תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תרל"א ח"א מאמרים

מי יתנך כו'

רשימת העמודים (9) מצוטט ב־4 עמודים חיפוש חדש

קידמי יתנך כו'

בס"ד. (ש"פ ויגש, ל"א)

מענין ירידת יוסף למצרים

[ויגש]

מי יתנך¹ כאח לי^נא, וארז"ל כיוסף לבנימין, שאהבו בלבו² שנאמר וירא אתם את בנימין, וזהו יונק שדי אמי שהי' אחיו מן האם ג"כ. ולכאו' הלא למשפחותם לבית אבותם כתיב ואחיו מן האב קרוי' ג"כ אחיו, ולמה אמרו כיוסף לבנימין דוקא³. אך הענין הוא דפסוק מי יתנך כאח לי קאי על הצדיקים שנק' אחים וריעים להקב"ה שנאמר למען אחיי וריעי⁴ אדברה כו', וכמו"כ הו"ע יוסף ובנימין שבנימין קטוהי' צדיק⁵ שלא הי' בחטא מכירת יוסף. משא"כ על בעלי תשובה נאמר אח"כ אמצאך בחוץ. שענין אהבת אחים הוא שלא נפרדו כלל אהבתם מזה לזה כמו האחים שמשעה שנולדו הם באהבתם זל"ז, משא"כ הבעל תשובה שהי' רחוק ונתקרב אח"כ זהו כענין המציאה בחוץ שהי' תחלה בחוץ היינו בבחי' הריחוק וע"י המציאה נתקרב הדבר הרחוק כו'.

ולהבין שורש ענין צדיקים ובעלי תשובה⁶, צ"ל מה שמצינו בדרשי חז"ל שהבע"ת גבוהים מצדיקים, וכענין שאמרו שבמקום שבע"ת עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד שם, שנמצא גבהה מעלת ומדריגת הבע"ת מן הצדיקים גמורים. ופעם מצינו במד"ר ע"פ נעשה אדם במי נמלך בנשמותיהם של צדיקים וזהו עם המלך במלאכתו ישבו, ונמצא כי גבהה מעלת הצדיקים שהרי לא נמלך בנשמתן של הבע"ת כ"א בנשמות הצדיקים דוקא, וגם כתיב וצדיק יסוד עולם שעיקר קיום העולם הוא על עבודת הצדיקים דוקא וכמאמר עמוד א' יש בעולם וצדיק שמו, שמכ"ז מובן שגדלה מעלת הצדיקים כו'. אך הענין הוא דבאמת לא ראי זה כראי זה, ויש מעלה בצדיקים נגד הבע"ת שלכן דוקא בנשמתן של צדיקים נמלך ולא בנשמתן של הבע"ת, ויש מעלה בבע"ת נגד הצדיקים שלכן במקום שבע"ת עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד שם.

ולהבין ענין מעלת הצדיקים צ"ל תחלה שם צדיק שנק' בו הצדיקים, שלכאורה צדיק הוא מל' צדק שהוא זכאי כמו שת"א צדיק זכאי, ולמה יקראו מי שמקיים תומ"צ בשם צדיק. אך הענין הוא דהנה כל המצות נק' בשם צדקה וכמ"ש וצדקה תהי' לנו⁷ כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת, אך גם זה יפלא למה יקראו כל המצות בשם צדקה הלא מצות הצדקה היא מצוה בפני עצמה ולמה יקראו כל המצות כמו תפילין וציצית בשם צדקה כו'. אך הנה נודע כי ענין הצדקה הוא לתת לעני דלית לי' מגרמי' כלום די מחסורו אשר יחסר לו, ועי"ז ה"ה מחי' קטזרוח שפלים, שהעני מפני כי לית לי' מגרמי' כלום ה"ה שפל ונבזה בעיני עצמו כו', וע"י הצדקה שנותנים לו עי"ז ה"ה מחי' את רוח השפל והנבזה להגביה אותו משפלותו ודכותו, שימלא מחסורו בפרט זה שנותנים לו שיהי' כמו העשיר כו'. ועד"ז יובן שלגבי' ית' הרי הכל כשפלים נגדו וכ"ש עולמות התחתונים, שאפי' לגבי עולמות העליונים הרי הם שפלים וחסרים מכל טוב הוא בחי' ההשפעה אלקות, שהרי המלאכים עומדים ברום עולם באהוי"ר ע"י השגתם שמשיגים בהארת גילוי אלקותו ית' שמאיר שם בעולם שלהם, משא"כ למטה הוא בחי' העלם והסתר גמור, שעולם כמנהגו נוהג ונדמה כי הכל מתלבש בדרך הטבע, שאין לך עולם שפל מזה שאינו מאיר הארת אלקות בגילוי להיות נגלה הארת אלקות ית' שיתפעל הנברא מזה בבחי' אהוי"ר כו'. ולכן אמר הכתוב כה אמר רם ונשא כו' מרום וקדוש אשכן את דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים, בישעי' סי' נ"ז ט"ו, והיינו כי מה שהוא מרום וקדוש הנה אני אשכון את דכא דוקא, וזהו כמארז"ל נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים שהם בחי' תחתונים במעלה כמשנ"ת בד"ה ת"ר נ"ח⁸ מצוה להניחה ע"פ ביתו מבחוץ באריכות, ובחי' זו נק' בשם צדקה למעלה, שכמו הצדקה הוא מה שנותנים לעני דלית לי' מגרמי', כמו"כ מה שמרום וקדוש אשכון את דכא זהו ממש כענין הצדקה כו'.

