מי כמוך

תפזמי כמוך

בס"ד.

מי כמוכה באלים ה' מי כמוכה נאדר בקדש נורא תהילות עושה פלא. ות"י מן כוותך באילי מרומא, מן כוותך הדור בקודשא דחיל בתושבחין עביד ניסין ופרישין לעמי' בנ"י. ורש"י ז"ל פי' באלים בחזקים כמו ואת אילי הארץ. והאוה"ח פי' כיון שאנו רואים השר של מצרים שמומת מי ידמה לה' בבני אילים. והענין הוא דהנה לכאורה אין לו הבנה, דמשמע מי כמוך באלי' הוי' אבל שלא יהי' כמוך יש ח"ו, או שלא נמצא אלקים שיהי' נאדר בקדש אבל אינו נאדר בקודש נמצא ח"ו. לכן פי' הת"י מן כוותך באילי מרומא, פי' שלא נמצא כמוך במלאכים, ורש"י ז"ל פי' שבחזקי הארץ לא נמצא, ופי' האוה"ח הוא ראי' לפי' הת"י שכיון שאנו רואים השר של מצרים שמומת שהוא מן המלאכים, לכן בהכרח לומר שלא נמצא במלאכים כמותך כו', ולפי' רש"י ז"ל יש להביא ראיה ממ"ש כי חזק הוא מכל חזק, אך אינו שייך למ"ש.

ובר"ה דל"א א' ארז"ל בשבת במנחה מה היו אומרים אז ישיר ומי כמוכה, והיינו כי בשבת במנחה הוא בחי' רעדכ"ר לכן אומרים פסוק מי כמוכה שנאמר בו ב"פ מי כמוכה, וכמשי"ת לקמן אי"ה. וזהו שארז"ל בגטין דנ"ו ב' מי כמוכה באלי' מי כמוכה באלמים, והיינו כי גויים מרקדי' בהיכלו והוא שותק, והיינו כי זהו מחמת שהוא בחי' גבוה מאד נעלה, לכן אינו תופס מקום כלל, ושממית בידים תתפש, ויכולי' לעשות אפי' מה שהוא נגד הרצון מבחי' סדר ההשתלשלות כי אינו תופס מקום כלל, ואם צדקת, ונמשך גם לעוברי רצונו בשוה עם עושי רצונו, כי עשיית הרצון אינו תופס מקום כלל וכלל.

קיצור. שלכאורה אפ"ל שאין כמוכה, אבל אינו כמוכה נמצא ח"ו, לזה פי' הת"י בבני מרומא היינו המלאכים, ורש"י בחזקים, ופי' האוה"ח הוא ראיה לפי' הת"י, ובר"ה שבשבת במנחה אומרי' מי כמוכה לפי שאז הוא רעדכ"ר, ולכן ארז"ל בגטין מי כמוכה באלמי' כי אינו תופס מקום כלל וכלל.

תפחב) בעקרים מאמר ב' פך"ג כ' התוארים שיתואר בהם הוא ית' הוא על שני פנים, אם שיתואר בהם מצד עצמו, וזהו הצד הוא נעלם כו', ואם שיתואר מצד פעולותיו שזה הצד ניכר לכל אפי' לסכלים, וכנגד זה אמר דוד ב"פ ברכי נפשי את הוי', וגם בשירת הים אמרו כנגד זה ב"פ מי כמוכה, ועל התואר הא' שמצד עצמו אמרו נורא תהלות והאריך במין השני ואמר עושה פלא נטית ימינך נחית בחסדך כו'. ואפ"ל כי ב' שבחים אלו הם כנגד ב' שמות הוי', ששם הוי' הא' הוא שם הוי' שבסדר השתלשלות שנגד בחי' ש' הוי' זה אמרו נטית ימינך נחית בחסדך שהוא בחי' הנהגת העולמות, אבל השבח שמצד עצמו אמר נורא תהלות שיראים להללו כו' כי מצד אוא"ס ב"ה מצד עצמו א"א להללו כלל כי אינו מושג כלל. ואפ"ל שגם השבח השני הוא ג"כ על בחי' שם הוי' שלפני ההשתלשלות, כי השבח הוא עושה פלא נטית כו' נחית, פי' עושה פלא שגם בחי' פלא עליון הוא ג"כ רק כמו בחי' עשי', ונטית ימינך ונחית הוא השבח מן יצ"מ שהנסים של יצ"מ יצאו מדרכי הטבע א"כ זהו בחי' שלמעלה מהשתלשלות, לכן ב' השבחים הם לבחי' שלמעלה מהשתל'. והגם כי פירש שניכר מצד פעולותיו, אפ"ל שמצד הפעולות בסדרי השתל' משיגים ומשבחים מה שלמעלה מהשתל' הגם כי אינו מושג כו'. והגם כי השבח של נטית ונחית הוא ג"כ מלמעלה מבחי' השתל', עכ"ז אפ"ל ששורש ההמשכה נמשך מבחי' שלמעלה מהשתל' ואח"כ נמשך דרך השתלשלות. וגם אפ"ל מאחר שנמשך מלמע' מסדר השתלשלות למטה ההנהגה כן בארץ, הרי זה מושג, כי מה שא"א להשיג בהבחי' שלמעלה מסדר ההשתל' זהו לפי שלא נמשך משם למטה להנהגת הארץ לכן א"א להשיג, אבל כשנמשך ההנהגה למטה בארץ, להכות את פרעה ולהוציא בני ישראל ממצרים א"כ נראה ונגלה בחי' זו בארץ לכן אפשר לשבח אותו בזה כו', וא"כ ב' השבחי' הם למעלה מבחי' ההשתל' כו', רק שבחי' האחד נראה ונגלה, והב' אינו מושג מקוצר ההשגה כו'. ואפ"ל שזהו ב' הבחי' שבכתר ע"י וא"א, שא"א הוא בחי' מקור לבחי' האצילות, וע"י הוא בחי' המתנשא מימות עולם שנעתק ונבדל כו', לכן אינו מושג כלל.

