קדושת היום. ואפ"ל ג"כ הארת ימי קדם דע"ק בימי עולם דז"א זהו תוספת המ"ם דיומם, ולע"ל נק' יומם כי זו"נ יהיו כמו או"א כו' ע"ד ביום ההוא יהי' כו'.
וזהו יומם יצוה ה' חסדו, כי הקו וחוט עיקר אורו ביחוד או"א שזהו המשכת אור חדש מא"ס כמ"ש בביאור ע"פ ונקדשתי בתוך בנ"י, ובד"ה אלה פקודי בענין משכן העדות. והנה זה נמשך ע"י עסק התורה בלילה כמ"ש מזה ע"פ באתי לגני, מדה כנגד מדה, שממשיך בזמן החושך מבחי' ותורה אור, שהוא חו"ב הנק' יומם ונק' עמקו מחשבותיך, ע' בלק"ת בד"ה באתי לגני, לכן כמו"כ כשיבא בחי' יומם מאיר לו הקב"ה תוספת אורה על בחי' יומם, והוא ענין חוט של חסד המאיר לבחי' יומם שהם או"א כו'. והנה כתיב ולא יהי' לך עוד השמש לאור יומם כו', היינו שמש ומגן הוי' אלקים, אלא יהי' לכו ונלכה באור הוי' פי' באור המאיר בשם הוי'. וזהו שארז"ל דעמלא דאורייתא הוא לעילא מן שמשא וכדפי' בת"א פ' וארא בד"ה וידבר כו' וארא שהוא למעלה מבחי' שמש ומגן כו' ע"ש, ועמ"ש ע"פ ימים יוצרו ולא אחד בהם דקאי על עוה"ב, וא"כ זהו ג"כ פי' יומם יצוה ה' חסדו לפמ"ש בגמרא הנ"ל דקאי על עוה"ב, והיינו כי כל ימים הם מבחי' שמש ומגן, וכמ"ש ע"פ וידעת היום כו' כי הוי' הוא האלקי', אבל יום אחד דלע"ל נאמר בו לא יום ולא לילה והי' לעת ערב יהי' אור, שלא יהי' לילה וחושך אלא יהי' גלוי או"א כנ"ל, וע"ד והי' הוי' לי תקכאלאלקים, והאור יהי' בחי' באור הוי' מה שמאיר ע"ק בז"א, ועמ"ש עוד מענין כל העוסק בתורה בלילה בדרוש בליליא מאי קא עביד שט בח"י אלף עולמות כו'.
ואחר כ"ז יובן ענין וסוכה תהי' לצל יומם, היינו כי חוט של חסד המאיר בבחי' יחוד חו"ב הנק' יומם, זהו אור המאיר בבחי' אור פנימי ונמשך מהקו וחוט, אבל וסוכה תהי' זהו האור מקיף שלמעלה מהקו וחוט שמקיף לכל הארבע עולמות בהשוואה א', ומבחי' זו יומשך אור מקיף כענין וכתר מל' בראשו, שאין זה כמו אור מקיף שמאיר בריחוק והעלם גדול שמקיף לכל העולמות בהשוואה א' וכמ"ש בביאור דיביאו לבוש מלכות, אבל כשמאיר בבחי' מקיף הקרוב נק' כתר מל'. וזהו ענין וסוכה תהי' לצל יומם, צל ומגין לבחי' יומם, וזהו כענין צדיקים יושבי' ועטרותיהם בראשיהם, וגם ש"י עולמות, שמבחי' קנה חכמה קנה בינה שזהו מקיף ופנימי כמ"ש כמ"ש בדרוש הקב"ה נותן לו מלוא עומסו כו'. וזהו ענין ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך הנאמר על עסק התורה שהוא ג"כ פנימי ומקיף כו'. ומכ"ז יובן ענין המבואר במ"א ע"פ יסובבנהו יבוננהו שהם ג"כ ענין מקיף ופנימי וקאי על חג הסוכות.
קיצור.
יומם יצוה ה' חסדו, יומם הם או"א, תוספת המ"ם תוקף קדושת היום, כענין ממלכת רוממות המלוכה, חסדו חוט של חסד הוא הקו, וישכם לבן בבקר, טיפת לובן, ונמשך ע"י עסק התורה בלילה שמאיר החושך, כמ"כ מאיר לו יותר מאור היום, ולא יהי' לך עוד השמש לאור יומם, יום אחד, בחי' לא יום ולא לילה, לכו ונלכה באור הוי', ובחי' צל יומם זהו המקיף אשר על בחי' יומם וחוט של חסד כמ"ש בד"ה האזינו השמים דרוש השלישי פ"ו, וכענין בצל אל היית, מזה נמשך וידעת בחי' או"פ, וסוכה זו כענין ועטרותיהם בראשיהם, והאו"פ מלוא עומסו, בש"י עולמות קנה חכמה קנה בינה, ובחי' סוכה זהו עסק התורה כמ"ש ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך כמ"ש מזה בלק"ת בד"ה ביום השמע"צ שמאלו תחת לראשי.