פתח דבר מכ"ק אדמו"ר זי"ע להמשך והחרים

שפטפתח דבר מכ"ק אדמו"ר זי"ע להמשך והחרים

ב"ה

פתח דבר מכ"ק אדמו"ר זי"ע להמשך "והחרים — תרל"א" —

בספר זה באה שורת מאמרי דא"ח^א של כ"ק אדמו"ר מהר"ר שמואל — מהר"ש — נ"ע הידועה בשם והחרים — תרל"א, זאת אומרת: א) המאמר הראשון של המשך זה מתחיל בתיבת והחרים (ד' את לשון יד מצרים — ישעי' יא, טו). ב) מאמרים אלו נאמרו בשנת תרל"א.

הדרושים אשר בהמשך זה — או בהמשך כיוצא בו — התחלתם היתה: פסוק, מאמר רז"ל, או "להבין ענין פלוני כו'". אח"כ באה הרצאת דברים במה שאינו מובן או, עכ"פ, דורש ביאור יותר בפסוק או מרז"ל זה. ורק אח"ז בא גוף המאמר, היינו ביאור ענינים בהמשך למאמר הקודם. ומסיים בתירוץ הקושיות — כולם או מקצתם — שעליהם העיר בתחילת המאמר. וכן הוא ברוב המכריע של דרושי רבותינו נשיאי חב"ד.

כשניתנו ה"המשכים" להעתקה הרי, לעתים תכופות השמיטו — ע"פ ציווי אדמו"ר בעל המאמר — התחלת וסיום כל מאמר — מלבד המאמר הראשון — למען יבוא ה"המשך" מסודר בחטיבה אחת.

יתר על כן: כמה המשכים נכתבו, ע"י אדמו"ר האומרם, לכתחילה בחטיבה אחת, והתחלת וסיום הדרושים נתוספו ובאו על הגליון או בקונטרס מיוחד, כמובן בהוראת המקום שלשם הם שייכים.

לדוגמא הננו נותנים פה פוטוגרפיא — מגוף הכת"י — משני עמודים מהמשך "מצה זו — תר"ם" ^*.

אין גוף הכתי"ק של ההמשך "והחרים — תרל"א" תח"י, ולכן אין ידוע אם נכתב באופן הא' או הב'^**.

שצכ"ק אדמו"ר מרנא ורבנא שמואל — בעל מאמרים אלו — הוא בן זקוניו של אדמו"ר בעל ה"צמח צדק".

חייו היו עשירי מאורעות ביותר, אף, שמפני כמה סבות, לא נתפרסמו פרטי דברי ימי חייו עד עתה.

תקותי אשר יבוא זמן וידפיסו, בהמשך לספרי מאמרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש, גם ספר תולדותיו, ובזה הנני רושם איזה פרטים מחייו, על פי יומנו של כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א ורשימותיו^ב.

אדמו"ר מהר"ש נולד בליובאוויטש ביום ב' אייר שנת תקצ"ד, או, בלשון זקני החסידים: בספירת תפארת שבתפארת ובמלאות מאה שנה להתגלות הבעש"ט^ג.

שצאעודנו קטן נראו בו כשרונות נעלים, אשר הפליאו את מוריו וכל מכיריו.

בשנת תר"ח^* נשא את בת אחיו אדמו"ר מוה"ר חיים שניאור זלמן^ד, אבל אשתו מתה כעבור איזה חדשים.

בשנה ההיא נוסע לעיר וויטעבסק להשתתף באסיפת עסקני הכלל שבאו משקלאוו, ווילנא ופטרבורג, ושוהה כשני שבועות. חוזר שם מאמרי דא"ח ברבים.

בשנת תר"ט — נשואיו עם הרבנית רבקה^ה.

תרט"ו — ע"פ הוראת אביו, מתחיל לעבוד בעסקנות הכלל באופן קבוע ומזכירו הוא ר' שמואל ברין^ו.