קיצור. העיקרים מפרש שיש לשבח אותו ית' בשני שבחים הא' מצד עצמו הב' מצד פעולותיו, וזהו נורא תהלות, ונטית. וי"ל שבחי' הא' הוא בחי' סדר ההשתל' הב' בחי' שלמעלה מהשתל'. ועוי"ל שגם הא' הוא למעלה מהשתלשלות, רק מאחר שנמשך בקי"ס וביצ"מ ההנהגה מלמע' מדרכי הטבע לכן אפשר להשיג אותם ולשבח אותו בהם והב' הוא בחי' שלמעלה מסדר השתלשלות לגמרי, וי"ל שהם ב' בחי' שבכתר כו'.

ג) בר"ח בשער הקדושה פ"ב בשם הזהר בחילוק שבין קדש למקראי קדש ופי' ששבת הוא עצם הקודש המתגלה, וע"ז נאמר ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם, ואמר שסוד השבת הוא סוד הבן העולה לבית אביו בלי רשות והיינו תפטמי כמוכה באלים ה' מי כמוכה נאדר בקדש, ואמר בקדש ודאי כברא דאתתקף באבוהי כו', נאדר בקדש ולא זמין מקודש. והיינו לפי שההפרש בין שבת ליו"ט שיו"ט הם מקראי קדש, כי בשבת מאיר מוחין דאבא, וביו"ט הוא בחי' מוחין דאימא, וע' בלקו"ת בד"ה מצה זו, ובד"ה אלה פקודי המשכן, ובסש"ב פ"ג ופי"ח, שמוחין דאבא הם למעלה מהשתל', משא"כ מוחין דאימא הם בחי' השתל', וזהו שנק' קדש שהוא קדוש ומובדל מגדר ההשתל' כלל, ובשבת מאיר בחי' זו, וזהו שבשבת במנחה דוקא אומרים מי כמוכה כי שבת הוא קדש, ומי כמוכה הוא ג"כ קדש כמ"ש בר"ח נאדר בקדש, ולפי' העיקרי' נאדר בקדש הוא שייך להשבח השני שמצד פעולותיו, א"כ מי כמוכה באלי' הוא בחי' שלמעלה מזה ג"כ, ולכן אומרים אותו בשבת במנחה כנודע שבמנחה דשבת מאיר בחי' רעדכ"ר שהוא כמו בחי' קה"ק והיינו שכמו שקדש מובדל מחול כמו"כ קוה"ק מובדל מבחי' קדש כו', ומ"מ בשבת מאחר שהוא קדש הרי הוא למעלה מבחי' השתל', ומאחר שהוא למעלה מהשתל' יכול להתגלות בו בחי' לגמרי למעלה מהשגה כו', וכמ"ש בפע"ח בכוונת האל הגדול שלאחר שמאירים בז"א מבחי' ג"ת דאבא ומוחין דאימא, אזי נעשה בז"א ג"כ י"ג ת"ד, שהגם שבחי' הדיקנא גבוה מבחי' הנ"ל מ"מ כשמאיר בחי' הנ"ל נעשה אח"כ הדיקנא, כמו"כ י"ל כאן שכשמאיר מוחין דאבא בשבת שהוא בחי' שלמעלה מסדר השתל' אז אח"כ בשבת במנחה מאיר בחי' רעדכ"ר שהוא קוה"ק כו'.