והנה ע"י מה ממשיכים להיות בחי' מרום וקדוש שוכן את דכא, זהו ע"י מעשה המצות שנק' בשם צדקה. וכמו עד"מ ע"י הנחת תפילין שרומזים לד' מוחין⁹, חכ' ובינה ודעת שנחלק לחו"ג, עי"ז ממשיכים הארת המוחין שהם בעצם קדוש ומובדל מבחי' התהוות העולמות, וכמשנ"ת מזה במ"א בענין אלפיים שנה קדמה לעולם¹⁰, כי שורש העולמות הוא מבחי' מדות וכמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה וכתיב זכור רחמיך וחסדיך כי מעולם המה, אבל בחי' המוחין הם קדמה לעולם, וע"י מצות תפילין ממשיכים בחי' מוחין לז"א וממילא נמשך גם לבחי' העולמות דבי"ע שמקורם ושרשם מבחי' המדות כנ"ל. וכן ע"י מצות ציצית עי"ז ממשיכים מבחי' ל"ב נתיבות חכ' ע"י ל"ב חוטין¹¹, ועד"ז בכל פרטי המצות. וזהו צדיק¹² ה' צדקות אהב¹³, שאינו כבשר ודם שכל אומן שונא בני אומנתו, אבל למעלה אינו כן, כ"א לפי שצדיק ה' לכן צדקות אהב, שע"י מעשה המצות שנק' בשם צדקה עי"ז ממשיכין להיות צדיק ה' שיומשך להחיות לב נדכאים שיומשך גילוי קיזאלקות בעולמות. וזהו ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום, פי' צדיקים הוא מה שע"י המצות שנק' צדקה ממשיכים להיות צדיק ה' בכל דרכיו, ועי"ז נמשך כאור נוגה שהוא בחי' אור שבעת הימים ז"ת דעת"י, ע' בד"ה אלה תולדות יצחק¹⁴. וזהו מ"ש ושמרו דרך הוי' שכמו הדרך הולך מעיר לעיר כמו"כ ע"י מעשה המצות ממשיכים בחי' דירה בתחתונים, שלכן נק' תרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן בשם תר"ך עמודי אור, שכמו העמוד מחבר הגג עם הארץ¹⁵ כמו"כ ע"י מעשה המצות ממשיכים המשכת אלקותו ית' מבחי' תרי"ג ארחין דגלגלתא להיות נמשך דירה לו ית' בתחתונים כו'. וע' בד"ה כי ישרים דרכי הוי'¹⁶, ובד"ה ביום השמע"צ וישמחו בך¹⁷ ישראל מקדשי שמך, ובד"ה ועמדו רגליו¹⁸ ביום ההוא על הר הזיתים.

ועפ"ז יובן ענין מי יתנך כאח לי¹⁹ כיוסף לבנימין, כי הנה נודע שיש מה שנאצל בסוד שורש ויש מה שבא בסוד תוספת²⁰ אח"כ, ונודע ממה שארז"ל במד"ר חיי שרה פס"א, שתוספתו של הקב"ה מרובה על העיקר, והיינו כי ז"א נאצל בסוד שורש רק ו' קצוות לבד והמוחין דז"א באים לו בסוד תוספת, והמל' נאצלה רק נקודה אחת והט' ספירות באים בסוד תוספת, וז"ע בנין המל' ע"י תשע תקיעות דר"ה וט' ברכות שבמוסף ר"ה להיות בנין המל' בע"ס²¹. וז"ע מ"ש יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים^נב, כי שורש נש"י הם ס' רבוא נגד בחי' ו' קצוות כמו שהם כלולים מיו"ד, ויו"ד מיו"ד. ויש לפרש פסוק חלקי ה' אמרה נפשי, ששורש ס' רבוא הם משם הוי', והיינו כאשר הוא"ו מש' הוי' כלול מיו"ד²² ה' פעמים²³ עולה מספר ס' רבוא, כי וא"ו פעמים יו"ד הוא ששים, ויו"ד פעמים ס' הוא ששה מאות, ועוד יו"ד קיחפעמים ששה מאות הם ששה אלפים, ועוד יו"ד פעמים ששה אלפים הם ששים אלפים, ועוד יו"ד פעמים ששים אלפים הם שש מאות אלף שהם ששים רבוא. אמנם ע"י עבודת התומ"צ נמשך בחי' תוס' וריבוי אורות וכמ"ש בפע"ח בהקדמה שענין התומ"צ הוא להוסיף אור באצי'²⁴, פי' אצי' העליון הוא מה שנאצל בסוד שורש בבחי' אורות וכלים, שהאור הוא בחי' ש' הוי', וע"י התומ"צ ממשיכים תוס' אורות להוסיף אורות באצי' כו'.