תרי"ז — נוסע לקיוב ואח"כ לפטרבורג ע"ד עניני הכלל. עומד בקשור תמידי עם הרב ר' אהרן, הרב דעיר ביליניץ^ז, שהוא הי' בא, לעתים תכופות, לפטרבורג בשליחות מאדמו"ר הצ"צ בענינים צבוריים.

תרי"ח ^** — נוסע לקיוב ואח"כ לפטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות — ומצליח^ח.

תרי"ט — נוסע לאשכנז להתראות עם עסקני הצבור שמחוץ למדינת רוסיא.

תר"ך — בבואו מאשכנז קורא אסיפת באי כח עסקני הכלל מחסידי חב"ד, וואהלין, ממפלגת המשכילים ומבעלי המסחר. מרציא ע"ד פרטי ההתראות בחו"ל ומציע תכנית עבודה על להבא. במשך זמן קצר אח"ז — מפאת קנאה וכו' — מלשינים את הר"א מביליניץ והוא נאסר ומובל ב"קאנוואי" (בלוית שוטרים מזויינים וע"פ רוב רגלי) — למאהילוב. במקומו ממנה הצ"צ את ר' יצחק רובאשאוו ור' נתן בר' שלמה מאנעסזאן — אבל מפני יראת המלשינות עבודתם היא חשאית.

תרכ"ה — נוסע לפטרבורג ומעביר הגזירה שהכניסו לסענ„ט^ט בחקים מגבילים ליהודי ליטא וזאמוט.

שצבראשית שנת תרכ"ו — ע"פ ציווי אביו אדמו"ר הצ"צ — מתחיל לאמר דא"ח ברבים.

קיץ תרכ"ו — אחרי הסתלקות אביו אדמו"ר ה"צמח צדק", מקבל הנשיאות ומקום מושבו — ליובאוויטש.

תרכ"ח — נוסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל.

תרכ"ט — מסדר ועד קבוע בפטרבורג להתענין בעניני הכלל ולעמוד על המשמר להגן על זכויות היהודים.

תר"ל—תר"מ — נוסע פעמים רבות, במדינה ולחו"ל, בעניני עסקנות הכלל^י.

תר"ם — השתדלות, בחרף נפש, בהשקטת הפרעות (פאגראם) ביהודים.

באור ליום השלישי י"ג לחדש תשרי שנת תרמ"ג — נסתלק. ומ"כ בליובאוויטש באוהל אביו אדמו"ר ה"צמח צדק".

עודנו בחיים בעלמא דין נתפרסמו מאמרי דא"ח שלו במאות ואלפי העתקות.

אחרי הסתלקותו "הובא לביה"ד ע"י בניו הרבנים יחיו^כ ספר "לקוטי תורה מספר בראשית" הכולל "ביאורים ודרושים והגהות" ממנו "על ג' פרשיות התורה" (בראשית, נח, לך) ונודע בשם: לקוטי תורה לג' פרשיות. — נדפס בוולנא — תרמ"ד.

בזה נגשת מערכת "אוצר החסידים" להדפיס את המאמרים וה"המשכים":

א) והחרים תרל"א. [היכל ששי^יא, שער שני^יב].

ב) מים רבים — תרל"ו. [היכל ששי, שער שלישי].

ג) וככה — תרל"ז. [היכל ששי, שער רביעי].

ד) חייב אדם לברך — תרל"ח. [היכל ששי, שער חמישי].

ה) זאת חנוכת המזבח — תר"ם. [היכל ששי, שער ששי].

ו) מצה זו — תר"ם. [היכל ששי, שער שביעי].

ז) יונתי — תר"ם. [היכל ששי, שער שמיני].

שצגע"פ הצעת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א — שם הכולל אשר נקבע לשורת ספרים אלו הוא: לקוטי תורה — תורת שמואל.

ספרים הנ"ל — מלבד ההמשך "מים רבים — תרל"ו" — הם פוטוגרפיא מכת"י ר' שמואל סופר — ראש המעתיקים בליובאוויטש במשך שנים רבות.

מנחם שניאורסאהן

ב' אייר, תש"ה, ברוקלין, נ. י.