קיצור. מ"ש בר"ח ההפרש בין קדש למקרא קדש ושבת הוא בחי' קדש כי שבת בחי' מוחין דאבא בחי' שלמעלה מהשתלשלות ואז אח"כ במנחה דשבת מאיר בחי' רעוא דכל רעוין בחי' קדש הקדשים כו'.

ד) במד"ר פ' במדבר פ"ב מיכאל מימין היינו מימין הכסא, ולמה נקרא שמו מיכאל כשעברו ישראל את הים פתח משה מי כמוך וכשסיים התורה כי אין כאל, מי כאל, הרי מיכאל. והענין הוא דהנה מיכאל מימין לפי שמיכאל הוא מבחי' החסד ולכן מיכאל מקריב נשמותיהם של צדיקים על גבי המזבח כי אית מלך וכהן משמש תחותי' ואית מלך וכהן משמש תחותיה ע' בזהר בפ' יתרו דס"ז ובמ"ש בדרוש על מאמר הזהר הנ"ל, ולפי שמיכאל הוא בחי' חסד לכן שייך לבחי' מי כמוכה שבחי' חסד דאצי' או דבריאה הוא כלי לבחי' רב חסד שלמעלה מסדר השתלשלות כו', ולכן מתיבת מי נמשך שיקרא מיכאל כו'. וזהו ענין מצה זו שאנו תצאוכלים על שום מה כו' עד שנגלה עליהם ממה"מ וגאלם שפי' מלך מלכי המלכים הוא בחי' כתר שלמעלה מהשתלשלות וע"ש זה אוכלים מצה שהוא בחי' חסד, כנודע מענין חמץ ומצה שהם בחי' חו"ג, כי החסד הוא כלי לבחי' אור א"ס שלמעלה מהשתלשלות כו' והיינו כי כדי שיומשך הגילוי למטה בעולמות הנבראים זהו על ידי החסד דוקא כי טבע הטוב להטיב להשפיע כו'. ואפ"ל כי מה שמיכאל מקריב נשמותיהן של צדיקים על גבי המזבח ונודע כי רזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס ומשם נמשך אתעדל"ע שע"י אתעדל"ת לכן נמשך ע"י החסד דוקא כמו שההעלאה הוא על ידי מיכאל דוקא, והיינו כי כמו שלמטה בבהמ"ק הי' הקרבת הקרבנות על ידי הכהן דוקא והעבודה פסולה בזר, כמו כן למעלה העלאות הנשמות הוא על ידי מיכאל כהנא רבא כו', וכמו כן באצילות עולים על ידי החסד לבחי' רב חסד שלמעלה מהשתלשלות כו', וממילא נמשך האתעדל"ע גם כן על ידי בחי' החסד דוקא. ויש לומר כי גם האתעלד"ע המעורר אתעדל"ת נמשכת גם כן על ידי החסד כנודע מענין בוקר דאברהם כו', עיין בד"ה וישכם לבן בבוקר כו' ואם כן אתעדל"ע המעורר אתעדל"ת ואתעדל"ת המעוררת אתעדל"ע ואתעדל"ע שאחר אתעדל"ת הכל הוא על ידי בחי' החסד דוקא כו'.

קיצור. במד"ר שמיכאל הוא מתיבת מי שבמי כמוכה ותי' כאל שבאין כאל, והיינו כי מיכאל מקריב נשמותיהן של צדיקים על גבי המזבח ורזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס והאתעדל"ע המעורר אתעדל"ת זהו גם כן מבחי' החסד לכן נמשך האתעדל"ע שאחר האתעדל"ת ג"כ על ידי מיכאל בחי' חסד, ואם כן ב' ההמשכות וההעלאה הכל הוא ע"י החסד כו'.

