נשא את ראש כו'
שנונשא את ראש כו'
בס"ד. (ש"פ נשא, ל"ב). קיצור.
קומה זקופה כו' כובד ראש כו' בני מררי
נשא
נשא את ראש בני גרשון גם הם, פי' נשא ע"ד ומשנאיך נשאו ראש ות"י (תילים פ"ג) זקיפו רישא, וברבות בראשית פי"ב קוממיות תני ר' חייא בקומה זקופה ולא יראים מכל ברי'.
ולכאורה צ"ל הלא ארז"ל בפ"ק דקדושין דל"א א' כל ההולך בקומה זקופה כאילו דוחק כו', ופי' בסהמ"ק שם כי השראת השכינה מל' היא על חכ' עילאה כ"ח מ"ה אין, וכשהולך בקומה זקופה יש, א"א להיות עליו השראת השכינה וזהו כאילו דוחק כו'. וי"ל בזה ב' פי', הא' שהשכינה כפופה ע"י עוונות שנזהאדם שגורם השפלה להיכלות הקלי' שורש היצה"ר, ואני בתוך הגולה ישפילנה (ישעי' ך"ו ה') גלו שכינה, והגלות זיכוך שעבוד מלכיות, תמורת גהינם זיכוך חטא ועון, ולכן דיו לעבד להיות כרבו ע' בר"ח שער הענוה פ"ו בד"ה וכאשר יזכור, אבל לע"ל שתהי' בזקף גדול במכש"כ ממ"ש בזח"ג קצ"א ב' וה' הולך זקף, זקיפא דרישא, וא"כ גם הצדיקים נושאי כלי ה' ילכו בקומה זקופה, וזהו נשא.
וביאור הענין ארז"ל אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש באו"ת באגדות דל"ו ב' ראש שכינה, ויתפלל על הכבדות שבראש, כי מה שחסר לך יש בשכינה כבי', י"ל חסרון ע"ד חוסר כל, מכל מלמדי, מרוב כל, ובגלות חוסר, וראי' לדבריו ממד"ר אמור ל"ב וגולה ח"א גולה וח"א גאולה, בזמן שאין בהמ"ק גולה כובד, לע"ל גאולה קומה זקופה אין שייך כובד ראש. גם י"ל קומה זקופה ע"ד זאת קומתך דמתה לתמר קאי על חנניה מישאל ועזרי' שלא השתחוו לצלמו דנבוכדנצר, ועמדו בקומה זקופה, אמיתית הביטול לה' ולא לד"א, וכמארז"ל אין השכינה שורה אלא על בעל קומה, ג' ראשונות כ"ח מ"ה, אהבה יש, וזהו קוממיות מאה אמה עשר ספירות יו"ד פעמים יו"ד, משא"כ בלא ג"ר אין הקומה זקופה כ"כ, ועיקר קומה זקופה כשמאיר כתר מזלי', שע"ז נסתפק ר' יוחנן בן זכאי איני יודע באיזה דרך, כן למעלה עליית המל' שוין בקומתן וגבה מאד לע"ל.
והפי' הב' כפשוטו אינו משום דיו לעבד, כ"א מצד מלא כל הארץ כבודו, הגם כי גם עכשיו מלא כל הארץ כבודו, אך זהו בהעלם, והאדם יש ודבר נפרד, וכשהולך בקומה זקופה שוכח ודוחק רגלי, אבל לע"ל שיהי' ונגלה כבוד ה', הביטול בנשמות ע"ד אצי' אין הקומה זקופה יש, כי לא יהי' האדם נפרד, אין בו לא אכילה חיות מרוחני', חייך חיי החיים מד"ר משפטים ס"פ ל"ב ואתה מחי' דוגמת ע"ס איהו וגרמוהי, וע"ד משה בהר לחם לא אכל ויהי שם עם בטל, וכן עתידי' צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש, והיינו מפני שיקראו על שמו פירש"י שמם הוי', ולכן ההילוך בקומה זקופה ז"ע הגבהת שיעור קומה ואין זה ח"ו יש, כ"א וזוקף בשם הגבהת הראש לקבל השגת אלקות ביתר שאת כמו בכריעה עיין בסידור סד"ה אד' שפתי תפתח, כן הקומה זקופה דלע"ל הגבהת חב"ד לקבל אא"ס, ע' בזח"ג פנחס ד' רנ"ז א' זוקף בשם עי"ז מעלה השכינה דכתיב נפלה להיות אקים את סוכת, שהקימה הוא ע"י הוי' [שזהו פי' חיוהי לפי' האריז"ל], א"כ יש קומה זקופה שמגביה את השכינה שנח[שהו"ע זקיפת הקומה], עד"ז הוא קימה בקוממיות, ולכן משה הי' בעל קומה שהי' בטל, אמר ונתתי ע"ד בי נשבעתי.
ולפי"ז יובן פי' נשא דבני קהת ובני גרשון גם הם כי נשאו הארון והכלים והיריעות מקיפים לכן לא היו צריכים לכובד ראש כ"א נשיאות ראש קומה זקופה להעלות כו', משא"כ בני מררי מרירות בחי' כובד ראש לא נאמר בהם נשא. ובזה יובן שאמר רשב"י אנא סימנא, והתפארות ושבחים מאן פני האדון ה' דא רשב"י (בא דל"ח א') והקשה רבינו ז"ל שאין זה מדרך הצדיקים, ותירץ נשמות דאצי' ההגבהה אינו מסתיר והיינו כנ"ל.
וענין מה שבבני מררי לא נאמר נשיאות ראש יש לפרשו בשני פנים, הא' ע"ד שנת' בלק"ת בד"ה נשא, והב' להיותם בני מררי ל' מרירות על הריחוק וכל הקרוב קרוב יותר צריך להשיג ולהרגיש יותר ריחוקו, וע"י מרירות זה מעורר רחמים רבים שהוא בחי' ברחמים גדולים אקבצך, וכנודע מענין סידור הקערה שהמרור למטה שעי"ז מעוררי' רחמים רבים להיות ואביא אתכם אלי סגול סגלתא, וע' בלק"ת בשה"ש בד"ה נאוו לחייך בתורים יעו"ש.