וזהו מ"ש ויספו ענוים בהוי' שמחה, שמחה הוא מחמת הגילוי, ובעת שמחתו מתגלה כו', ושניהם אמת²⁵, כי מה שבעת שמחתו מתגלה היינו האור אשר כבר ישנו כו' הנה בעת שמחתו כמו בשמחת חתונת בנו וכיוצא מתגלה לעין כל, ומה שמחמת הגילוי נעשה שמחה היינו כאשר מתגלה בו בחי' תוס' וריבוי מה שלא הי' כן תחלה הנה הוא שמח מחמת עוצם גילוי ההתחדשות, וכענין מה שצהבו פניו דר' אבוה²⁶ כשמצא תוספתא חדתא, שז"ע חכמת אדם תאיר פניו, וכשמתיישב אצלו ההשכלה חדשה אז הוא שמח ממנה, וכן בקיום המצות שארז"ל שלא פסק חוכא מפומא כולא יומא וא"ל תפילין מנחנא, שהי' שמח מחמת קיום המצוה כו'. ועד"ז יובן מה שיספו ענוים בהוי' שמחה שיהי' ישמח הוי' במעשיו ע"י בחי' התוס' וריבוי האור הנמשך בש' הוי', וזהו שמחמת הגילוי נמשך השמחה, ועי"ז יומשך הגילוי מש' הוי' להיות יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים שזהו שמחמת השמחה נמשך התגלות יותר כו'. וז"ע יוסף בחי' תוס' וריבוי אורות שנמשך ע"י עבודת המצות.

ולכן מי יתנך כאח לי כיוסף לבנימין, שהוא בחי' התוס' אור שע"י המצות ששייך לבנימין דוקא בחי' צדיק תחתון שלא חטא מעולם, וע"י קיום המצות נמשך תוס' אורות שזהו בחי' יוסף, ונק' אחים וריעים להקב"ה להיות כי צדיק ה' כו' לכן נק' אחים וריעים להקב"ה.

אמצאך בחוץ קאי על בעלי תשובה, היינו בחי' הקירוב שנעשה אחר הריחוק כו'. והענין הוא דהנה חטא השבטים²⁷ [הי'] במה שמכרו את יוסף קיטלמצרים, ונודע כי כל ההשפעה הי' ע"י יוסף שז"ע מ"ש אלה תולדות יעקב יוסף, שלכאורה הי' צ"ל אלה תולדות יעקב ראובן, שהרי ראובן הי' הבכור. אך הענין שבכאן אינו מחשב סדר תולדותיו כ"א סדר עבודתו²⁸, ואמר שתולדות יעקב היינו בחי' הגילוי מעבודתו, שהי' בריח התיכון²⁹ המבריח מן הקצה אל הקצה מבחי' קצה העליון עד קצה התחתון זהו ע"י יוסף, והם הורידו את יוסף מצרימה. אמנם באמת ענין ירידת יוסף מצרימה צורך גדול הי', שזהו מ"ש וילקט יוסף³⁰ את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים, פי' שענין עבודתו בארץ מצרים הי' ללקט את כל הנצוצים וכל החסדים להמשיכם מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא. וזהו ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה, פי' ביתה פרעה ביתא דאתפריעו בי' כל נהורין³¹ עילאין שמתגלים שם. ונמצא כי תכלית ענין ירידת יוסף למצרים בבחי' גלות שיוציא וילקט משם כל הנצוצות, כמ"ש אמרת ה' צרפתהו, שעי"ז יוקל להם הגלות, ולא כאשר יש לדמות לכאו' שע"י יוסף ירדו בנ"י למצרים כו', לא כן הוא כ"א אדרבה ראוים היו לגלות הזה³² על ארבע מאות שנה כמ"ש לאברהם בברית בין הבתרים, אלא שע"י יוסף שירד תחלה למצרים להמשיך השכינה שמה ובירר הנצוצות דקדושה שהיו שם בבחי' נפילה, אזי נפטרו ברד"ו שנה גלות³³, ועיקר הגלות לא הי' כי אם פ"ו שנה משנולדה מרים שהי' קך"ד שנה מבואם למצרים שאז התחילו לשעבד בהם, וע"ש זה קראוה מרים ע"ש וימררו את חייהם כו', וכל זה הי' ע"י יוסף ע"י ירידתו למצרים פעל את כל אלה למעט הגלות ולהעמידו רק על פ"ו שנה גימ' שם אלקים ובגימ' הטבע, והיינו בחי' התלבשות השכינה לברר, והטעם שהי' ע"י יוסף להיותו למעלה מכל השבטים.

אמנם הנה הם לא ידעו מזה³⁴ ואשר בשביל זה הורד יוסף מצרימה, וכמ"ש במ"א שלא ידעו מזה שיוסף גבוה יותר מהם³⁵, לכן הי' חטאם גדול. וע"י שציער קכאותם באמרו להם מרגלים אתם, ואסר שמעון לעיניהם להיות כי הוא הי' העיקר נגדו בעת שגמלוהו רעה, ואח"כ צערם במעשה הגביע. ומ"מ לא הועיל להם לגמרי, שהרי נתגלגלו אח"כ בעשרה הרוגי מלכות, ולכן נאמר בהם וינשק לכל אחיו ויבך עליהם, משא"כ בבנימין נאמר רק ויבך ולא נאמר ויבך עליו, להיות כי בנימין לא הי' בחטא המכירה, אבל הם שהיו בחטא המכירה הנה ע"י שציערם עי"ז תיקן שלא יבוא עליהם ממש העונש³⁶, ומ"מ היו צריכין לבוא בגלגול ולסבול העונש, ולכן בכה אליהם ממש שבאו בגלגול כו'. וזהו מ"ש ועתה אל תעצבו, פי' שעתה אל תעצבו אבל לאחר זמן תעצבו היינו בעשרה הרוגי מלכות (מהרמ"א³⁷).

