וטהר לבנו

תקטזוטהר לבנו

בס"ד. (מחרת יוהכ"פ, רל"ג).

מחרת יוהכ"פ

וטהר לבנו לעבדך באמת, הנה שורש העבודה הוא עבודת תומ"צ, לעבדה רמ"ח מ"ע ולשמרה שס"ה כו', אמנם עבודת הלב ארז"ל ע"פ ולעבדו כו' זו תפילה. והענין כי ארז"ל פ"ד דאבות מי"ז יפה שעה אחת בעוה"ז מכל כו', פי' חיי העוה"ב הוא תענוג הנשמות כמש"פ הרי"א. ולכאו' יפלא איך התשלום שכר פחות מהעבודה כו'.

תקיזויובן בהקדם מארז"ל ז' דברים קדמו כו' ג"ע ותשובה, וצ"ל קודם ברה"ע מי עשה תשובה ומי קיבל שכר בג"ע. אך הפי' קדמה אינו בזמן כ"א במעלה, כי ברה"ע הוא מבחי' מלכותך מלכות כל עולמים שם והארה בעלמא, ושורש שרשן הראשון הוא מבחי' איהו וגרמוהי בחי' כלי המדות כי אמרתי עולם חסד יבנה. ולכן אברהם שהי' הראשון מהאבות הי' מרכבה למדת החסד, וכמ"ש בס' הבהיר הובא בפרד"ס אמרה מדת החסד כו'.

ולהבין ענין חיות העולמות הנה ארז"ל במדת"ל ע"פ ברכי נפשי מה הנשמה ממלא כו', ובאדר"ן ספ"ל כל מה שברא הקב"ה בעולם יצר באדם, ברא חורשים (פי' יערות), חורשי' באדם אלו שערותיו, יעו"ש שחשיב כל מה שבעולם, מפני כי האדם הוא עולם קטן, ולכן מבשרי אחזה, כמו שהאדם הגם שמרגיש חיות גופו שהרי כו' מ"מ זהו רק ע"ד ידיעות המציאות, שלכן איתא בכהאריז"ל שהשגת הנשמה הוא גבוה מרוה"ק וגילוי אלי'. כן עד"ז יובן חיות העולם שהוא גוף גדול, ועד"מ הגלגלי' הם כדורים האם נא' שיש ציור כזה בנפשם אלא שהוא רוחני, ואיננו יודעים אלא ע"ד ידיעת המציאות לבד כו' וכן בשמים וכל צבא השמים, ובארץ ובכל נבראי הארץ.

אמנם בג"ע מאיר גילוי אלקות השגות המהות נהנים מזיו השכינה, תענוג נפלא עד אין קץ, שלכן אמר מוטב דלידייני' כו' שהגם שיסורי איוב כו' כמ"ש הרמב"ן, מ"מ כדאי נגד ג"ע התחתון וכ"ש העליון, והיינו להיותו השגת המהות.

ועוי"ל טעם ב' בהפרש בין ג"ע לעולמות והא בהא תלי', כי שורש העולמות הוא מבחי' מדות כנ"ל, ובג"ע מאיר מג' ראשונות שזהו שארז"ל ביו"ד נברא העוה"ב, ואפי' אם נפרש שביו"ד נברא, והעוה"ב עצמה הוא ה"א הוא ג"כ מג"ר, שג"ר הם רחוקי' במעלה מז"ת, כי ענין המדות הוא רק לזולתו, משא"כ המוחין. ולכן אלפים שנה קדמה, פי' שקדמה במעלה להיותה בבחי' שעשועי' יום יום הוא בחי' חו"ב, ויומו של הקב"ה כו', משא"כ עולמות הם מז"ת זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה, חסד יבנה ב' פי' כו', עכ"פ הוא רק מבחי' מדות.