ה) במד"ר בשה"ש ע"פ דודי לי הוא אמר לי אשריך ישראל מי כמוך, ואני אמרתי לו מי כמוכה באלים ה'. ואפ"ל כי ענין הקילוס שמקלס הקב"ה לישראל מי כמוכה הוא לפי שישראל ממשיכים המשכת אלקותו ית', והיינו על ידי שמעוררים רחמים רבים על הירידה דהנה הנשמה קודם שירדה בגוף היתה עומדת באהבה ויראה כמ"ש חי ה' אשר עמדתי לפניו ולאחר שירדה הנשמה ונתלבשה בגוף ונה"ב, הנה הגוף מסתיר ומעלים שיתראה העולם ליש ודבר כו' וממילא לא נמצא האהבה והיראה כדבעי למהוי כו', וכאשר מתבוננים היטב בירידתם הנה על ידי זה מעורר רחמים רבים על נפשו שיומשך המשכת אלקותו ית'. וזהו ענין מים תחתונים בוכים אנן בעינן למהוי קדם מלכא שלאחר שנפרדו מים תחתונים ממים עליונים אזי הם בוכים על ירידתם למטה, והנה על ידי הבכיה ממשיכים בחי' ברוך כבוד הוי' ממקומו ר"ת בכים, וגם מי כמוכה באלים ה' ג"כ ר"ת בכים, כי פי' כבוד ה' ממקומו היינו מבחי' הכתר ע' בד"ה ואולם חי אני תצאבאריכות, וזהו גם כן פי' מי כמוך באלים הוי' כנ"ל. ואם כן על ידי מי בכים הנ"ל ממשיכים בחי' מי כמוכה באלים הוי' שהוא גם כן בחי' ברוך כבוד ה' ממקומו כלומר ממקורו ושרשו כו'. וזהו הוא אמר לי אשריך ישראל מי כמוכה, והיינו כי ישראל על ידי הבכיה מעוררים רחמים רבים שיומשך כבוד הוי' ממקומו מעיקרא ושרשא כו', וזהו ואני אמרתי מי כמוכה באלים ה' שע"י הבכיה ממשיכים בחי' מי כמוכה כו'.

קיצור. במד"ר הוא אמר לי מי כמוך ואני אמרתי לו מי כמוכה, כי על ידי התעוררות רחמים רבים על הירידה, וזהו ענין מים תחתונים בכים על ידי זה ממשיכים כבוד הוי' ממקומו ובחי' מי כמוכה שהם ר"ת בכים כו'.

וא"ו) בהתחלת האד"ר בפ' נשא מזכיר פסוק מי כמוכה באלים ה' יעו"ש. בזח"ג ואתחנן דרס"ז ב' בזימנא דקוב"ה זמין לאחיא מתי' וזמין קוב"ה לאתקנא גרמי' ולקרבי' לכל חד לאתרי' כו' כדין זמינין אינון למימר שירתא, מאי שירתא אמרי ה' מי כמוך מציל עני כו', ודא שירתא מעליא ממה דאמרו ישראל שירה על הים, דהא אינון לא אדכר שמא קדישא אלא בתר תלתא מילין דכתיב מי כמוכה באלים ה' והכא אינון מקדמי לשמא קדישא. והיינו ע"ד שארז"ל בחולין בפרק גיד הנשה בענין ברוך כבוד הוי' ממקומו, שהאופנים מזכירים השם אחר שני תיבות והשרפים לאחר ג' פעמים קדוש אומרים הוי', והיינו לפי שהאופנים הגם כי הם למטה מבחי' השרפים מ"מ שרשם גבוה יותר, כי האופנים הם עיגולים ושרשם מבחי' העיגולים שקדם לבחי' יושר, וגם כי ביושר יש מעלה ומטה משא"כ באופנים שהם דבר עגול הרי לא נמצא בהם מעלה, אם כן יש בהם הארת הסובב יותר כו'. ועל דרך זה י"ל גם כאן הגם כי פסוק מי כמוכה רומז לבחי' שלפני השתלשלות כנ"ל, מ"מ בתחה"מ יהי' נמשך גילוי אלקות מלמעלה מהשתלשלות בגילוי למטה בארץ שיחיו הגופים הגשמיי' מתענוג אלקי כו', לכן בהשיר שלהם מתחילים תחלה בשם הוי'. ואפ"ל שמפני שנמשך הגילוי למטה לכן מתחילים בזה ואומרים אח"כ מי כמוך, אבל על הים הגם שהי' גם כן גילוי אלקות בשעת קי"ס, יש לומר מב' טעמים, הא' שלא היה הגילוי ממקום גבוה כל כך כמו בתחה"מ, ב' שישראל לא היו עדיין כלים לזה כו' אשר מכל הלין הזכירו בים השם לאחר ג' תיבות, ובתחה"מ יתחילו מהשם ויאמרו אחר כך מי כמוך מציל עני כו'.

קיצור. שבתחה"מ יאמרו שירה ה' מי כמוך ובשעת שירה אמרו השם לאחר ג' תיבות, והיינו כמו שהאופנים אומרים אחר ב' תיבות לפי ששרשם מבחי' העיגולים כמו כן יש לומר שהגילוי שיהי' בתחה"מ גבוה יותר משעת קריעת י"ס כו' לכן בתחיית המתים ה' קודם כו'.