וזהו אמצאך בחוץ³⁸ שקאי על בעלי תשובה, כענין השבטים שנתחרטו מאד על מכירת יוסף, וכמ"ש אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו. ומ"מ הם בבחי' חוץ³⁹, שהרי נת"ל שענין יוסף הוא בחי' התוס' וריבוי אור הנמשך ע"י מעשה המצות, והם שמכרו את יוסף מצרימה לכן הם בבחי' חוץ. וזהו שאמר אחר ויספו ענוים בה' שמחה, ואביוני אדם כו', פי' ענין ויספו ענוים זהו בחי' התוס' וריבוי אור שנמשך בש' הוי' ע"י עבודת התומ"צ כמשנת"ל, אמר אח"כ שענין הבע"ת הם בחי' אביוני אדם, כי פי' אדם קאי על התורה שנק' אדם כמ"ש וזאת התורה אדם, וגם האדם הוא מרמ"ח איברים ושס"ה גידים שזהו בחי' המצות שרמ"ח פקודין הם רמ"ח איברים דמלכא, שכמו שהאבר הוא כלי לחיות הנפש כמו"כ המצות הם כלים להשראת אוא"ס ב"ה, וע' בד"ה ת"ר נ"ח⁴⁰ מצוה להניחו על פתח ביתו מבחוץ, ושס"ה ל"ת הם כמשל גידי הדם שבהם הוא חיות הנפש כי הדם הוא הנפש, ולכן הבע"ת הם אביונים מבחי' אדם דתומ"צ⁴¹.

אך הנה ע"י התשובה בקדוש ישראל יגילו. דהנה ארז"ל במד"ר מקץ פ"צ אמר ריש לקיש ב' פרשיות הכתיב לנו משה בתורה ואנו למדים מפרשת פרעה הרשע, כתוב א' אומר והיית רק למעלה, יכול כמוני ת"ל רק⁴² גדולתי למעלה מגדולתכם, ואנו למדים מפרעה אתה תהי', יכול כמוני ת"ל רק גדולתי למעלה מגדולתך, והדין דבר אל כל עדת בנ"י ואמרת אליהם קדושים תהיו, יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני כו' קכאקדושתי למעלה מקדושתכם, ואנו למדים אותה מפרעה הרשע אני פרעה, יכול כמוני ת"ל אני פרעה⁴³ גדולתי למעלה מגדולתך. והנה ההפרש בין גדולתי למעלה מגדולתכם לקדושתי למעלה מקדושתכם זהו ההפרש בין מוחין למדות⁴⁴, שגדולתי למעלה מגדולתכם הוא בבחי' המדות, כענין ורב חסד דא"א נגד בחי' חסד דז"א⁴⁵. וענין קדושתי למעלה מקדושתכם זהו בבחי' המוחין. דפי' יכול כמוני אין ר"ל כמו מהותו ועצמותו ממש⁴⁶ ח"ו, דאיך יעלה על הדעת לומר כן, אלא פי' כמוני היינו הארתו ית' המתלבשת בשורש הנאצלים והוא בחי' עתיק שנק' בחי' תחתונה שבמאציל. וא"כ בחי' זו היא למעלה מבחי' קדש הקדשים, שזהו נק' קדושתכם כי הוא שורש הנאצלים, משא"כ בחי' עתיק נק' בחי' תחתונה שבמאציל אלא שהוא המאיר בבחי' קדש הקדשים. וזהו קדושתי למעלה מקדושתכם, שקדושתכם הוא בחי' קדש קדשים⁴⁷ כתר חכמה בינה דאריך אנפין, וקדושתי הוא בחי' עתיק שמאיר בכתר חכמה בינה דאריך אנפין.

והנה הרמ"ז ר"פ צו פי'⁴⁸ דקדש הקדשים הן תלת רישין, קדש רישא עילאה, וקדשים הן תרין רישין אחרנין דא לגו מן דא. וא"כ לפ"ז דבחי' רדל"א שהוא עתיק הוא בחי' קדש הקדשים, א"כ צ"ל מהו ענין הבחי' שלמעלה מזה שע"ז ארז"ל קדושתי למעלה מקדושתכם, דא"א לומר דקאי על עצמיות אוא"ס ממש שלמעלה מבחי' עתיק, וכמ"ש בע"ח שמ"א פ"ג דבחי' עתיק הוא הבחי' התחתונה שבמאציל, וכאילו נאמר דרך משל בחי' מל' שבמל', דזה א"א לומר כי כבר נת' דמה שאמרו יכול כמוני אין ר"ל כמו עצמיות אא"ס ממש דאיך יעלה על הדעת לומר כן, אלא שר"ל על הבחי' שמתלבשת באצי' שזהו בחי' עתיק כו' כנ"ל, ולפי' הרמ"ז שקדש הקדשים הן תלת רישין שמכללם רדל"א צ"ל מה"ע הבחי' שלמעלה מזה שע"ז אמרו יכול כמוני. אך הענין הוא ע"ד מ"ש בביאור האד"ז להרח"ו בדף רפ"ח ע"א בפי' מש"ש בע"ב האי עתיקא אשתכח בג' רישין פי' אשתכח נמצא ומתעלם ומתגלה⁴⁹ בג' קכברישין, נמצא כי עיקר העתיקא הוא בחי' הא"ס, אמנם על שם ההתעלמות בג' רישין נק' הג' רישין ג"כ עתיקא קדישא עכ"ל. נמצא שגם בחי' רדל"א וקדהק"ד אינו אלא שבו מלובש אא"ס ממש הנק' עתיקא קדישא, וזהו הבחי' קדושתי שלמעלה מקדושתכם.