תקיחוזהו ג"כ סיבה למה שהעולם הוא ל' העלם, כמ"ש בע"ח שההתלבשות הוא רק בז"ת, אבל לא בג"ר, ועד"מ התהוות המדות הוא רק מז"ת שבשכל, וכן השכל מלביש רק ז"ת שברצון. ועד"מ כאשר מתבונן בק"ש בפסוק שמע, איך שהוא אחד אין כיוצא בו, ואני ה' עצמו שהי' הוה ויהי' הוא אלקיכם המצמצם כי מבלעדי אין אלקי', כ"א הוא עצמו הוא האלקי' וכמו שאומרי' בנעילה ז"פ ה' הוא האלקי', אשר מכ"ז יבוא לבחי' ואהבת בחי' מדה שבלב, הנה לא כל השגת ההתבוננות בא בהתהוות המדה כ"א הארה מההשגה לבד. ועד"ז יובן ענין ההתלבשות שאין יכולי' להלביש כ"א ז"ת מהעילה לבד, וכמו"כ עילה הגבוה מעלול זה נעשה עלול לגבי עילה הגבוה ממנה להלביש רק ז"ת מבחי' עילה כו'. ולהיות כן נעשה בעולמות בחי' העלם והסתר ע"י בחי' ההתלבשות. משא"כ בג"ר שלא יש שם בחי' התלבשות, לכן בג"ע שמאיר הארה מג"ר לכן שם מושג השגת המהות כו'.

אך איך תוכל הנשמה שהיא נברא ובע"ג להשיג זה, והגם ששורשה מבחי' טהורה היא, אך הנה ירדה בבי"ע כמש"א אתה בראת כו', לזה הוא ענין התומ"צ שמהם נעשי' לבושי' לנפש, מכוונת התומ"צ נעשית לבושי' לג"ע העליון, ומעשה תומ"צ ועקימת שפתיו הוי מעשה נעשים לבושי' לג"ע התחתון, ושורש הלבושי' הוא בחי' גבוה מאד. ויובן זה מענין המשלים משלי שלמה, שלהיותו ויחכם כו' לכן אמר ג' אלפים משל, וכן ענין משלי' דר"מ, להיותו מנהיר עיני כו', וכל שהשכל עמוק יותר מוכרח למשלי' יותר, וכן למשלי' רבי' יותר, והיינו מטעם הנ"ל. והאומר המשל מוכרח להיות עוד נעלה יותר. ועד"ז יובן ענין מ"ש ויבא משה בתוך הענן, שכדי להשיג ולהיות ניזון מרוחניות הי' צריך ללבוש הענן, ושרשו מבחי' ישת חשך סתרו. ועד"ז מעהמ"צ ותורה כמ"ש נתלבשה בדברים גשמי' שרשן גבוה הרבה יותר מג"ע, כי ג"ע הוא רק ביו"ד נברא, אבל בתורה נא' משל הקדמוני שהוא משל להבין בחי' א"ס קדמונו של עולם, וזהו מעלת התומ"צ שהם קדמו במעלה, ומהם נעשי' לבושי' לנפש להשיג השגת המהות בג"ע, שהוא תשלום שכר עד שיהי' עשיית המצות כמצות רצונך.

וזהו ענין שקדמו ג"ע במעלה נגד העולם, והתשובה שקדמה שהרי התשובה הוא למלאות הפגם מתומ"צ, ומאחר שתומ"צ קדמו במעלה כ"ש התשובה כו', ולכן יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט כו' מכל שהוא בחי' חיות העוה"ב, כי קיום תקיטהמצות הוא מרב כל כו', וכ"ש התשובה. ואמנם להיות כי התומ"צ נתלבשו בדברים גשמי' כמו ציצית בצמר גשמי, וכן המחליף פרה בחמור כו' שנים אוחזי' בטלית, לכן צ"ל ולעבדו כו' עבודה שבלב זו תפילה, לעורר בחי' אהוי"ר שכולל רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת, להיות כי הם הגדפי' שע"י יפרחו התומ"צ להתעלות בעילוי אחר עילוי.

וזהו שאנו מבקשי' וטהר לבנו לעבדך באמת, אין אמת אלא תורה, ועבודה הוא בחי' המצות, ובכדי שיהי' העבודה באמת כו' צ"ל טהרת הלב הוא בחי' אהבה ויראה שהם הם הגדפי' כו'.