תצבזיי"ן) בילקוט בשלח רמז ר"ן כיון שראו ישראל פרעה וחילו בים וביטלו מלכותו של מצרים ושפטים נעשה באלהים שלהן פתחו כולן פיהן ואמרו מי כמוכה, ולא ישראל בלבד אף אוה"ע כפרו באלקיהם ואמרו מי כמוכה. וביונה ברמז תק"נ הביא בשם פדר"א שפרעה אמר זה בתשובתו על מה שחטא שאמר מי הוי' כו'. והענין הוא כי בז"א יש זלעו"ז ולכן מחזיקים אוה"ע כל אומה באלקיה, אבל בקי"ס שהי' הגילוי מבחי' ע"ק כמ"ש בזהר ע"פ מה תצעק אלי כו' בעתיקא תליא מילתא, הנה עי"ז כפרו כל א' באלקיו כי אין שם לעו"ז כלל, ולכן הודו ואמרו מי כמוכה כו', וגם פרעה ע"י התשובה אמר גם כן כנ"ל, כנודע מענין התשובה שהיא מגעת לבחי' גבוה מאד כו' ואפילו או"ה כשחוזרים בתשובה מגיעים גם כן, וביותר פרעה שהי' מלך מצרים ואינו דומה לשאר העם, וגם כי פגם בשם הוי' שאמר מי הוי' אשר אשמע בקולו, לכן הוכרח להגיע לבחי' היותר גבוה. ואם כי משמע במ"א בילקוט שכמו שחטא במי הוי' עשה תשובה גם כן בלשון זה, מ"מ מוכרח לומר שהתשובה היא ממקום גבוה יותר כדי שיהי' נמשך סליחת העון ולהשלים הפגם כו', ופי' בלשון אחד שכמו שחטא בלשון מי הוי', כן עשה תשובה גם כן בלשון מי כמוכה באלים הוי', אבל אינו דומה מקום שמגיע השבח מי כמוכה כו' למקום שמגיע הפגם של מי הוי', לכן יכול להיות משם מילוי הפגם מה שפגם במה שאמר מי הוי' כו'.

קיצור. מה שכפרו האוה"ע באלקיהם לפי שלעו"ז אינו רק נגד ז"א, אבל בקי"ס הי' גילוי ע"ק אשר אין לעו"ז כלל, לכן הודו כו', וכן פרעה ע"י התשובה הגיע גם כן לבחי' זו, ואם כי משמע בילקוט שבלשון שחטא עשה תשובה, מכל מקום אינו שוה רק הלשון אבל לא הבחי' כו'.

ח) בשל"ה דרנ"ט א' כ' מכבי עולה ע"ב, ור"ת מי כמוכה באלים הוי'. ובדף רצ"ה ב' כ' שזהו כי במקלי כ"י ב"מ הם ר"ת מי כמוכה באלים ה', קל"י הוא לישועתך קויתי ה'. בבחיי פ' לך לך ע"פ והוא כהן לאל עליון ע"ד הפשט כהן משרת ומפני כי יש בכל האומות כהן משרת, הנק' אלקים כמ"ש מי כמוכה באלים הוי' ע"כ נק' הקב"ה אל עליון, כי עליון על כל אלקים וגבוה על כל גבוהים הוא. ויש להעיר לזה ממ"ש ע"פ כי גאה גאה ומ"ש במ"א ע"פ אם זרוע כאל לך. ובפ' בשלח כ' תוס' הה"א שבשניהם רמז למדה"ד, ה"א של מי כמוכה הראשון הוא מדת רפה וע"כ הוא ברפה, ומקבלת ממדת הדין של מעלה הוא מדה"ד קשה, ולכן מי כמוכה השני בדגש ומקבל מן הקדש, וזהו נאדר בקדש. ואם כן הוא חולק על תצגהעקרים הנ"ל לגמרי, הא' שמפרש פי' אחר, ב' שמפרש שהא' הוא למטה מן הב', והעקרים מפרש להיפך כנ"ל בארוכה כו'.

במגלה עמוקות אופן פ' הביא המדרש שאמרה בעלת אוב לשמואל (צ"ל לשאול) את מי אעלה, ר"ל מי אתה מבקש אם מישראל שאמרו מי כמוכה באלים, אם מאומות שאמרו מי הוי'. ובאופן קמ"ה שמה שנחלק הים לי"ב גזרים זהו נגד י"ב אותיות דשם אדנ"י, וע"ז אמרו את ידך החזקה אשר מי אל, על הים אמרו מי כמוכה כו'.