ועפ"ז יובן ההפרש בין הצדיקים לבע"ת, שהצדיקים עם שהם ממשיכים תוס' וריבוי אורות שז"ע ויספו ענוים בה' כו', מ"מ הרי קדושתי למעלה מקדושתכם. אמנם ע"י התשובה שהיא בחילא יתיר, עי"ז ואביוני אדם, פי' הבע"ת שהם אביונים מבחי' אדם, בקדוש ישראל יגילו היינו במה שקדוש ומובדל⁵⁰ מבחי' ישראל הוא בחי' ישראל סבא, ואפי' סבא דסבין היינו בחי' קדושתי שלמעלה מקדושתכם, שע"י התשובה מעומקא דליבא בחילא יתיר עי"ז ממשיכים גם מבחי' עתיק שמתלבשת בבחי' ג' רישין הנ"ל, וזהו בקדוש ישראל יגילו כו'. ולכן במקום שבע"ת עומדים צד"ג אינם יכולים לעמוד, ומ"מ בכדי שיומשך למטה להיות דירה בתחתונים זהו ע"י הצדיקים דוקא⁵¹.

הערות

עמוד קיד

1. מי יתנך כאח לי : חלקו הראשון של המאמר (עד פיסקא: ועפ"ז יובן ענין מי יתנך): מיוסד על ד"ה שאו את ראש לכ"ק אדמו"ר הצ"צ בכת"י 1029 קיג, א (הנחה בגוכי"ק כ"ק אדמו"ר מהר"ש), ונדפס בתוס' הגהות וכו' בד"ה שאו את ראש בסה"מ תרכ"ו ע' קג ואילך. חלק ב' מהמאמר (עד פיסקא: אמצאך בחוץ): מיוסד על ד"ה ענין יוסף באוה"ת מקץ (כרך ה) תתקעח, ב. חלק ג' מהמאמר (פיסקא: אמצאך בחוץ, ופיסקא שלאח"ז): מיוסד על ד"ה ענין יוסף ואחיו תקע"ב שנדפס בתוס' הגהות באוה"ת מקץ שמ, ב ואילך. שמב, ב. [וראה גם שם (כרך ו) תתשו, א. שם (כרך ז) תתתסה, א-ב]. ונו"א (הנחת אדהאמ"צ) בד"ה ואת גביעי גביע הכסף בס' מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה (הוצאת תשמ"ט בהוספות) ע' 22. ובארוכה מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' רצז ואילך. סיום המאמר (מפיסקא: וזהו אמצאך בחוץ, ואילך) מיוסד על ד"ה ענין יוסף באוה"ת מקץ (כרך ה) שם תתקעט, א. וביאור לד"ה שבת שבתון בלקו"ת דרושים ליוהכ"פ עא, א ואילך. המאמר נמצא גם בד"ה זה בסה"מ תרנ"ד ס"ע קד ואילך. ובשינויים והוספות בד"ה זה בסה"מ תרס"ג ח"ב ע' צט ואילך. ובתוס' ביאור בד"ה המלאך הגואל בסה"מ תרפ"ד ע' קסח ואילך. ובד"ה קדושים תהיו תשכ"א (סה"מ מלוקט ח"ה ע' רנז ואילך).
נא. מי יתנך כאח לי : בשולי הגליון נרשם בגוכי"ק [והוא רישומי דברים מחלקו הב' של המאמר וראה אוה"ת מקץ (כרך ה) תתקעח, ב]: כאח לי יוסף לבנימין צ"ע וצ"ת, יוסף תוס' אור שע"י מעהמ"צ יוסף ה' עליכם, יספת לגוי , שמע"צ בחי' יוסף, וזהו ויספו ענוים בהוי', אבל אביוני אדם, אדם תומ"צ, ואביוני אדם בע"ת שהם אביונים מבחי' אדם בקדוש ישראל מה שקדוש ומובדל מבחי' ישראל, היינו בחי' קדושתי למעלה מקדושתכם, וז"ע יהודה למעלה מיוסף, יוסף רק הכסא, גדולתי למעלה כענין קדושתי למעלה, רדל"א, אבל ע"י אמצאך בחוץ עי"ז בקדוש ישראל מה שקדוש ומובדל.
2. כיוסף לבנימין שאהבו בלבו שנא' וירא אתם את בנימין : כ"ה בשהש"ר ח, א. וראה מדרש לקח טוב מקץ מג, טז: וירא יוסף אתם את בנימין, ראה ושמח כענין שנאמר וראך ושמח בלבו.
3. ולמה אמרו כיוסף לבנימין דוקא : ראה קושיא זו בביאור יותר באוה"ת מקץ שם שמ, סע"ב: וקשה אמאי לא אמר כיוסף לאחיו שגמל להם טובות גדולות אף שלא נהגו עמו כראוי, דזה הי' רבותא טפי. — וראה ד"ה קדושים תהיו תשכ"א סה"מ מלוקט ח"ה שם ע' רנט הע' 21 שמעיר ע"ז: הטעם ע"ז שהמדרש מפרש ”כיוסף לבנימין" ולא ”כיוסף לאחיו" הוא, כמפורש בשהש"ר (עה"פ) ”באי זה אח יונק שדי אמי, הוי אומר כיוסף לבנימין" (וראה אוה"ת מקץ שמ, סע"ב ואילך). אבל צע"ק מדוע הבקשה דכנס"י היא שהקב"ה יהי' לנו כיוסף לבנימין, דלכאורה היתה צריכה להיות הבקשה שיהי' לנו ”כיוסף לאחיו", שהוא רבותא טפי.
4. הצדיקים שנק' אחים וריעים. . למען אחיי וריעי : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' קו. סה"מ תרל"ב ח"א ס"ע לח ואילך. וע' ר. תרל"ג ח"א ע' מט ואילך.
437. יספת לגוי : ראה ישעי' כו, טו: יספת לגוי הוי' יספת לגוי נכבדת [הובא באוה"ת מקץ שם].

עמוד קטו

5. הצדיקים. . וכמו"כ הו"ע יוסף ובנימין שבנימין הי' צדיק : ראה ד"ה קדושים תהיו תשכ"א (הנחה): שיוסף ובנימין הם היחידים מכל השבטים שנקראו בתואר צדיק־ יוסף הצדיק, בנימין הצדיק כמבואר בגמ' ומדרשים, מפני שזכו להיות אושפזיכן לגבורה. ויוסף נק' צדיק עליון ובנימין נק' צדיק תחתון.
6. ולהבין שורש ענין צדיקים ובעלי תשובה : בהבא לקמן (עד פיסקא: ועפ"ז יובן ענין מי יתנך) ראה גם ד"ה מי יתנך בס' מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' תפז ואילך. וע' תצז ואילך. אוה"ת שה"ש (כרך ב) ע' תרלד ואילך. תרנא ואילך. תרעה ואילך. תרפח ואילך. וראה גם ד"ה מי יתנך בלקו"ת שה"ש מד, סע"ב ואילך.
7. כל המצות נק' בשם צדקה וכמ"ש וצדקה תהי' לנו : ראה גם תו"א מקץ לח, ג. מב, ג. לקו"ת שה"ש שם מד, ג. וראה בהנסמן ע"ז בסה"מ מלוקט ח"א ע' רח הע' 33.

עמוד קטז

8. כמשנ"ת בד"ה ת"ר נ"ח : תרל"א (לעיל ע' קז). וש"נ.
9. תפילין שרומזים לד' מוחין : ראה סידור עם דא"ח ז, סע"א ואילך. ובארוכה אמרי בינה שער התפילין (הוצאת תשמ"ה) קיב, א ואילך.
10. וכמשנ"ת מזה במ"א בענין אלפיים שנה קדמה לעולם : ראה סה"מ תרכ"ז ע' שב. תרכ"ט ע' תו. וש"נ. תר"ל ס"ע פ-פא. תרל"ד ע' נד-ה. תרע"ח ע' רעו. תרפ"א ע' רפב ואילך. תרפ"ה ע' צג. תש"ד ע' 198 ואילך. תש"ה ע' 272-3.
11. ל"ב נתיבות חכ' ע"י ל"ב חוטין : ראה לקו"ת קרח נב, ב. נב, ד ואילך. ובכ"מ.
12. צדיק הוא מל' צדק. . מי שמקיים תומ"צ נק' בשם צדיק : ראה גם לקו"ת מסעי צא, א. שה"ש טז, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א שם ע' תצ. וע' תצז-ח. אוה"ת שה"ש (כרך ב) שם ע' תרלד-ה. תרעה. תרפט. סה"מ תרס"ב ע' שיח. [וראה אוה"ת שה"ש שם ע' תרנא: וכי מאחר שעובד ה' באהוי"ר יהי' נק' בלשון צדיק, מהו לשון צדיק הל"ל עובד אלקים. וראה עד"ז אוה"ת שם ע' תרלה. ד"ה המלאך הגואל תרפ"ד שם].
13. וזהו צדיק ה' צדקות אהב : ראה ב"ר פל"ב: אין לך אומן אוהב את בן אומנתו כו' הקב"ה אוהב את בן אומנתו שנא' כי צדיק ה' צדקות אהב. הובא ביהל אור לתהלים ע' קכח. וראה גם לקו"ת נצבים נא, סע"ג. יהל אור לתהלים שם ע' כט. ועוד.

עמוד קיז

14. וזהו ואורח צדיקים. . ע' בד"ה אלה תולדות יצחק : תרל"א (לעיל ע' סו. וס"ע עב-ג).
15. תרי"ג מצות. . תר"ך עמודי אור. . מחבר הגג עם הארץ : ראה אגה"ק סי' כט (קמט, סע"ב ואילך). סה"מ מלוקט ח"א ס"ע סה ואילך.
16. בד"ה כי ישרי' דרכי הוי' : תרל"א (לעיל ע' פט ואילך).
17. ובד"ה ביום השמע"צ וישמחו בך : סה"מ תר"ל ע' שכה.
18. ובד"ה ועמדו רגליו : סה"מ תר"ל שם ע' שכ ואילך.
19. ועפ"ז יובן ענין מי יתנך כאח לי : בהבא לקמן (בפיסקא זו וב' פיסקאות שלאח"ז) ראה אוה"ת מקץ (כרך ה) שם תתקעח, ב.
20. נודע שיש. . בסוד שרש. . בסוד תוספת : ראה גם אוה"ת לך לך (כרך ד) תשטז, ב. דברים ע' כ. סה"מ תרל"ד ע' ו. וש"נ.
21. וז"ע. . תשע תקיעות בר"ה וט' ברכות. . להיות בנין המל' בע"ס : ראה גם לקמן המשך והחרים ע' שו. וש"נ. וע' שלח.
נב. הגילוי מש' הוי' להיות יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים : בשולי הגליון נרשם בגוכי"ק: וענין ההוספה אלף פעמים, י"ל נגד ד' אותיות דשם הוי', יחידות ה"א תתאה, עשירות בוא"ו של שם, מאות ה"א עילאה, אלפים יו"ד של שם הוי', וזהו ויספו ענוים בהוי' מבחי' שם הוי' דלעילא.
22. וז"ע מ"ש יוסף ה' עליכם. . שורש נש"י הם ס' רבוא. . ו' קצוות. . כאשר הוא"ו מש' הוי' כלול מיו"ד : ראה מענה כ"ק אדמו"ר מחודש אייר תשכ"א (בקשר להמאמר ד"ה קדושים תהיו תשכ"א הנ"ל, המיוסד על מאמר דידן), וז"ל: זה ביאור בקיצור לענין שורש ותוספת: גודל ענין הבחי' אף שרק בסוד שורש [דמספר ס' רבוא — הוא מספר השלם (שלכן קבלו אז התורה), אבל בעצם הוא מספר ששה (ולא עשר), דמה דישראל (ז"א) הוא ו' קצוות, זהו בסוד שורש (בלא התוס'). ועי"ז ולאח"ז באה הברכה יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים], שמזה מובן גודל התוס' שבא — לאח"ז דגודל הנ"ל, וגודל התומ"צ והצדיקים (המביאים את התוס') והשמחה, שעי"ז ויספו ענוים בה' (שבו ז"א באות וא"ו, ששה) שמחה.
23. שורש נש"י הם ס' רבוא. . כאשר הוא"ו מש' הוי' כלול מיו"ד ה' פעמים : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' קצא ואילך. סה"מ תרכ"ו ע' קיב. תרל"ג ח"ב ע' שפז-ח. וע' שצב.

עמוד קיח

24. שענין התומ"צ הוא להוסיף אור באצי' : ראה גם לעיל ד"ה וה' פקד. וש"נ.
25. שמחה הוא מחמת הגילוי, ובעת שמחתו מתגלה כו' ושניהם אמת : ראה אוה"ת בראשית (כרך ו) תתרסא, א. סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תקלז. ור"ע תקנד. תרנ"ד ע' קז. תרפ"ד ע' קעה.
26. וכענין מה שצהבו פניו דר' אבוה כשמצא תוס' חדתא : ראה סה"מ מלוקט ח"ב ע' עז הע' 8.
27. אמצאך בחוץ. . דהנה חטא השבטים : בהבא לקמן בפיסקא זו ושלאחרי' ראה אוה"ת מקץ שם שמג, ב. וראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה שם ע' 22. ובארוכה מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' רצז ואילך.

עמוד קיט

28. שבכאן אינו מחשב סדר תולדותיו כ"א סדר עבודתו : ראה עד"ז לעיל ד"ה וישב יעקב. וראה ד"ה המלאך הגואל תרפ"ד שם: סדר עבודתו ג"כ נק' תולדות וכדאי' במד"ר ומה הן תולדותיו של צדיקים מצות ומעשים טובים.
29. שז"ע מ"ש אלה תולדות יעקב יוסף. . בריח התיכון : ראה בכ"ז בארוכה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"ב ע' תרעז ואילך. שם ע' תרפב ואילך. אוה"ת ויחי שפה, ב ואילך. שפח, א ואילך. שצה, א ואילך. תד, ב ואילך. שם (כרך ו) תתשמז, ב ואילך. סה"מ תרנ"ג ע' רנח ואילך. עזר"ת ע' קיז ואילך. סה"מ מלוקט ח"ג ע' רכא ואילך. לקמן ד"ה ולקחתם אגודת אזוב.
30. שזהו מ"ש וילקט יוסף. . ללקט את כל הניצוצים : ראה בכ"ז תו"א ויגש מד, סע"ג-ד. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א שם ע' סב. מאמרי אדהאמ"צ בראשית שם ע' רצה.
31. ביתה פרעה ביתא דאתפריעו בי' כל נהורין : ראה תו"א ויגש שם מד, ד. ובארוכה סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 28 ואילך.
32. אדרבה ראוים היו לגלות הזה : בד"ה המלאך הגואל תרפ"ד שם מוסיף: ואי' במד"ר ראוי הי' יעקב אבינו לירד למצרים בשלשלאות כו' הריני מושך את בנו לפניו והוא יורד אחריו על כרחו שלא בטובתו.
33. שע"י יוסף. . אזי נפטרו ברד"ו שנה גלות : ראה גם אוה"ת מקץ (כרך ו) תתשו, א. שם (כרך ז) תתתשה, ד. וראה ד"ה המלאך הגואל תרפ"ד שם: שע"י שהמשיך את השכינה עמו פעל הבקיעה בהם והמעיט מספר הגלות.
34. אמנם הנה הם לא ידעו מזה : בהבא לקמן בפיסקא זו ראה אוה"ת מקץ שם שמ, ב ואילך.
35. וכמ"ש במ"א שלא ידעו מזה שיוסף גבוה יותר מהם : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קצב. תורת חיים ויחי קא, ד ואילך. אוה"ת מקץ (כרך ו) תתשב, א. סה"מ תרל"ג ח"א ע' סג-ד. עזר"ת ע' קג. תרפ"ח ע' כג-ד. ועוד.

עמוד קכ

36. ומ"מ לא הועיל להם לגמרי. . תיקן שלא יבוא עליהם ממש העונש : ראה גם אוה"ת מקץ (כרך ז) תתתסה, א שם. ובארוכה אוה"ת מקץ שם (כרך ב) שמ, ב ואילך. וראה ד"ה המלאך הגואל תרפ"ד שם: אשר בכ"ז (ע"י שציערם) תיקן אותם למעט את החטא במעט, ומ"מ לא הועיל לגמרי.
37. וזהו מ"ש ועתה אל תעצבו. . (מהרמ"א) : ראה ס' תורת משה עה"ת למוה"ר ר' משה אלשיך בפירושו עה"פ.
38. וזהו אמצאך בחוץ : בהבא לקמן עד סוף המאמר ראה אוה"ת מקץ (כרך ה) שם תתקעט, א.
39. בעלי תשובה. . ומ"מ הם בבחי' חוץ : נת' בד"ה המלאך הגואל תרפ"ד שם.
40. בד"ה ת"ר נ"ח : תרל"א (לעיל ע' קו ואילך).
41. הבע"ת הם אביונים מבחי' אדם דתומ"צ : ראה אוה"ת מקץ שם תתקעט, א: אביון היינו מי שחסר בבחי' אדם.
42. ואנו למדים מפרעה אתה תהי'. . יכול כמוני ת"ל רק : ראה מקץ מא, לט-מ: ויאמר פרעה אל יוסף גו' אתה תהיה על ביתי גו' רק הכסא אגדל ממך.

עמוד קכא

43. יכול כמוני ת"ל אני פרעה : ראה מקץ שם מא, מד: ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים.
44. ההפרש בין גדולתי. . לקדושתי. . זהו ההפרש בין מוחין למדות : ראה גם סה"מ תרכ"ז ע' רד.
45. שגדולתי למעלה מגדולתכם הוא בבחי' המדות כענין ורב חסד. . נגד בחי' חסד דז"א : ראה ד"ה קדושים תהיו תשכ"א שם (הנחה): גדולה הו"ע גדול הוי' ומהולל מאד שזהו"ע המדות ז"א דאצילות שהוא בחי' גדולתכם, ובחי' גדולתי שלמעל' מגדולתכם הו"ע ורב חסד שהוא חסד דאריך אנפין, ולמעלה יותר הו"ע כי חפץ חסד הוא.
46. דפי' יכול כמוני אין ר"ל כמו מהותו ועצמותו ממש : בהבא לקמן עד סוף הפיסקא ראה לקו"ת דרושים ליוהכ"פ ע, א [והוא לשון הלקו"ת שם בשינויים והוספות].
47. שקדושתכם הוא בחי' קדש קדשים : ראה סד"ה קדושים תהיו תשכ"א שם (הנחה): שקדש הקדשים הוא בחי' קדושתכם שתלוי' בעבודת ישראל, כי הכהן גדול הי' נכנס לשם ביוהכ"פ עם הקטורת, הרי שגם זה נמשך ע"י עבודה.
48. והנה הרמ"ז ר"פ צו פי' : בהבא לקמן עד סוף הפיסקא ראה לקו"ת דרושים ליוהכ"פ שם עא, סע"ב ואילך [והוא ע"פ לשון הלקו"ת שם בשינויים והוספות]. ונת' בהמשך תרס"ו ע' רלה. וע' תמב. המשך תער"ב ח"ב ע' תשע. סה'מ מלוקט ח"ו ע' נב. וראה גם המשך תער"ב ח"ב שם ע' א'קסט. סה"מ מלוקט ח"ד ס"ע יז-יח.
49. נמצא ומתעלם ומתגלה : ראה ביאור לשון זה בהמשך תרס"ו שם ע' תמב. תער"ב שם ע' תשע. סה"מ מלוקט ח"ו שם ס"ע נב-ג.

עמוד קכב

50. שהצדיקים. . ממשיכים. . ויספו ענוים בה'. . אמנם ע"י התשובה. . במה שקדוש ומובדל : ראה ד"ה קדושים תהיו תשכ"א שם (הנחה): ויספו ענוים בהוי' שמחה שזהו עבודת הצדיקים שעי"ז ממשיכים בשם הוי' שזהו"ע תוס' אורות באצי' ועי"ז נמשך גם למטה, אמנם כל זה הוא שם הוי' שעם כל העילויים שלו מ"מ הרי זה שם בלבד, ולמעלה מזה הו"ע דלא אתרמיז לא בשום אות ולא בשום קוץ שזהו"ע בקדוש ישראל יגילו, וזה נמשך ע"י בעלי תשובה בחי' אביוני אדם, שענין אביון הוא שתאב לכל דבר.
51. ומ"מ בכדי שיומשך למטה להיות דירה בתחתונים זהו ע"י הצדיקים דוקא : נת' בארוכה רד"ה קדושים תהיו תשכ"א שם סה"מ מלוקט ח"ה ע' רסג-ד. עיי"ש.

מצוטט ב־4 עמודים

תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 4

תרל"ט ח"א ‹ מאמרים ‹ ואהבת כו' (ג) ‹ עג סה"מ תרל"א ע' קטו
תרל"ט ח"א ‹ מאמרים ‹ צאינה וראינה כו' ‹ פח סה"מ תרל"א ע' קטו
תרמ"א ‹ מאמרים ‹ וחג הקציר בכורי מעשיך ‹ שכ סה"מ תרל"א ח"א ע' קיח
תרמ"א ‹ הנחות ‹ שוש תשיש ‹ תקסח סה"מ תרל"א ח"א ע' קיח